הישראלי שכבש את הקהל האירופי וייצג את צרפת באירוויזיון

חדד, זמר ויוצר ישראלי־צרפתי שנבחר לאחרונה לייצג את צרפת בתחרות האירוויזיון 2016 עם שירו "חיפשתי", הוא ככל הנראה אחת התשובות ל־BDS, תנועת החרם על ישראל, ובלי כל ספק הישראלי הפופולרי ביותר בצרפת, שמצליח להרים את המוראל הלאומי של המדינה מן העפר שאליו דרדרו אותו הנשיא פרנסואה הולנד והממשל שלו, ההפגנות, האבטלה וזיכרון הפיגועים הנוראים. הוא ושירו מובילים בסקר מועדוני המעריצים באירופה (18 מתוכם מעניקים לו 12 נקודות ומקום ראשון בתחרות האירוויזיון הקרובה), והמהמרים צופים קרב ענקים בין המתמודד הצרפתי למתמודד שייצג את רוסיה בתחרות.
 

האירוויזיון, שייערך השנה כאמור בשוודיה, יכלול למעשה שני נציגים ישראלים: חדד והנציג הרשמי חובי סטאר. חדד עצמו לא נדרש להשתתף בחצי הגמר, משום שצרפת היא אחת המדינות המממנות והמייסדות של התחרות, ולכן אינה תלויה בשלב זה. הוא יגיע ישירות לגמר, שייערך ביום שבת, 14 במאי. סטאר מצדו, שממוקם הרבה אחרי חדד בסקרים, יתחרה בחצי הגמר, שישודר ביום חמישי, 12 במאי, עם השיר "עשויים מכוכבים".
 

"קודם כל אני מאחל לו להצליח, כמו שבכל שנה איחלתי למתמודד הישראלי להגיע רחוק בתחרות", אומר חדד. "אבל השנה אני מגיע כדי לשיר בשביל האזרחות השנייה שלי. בצרפת אני פעיל מוזיקלית, ופה, למעשה, צמחתי כאמן. החוויה היא נהדרת, בסך הכל. אני חושב שכולנו מגיעים כדי ליהנות ולשמוח ולשמח את אירופה".

 

לא קרה אסון

 

אבל באירופה יש גם מי שלא שמחים שיהודי בעל אזרחות ישראלית מייצג בתחרות כלל־אירופית רשמית את הרפובליקה הצרפתית. מיד כשנודע על בחירתו של חדד לייצג את צרפת, הריצו גורמים אנטי־ציוניים עצומה נגדו באינטרנט שעליה הספיקו לחתום 700 איש לפני שהורדה. בעצומה הביעו החותמים התנגדות לכך שמי שהיה חייל בצה"ל ישיר בשמה של צרפת "בין רציחות של ילדים פלסטינים". אתרים אנטישמיים הראו את חדד עטוף בדגל ישראל ושר את "התקווה" בטקס יום העצמאות בשנה שעברה בבית הכנסת הגדול בפריז.
 

"העצומה הזאת החזיקה מעמד ארבע שעות ולא בדיוק השפיעה על התחושות שלי", מגיב חדד כעת. "אני גיליתי אותה בדיעבד. אני מניח שהסתירו אותה ממני כדי לא להוציא לי את הרוח מהמפרשים. מבחינתי, אנשים שעושים כזאת עצומה הם כל כך טיפשים שאין טעם לקחת את זה בחשבון. אני מאוד פתוח לביקורת שלילית, אבל צריך שהיא תיאמר בצורה אינטליגנטית".
 

אלא שזו לא הייתה ההתנגדות היחידה לחדד. רק השבוע התבטא אנדרה ואליני, שר זוטר לענייני פרנקופוניה בממשלת צרפת, נגד חדד באומרו כי שירו הוא "דוגמה מביכה ובלתי מתקבלת על הדעת" לזניחת השפה הצרפתית, משום שהפזמון החוזר בשיר הוא באנגלית. אבל השר דווקא ספג מקלחת קרה מצד המצייצים בטוויטר, שיצאו להגנתו של חדד, וגם רשות השידור בצרפת עמדה לצדו של חדד באומרה כי: "אנו יוצאים לאירוויזיון כשכל צרפת מאחורינו".
 

"הוא רק נציג בודד מהממשלה", מגיב כעת חדד. "כמי שראה בתור צופה את כל התגובות בטוויטר מול התגובה הבודדה נגד השיר, גיליתי מאות תגובות חיוביות שאומרות שלצרפת יש סוף־סוף סיכוי לזכות אחרי כל כך הרבה שנים. הלך הרוח הוא כל כך חיובי שאני חושב שדבר כמו התגובה הזאת לא צריך לקרות, ואם הוא קורה, הוא זניח. בדידותו של אותו שר נגעה ללבי. אני מקווה שאחרי שראה את כל התגובות נגדו, הן ברשתות החברתיות והן בטלוויזיה, הוא הבין שהוא פספס שני דברים.

קודם כל השיר הוא ברובו בצרפתית והשם שלו בצרפתית, ושנית, רוב האנשים כל כך שמחים שאנשים בעולם מקשיבים לשיר הצרפתי, אוהבים אותו ומאמינים בו. אז בגלל שתי שורות באנגלית לא קרה אסון, להפך. השיר אפשר לנו להגיע לאוזניים של אנשים שלא כל כך מאזינים למוזיקה צרפתית. אז זה דווקא ניצחון לשפה. אני חושב שמדובר בשיר צרפתי עם טאץ' בינלאומי".
 

מכל מקום, אוסטריה תציל השנה את כבוד השפה הצרפתית כשנציגיה יופיעו עם שיר שכולו בצרפתית. למרות שליחותו בשירות תרבות צרפת, חדד מקפיד להגן גם על כבוד השפה העברית. "אני שר בעברית באופן תדיר מאוד, פרט לזה שכולם יודעים שהתחלתי ב'כוכב נולד' . כמעט בכל הופעה שלי אני שר ‘תל אביב, יא חביבי, תל אביב'. תמיד אהיה זמר ישראלי וזמר צרפתי. אני פשוט לא פעיל עכשיו בארץ, וטוב לי עם זה, כי יש לי שם פינה שקטה שאני נמצא בה כדי לנוח ולהיות עם המשפחה שלי".
 

חדד, 32, הוא בן לאב ממוצא יהודי־תוניסאי ואם ממוצא יהודי־מרוקאי מקריית שמונה. הוריו הכירו בארץ. אביו הגיע מצרפת כדי להתמחות בבית החולים איכילוב, ואמו למדה בבית ספר לאחיות. אחרי היכרות של חמש שנים הם התחתנו והיגרו לצרפת, שם חיו בפרבר סרסל, מצפון לפריז. כשחדד היה בן 8, החליטו לעלות ארצה והתיישבו בהרצליה. כיאה למשפחת רופאים, חדד הלך ללמוד רפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את הלימודים בהצלחה. במקביל ניסה לקדם את הקריירה שלו כזמר. ב־2006 השתתף בעונה הרביעית של התוכנית "כוכב נולד", שממנה הוא זכור כמי שהתעלף על הבמה בשידור חי במהלך דואט.

אבל הסצנה הזאת רק הוסיפה לפופולריות שלו בארץ. ב־2011 הוציא את האלבום המצליח "ויהי", שבו קיבל לראשונה אישור מהזמר הצרפתי היהודי הנודע פטריק ברואל לבצע בעברית אחד משיריו. אחרי הופעות והקלטות, הוא קיבל חוזה הקלטות מהלייבל הצרפתי "קול רקורד" ובחר להעביר את עיקר פעילותו לצרפת. ב־2014 הוא העפיל לגמר של הגרסה הצרפתית לתוכנית הריאליטי "דה וויס", אך לא זכה במקום הראשון. לאחרונה הוא הוציא את אלבומו הראשון בצרפתית, "בלבי". הוא רחוק מלהתלונן על היחס שלו זכה בישראל, אבל רואה בהעברת מרכז פעילותו לצרפת התפתחות טבעית ונחוצה לקריירה שלו.
 

"קודם כל אני רואה שלמדתי, שעבדתי על מה שאני יכול להביא ולהעביר ברמה האמנותית", הוא אומר. "הייתי מאוד לא בשל בתקופה של ‘כוכב נולד', והתהליך הזה מאוד חיזק אותי מבחינה אמנותית".
 

"מדובר בקהל בשתי מדינות שונות מול אמן שמשדר משהו אחר לגמרי. הייתי אמן מתחיל שהשתתף ב'כוכב נולד' וקיבל אהבה של הקהל בישראל, ואילו היום אני אמן קצת יותר בנוי, עם הגדרה יותר ברורה, אני עובד בצרפת והדברים שאני עושה כאן הם אחרים. למשל בישראל לא נחשבתי ליוצר. פה יש לי אלבום".

 

 לספר לנכדים

 

כיום חדד נשוי לחברתו הישראלית ליטל. עם בוא ההצלחה, חלום העבר שלו – להיות רופא שיניים בבוקר וכוכב רוק בערב – נגוז, וכעת הוא מתמקד במוזיקה בלבד. "אחזור לרפואת השיניים אך ורק בסיטואציה של כישלון בתחום המוזיקה", הוא אומר. "כשצריך יהיה לעשות חושבים אם אני רוצה להמשיך ולהיאבק, או לחזור למקצוע שכבר יש לי. הדבר יוכרע כמובן עם התפתחות הקריירה שלי. אני מאחל לעצמי להישאר זמר. זו המטרה העליונה".
 

"הם שמחים שאני מצליח ושאני מאושר".
 

"אם יהיה לי זמן. אני יודע שבשלב הזה, גם בלי ניצחון, אחרי האירוויזיון יש לי כבר מסע קידום אינטנסיבי מאוד לאלבום ‘בלבי'. אחרי שהתקופה הזאת תיגמר, אני חושב שאולי לקראת חג השבועות אחזור לארץ".
 

החיוך ושמחת החיים של חדד כבשו את מסכי הטלוויזיה, ובעזרתם הוא גם צובר קהל מעריצים צרפתי הולך וגדל. בראיונות הוא משדר תחושת סולידריות ואחווה, מרכיבים שכל כך חסרים לחברה הצרפתית כיום. "אני אולי נאיבי, אבל אני חושב שבעזרת חיוך והושטת יד זה לזה, בעזרת הבנת החיים כמשהו שאפשר לקחת אותו בכיף וליהנות ממנו לכל אורכו – אפשר לעשות שינוי. בתהליך המקצועי האמנותי שלי בניתי את החיים שלי סביב העובדה שקודם כל רציתי לבלות ולצבור חוויות מעניינות. לצד זה הגיעה ההצלחה והגיעו ההישגים. אבל כל דבר שעשיתי, עשיתי רק במטרה לחוות, לצבור, שיהיה לי עוד משהו לספר לנכדים. אז כן, אפשר להתייחס לחיים בקלילות, לא חייבים לקחת הכל כל כך קשה. אני לא טיפש, אני מודע לכך שזה נאיבי, אבל יכול להיות שאם כולנו נהיה נאיבים יהיה פה טוב יותר".
 

האחרונות לאהדה גדולה באירופה, ויש רבים שמזלזלים בו וטוענים שהוא תלוש מהמציאות המוזיקלית של ימינו. בשנה שעברה למשל הגיעה צרפת למקום ה־25 מתוך 28 משתתפות. אלא שחדד מבקש כעת לעשות את השינוי.
 

"האירוויזיון הוא התחרות המוזיקלית הגדולה והמפוארת בעולם. גם מבחינת ההשקעה הכספית, גם מבחינת כמות הצופים, גם מבחינת האימפקט על התרבות. זה עדיין מפעל אדיר שרק הולך וגדל משנה לשנה. במדינות כמו צרפת לא הייתה אהדה גדולה לאירוויזיון בגלל כישלונות רבים מדי מאז הזמרת הפורטוגזית מארי מרים (שייצגה את צרפת בתחרות ב־1977 וזכתה במקום הראשון – ג"ק). פתאום מגיע שיר שנותן לכולם תקווה לזכות ויוצר עניין סביב האירוויזיון. הקידום שהאירוויזיון מקבל כאן השנה הוא חסר תקדים מבחינת צרפת. והנה יש תקווה. הכל יכול להשתנות, צריך פשוט לתת יד, לתמוך, להתאגד סביב דברים, לעשות את הדברים בצורה חיובית ומלכדת וזה עובד".
 

"בעצב רב, כמובן, אין דרך אחרת לעבור את זה. בינואר הייתי בצרפת בזמן הפיגועים, בנובמבר לא הייתי. הייתי עד לדברים האלה, הייתי מאוד עצוב. מצד שני, בגלל הניסיון מהחיים שלי בישראל, הרגשתי שביחס לאנשים אחרים אני קצת יותר מנוסה. אבל לצערי בשום שלב, בשום מקום ובשום דרך אי אפשר להשלים עם זה".