תומש (תומר שרון) כבר עשה הרבה דברים, אבל בשבת הקרובה הוא ישיר לראשונה בלוז בכנסייה הצלבנית בחגיגות המוזיקה של אבו גוש: "כבר הייתי המון פעמים במקומות מכובדים, זה לא מנע ממני להתפרחח, וזה לא ימנע ממני גם הפעם"

תומש, או תומר שרון בתעודות (46), כבר עשה יותר מדבר אחד או שניים בקריירה המגוונת שלו, אבל מעולם לא שר בכנסייה. עכשיו זה הולך לקרות לו. תומש ישיר בלוז ממיטב קלאסיקות הנשמה האמריקאיות והישראליות בצהרי שבת בקריפטה שבכנסייה הצלבנית בחגיגות המוזיקה באבו גוש, הפסטיבל למוזיקה קולית.


אתה אכן הולך להופיע בכנסייה?

"אכן. אני. ממש צלם בהיכל. חנה צור, המנהלת האמנותית של הפסטיבל, שמעה אותי שר בהצגת 'עת דודים' בהבימה והזמינה אותי לאבו גוש, מקום שהכרתי בזכות המסעדות שלו. זה קסם לי".


כמי שנוטה לעתים להתפרחח, האם מכובדות המקום אמורה למתן אותך?

"כבר הייתי במלא מקומות מכובדים כאלה, כמו פסטיבל הפסנתר או הסימפונית של חיפה. זה אף פעם לא מנע ממני להתפרחח (צוחק). זה יקרה".


גם בכנסייה?

"גם בכנסייה".


כמי שהוציא ב-2004 את האלבום "בלוזר", ייאמר הפעם "שובו של הבלוזר"?

"אכן, המופע שלי הוא מעין תולדות העצב הישראלי, מ'ילד טבע' של נט קינג קול ועד 'לילה לילה' ו'סורו מני', במעין עירוב בין הבלוז הכנעני לבין הבלוז השחור, עם טאץ' קצת מזרחי. בכך יעזרו לי הנגנים שבחרתי - יאיר יונה, גלעד דוברצקי ושי חזן, כשהכוונה להמשיך להריץ מתכונת מורחבת של המופע".


מה מקום השירה בעשייה המגוונת שלך?

"מדליית זהב מבחינתי, אבל מדליית ארד מבחינת הקהל. אצלי השירה תופסת מקום אינטימי חשוב. משהו שאני לא יכול בלעדיו".


השירה היא לגביך דרך לביטוי אישי?

"לחלוטין. אני מרגיש שאני מבטא בה מקומות שאני לא מצליח לבטא במשחק".
 

כלומר כששרת באלבום "בלוזר" - "אין דבר צובט יותר מלב שרוט/אני מקווה שאזדקן לפני שאמות", היו לך ספקות?

"לגמרי. האלבום הזה הוא תיעוד של תקופת דיכאון קשה. כך שכאשר שרתי בשיר אחר 'מי זה מכבר מבקש את נפשי', זה בהחלט היה על מוות, ביטוי לרגע שבו חשבתי שאין מה לעשות ולא אצא מזה".


מה חילץ אותך מאותו דיכאון?

"המוזיקה. היא העמיקה אצלי את חקר הדיכאון והוציאה אותי ממנו. הבנתי שמספיק לי עם זה. אם לא כן, נשים לא ירצו אותי ואשאר רווק נצחי, מה שלא בתוכניות שלי".


כמי שמתפזר בין תחומים שונים, אינך מצטייר כנעול מטרה.

"זאת כנראה תוצאה של משהו פסיכי באופי שלי. כאמן רב־תחומי אני חייב לעשות דברים שונים במקביל. כך אני שר, משחק בתיאטרון וגם משדר ברדיו".


איפה אתה משדר?

"התחלתי להגיש פעם בשבוע עם עירית לינור את 'המילה האחרונה' בגלי צה"ל. זה משהו חדש בשבילי, אולי המשך ישיר לכך שנהייתי 'פייסבוקאי' מאוד פעיל, כולל בקטע פוליטי מאוד קשה".


איך הזוגיות הרדיופונית עם גברת "המילה האחרונה"?

"אני נהנה לאללה עם עירית, שגדלתי עליה, אם אפשר להגיד ככה, מאז שהייתה שמאלנית, כשתמיד נורא הצחיקה אותי. היא עדיין מאוד שנונה ומצחיקה, למרות שינוי הכיוון הפוליטי אצלה".


בעוד שהרדיו חדש אצלך, נראה שלקחת את התיאטרון ברצינות.

"אני כבר שש שנים בהבימה. בתקופה האחרונה זה הדבר הכי ממוקד בחיי, משהו שאני נהנה בו הנאה שלמה".


לא כל שכן כשאיתך המלכה, לא פחות ולא יותר.

"מבחינתי, הצגת 'פתאום הגיע סתיו', שבה אני זוכה לשחק עם ליא קניג, היא השיא עד עכשיו, מעבר לכל התפקידים ששיחקתי בתיאטרון. זאת זכות גדולה לחלוק במה עם שחקנית כזאת ולהתחמם מאורה, אחרי שהשתתפתי בארבע הצגות קודמות שהיא הייתה הכוכבת שלהן".


איך ליא בתור פרטנרית?

"אני לא רואה בליא פרטנרית, אלא חברה, כשבהפקה הזאת נהיינו חברים. ממש נהייתי מאוהב בה. אם היא הייתה צעירה ב־50 שנה, לא היה שום ספק שאתאהב בה עד מעל לאוזניים, ואעשה כל דבר כדי שתהיה האישה שלי".


לעומת זאת, בהצגת "נעצר בחצות" אתה משמיע את קולו של היטלר.

"כאן אני משחק לורד אנגלי, שיש לו דיבור עם הצורר ומנגד גם מחקה אותו. בכך אני רואה קצה ביזארי של קריירת הדיבוב שלי, בתור מי שמוכר כרב־דבב'".


וההצגה הבאה שלך?

"באופן מוזר אני נשאר בגרמניה ועומד להופיע בהצגה החדשה 'לבד בברלין'. לא יודע מה העניין של הבימה והנאצים. כנראה שזה באוויר". 
 

הפוליטיקה היא לגביך עוד במה?

"זה התחיל אצלי במחאה החברתית של 2011, שם הייתי מעורב ואפילו חטפתי מהמשטרה. אני אזרח פה, יליד הארץ הזאת, שמאוד מדאיגה אותי, אם כי אין לי שום אינטרס לעבור לקריירה פוליטית. הציעו לי לרוץ ברשימות לכנסת וסירבתי".
 

יכולת להרוויח בכנסת יותר מאשר בתיאטרון.

"מבחינה כלכלית - זה בטוח, אבל ברור שלא הייתי הולך לפוליטיקה בשביל כסף, וחיפוש אחר כבוד זה לא בדיוק כוס התה שלי. אותי מעניין לשנות פה דברים".


מחאת 2011 לא הייתה לשווא?

"לא נראה לי. מחאה היא תהליך ארוך, תוך כדי הטמעת הדברים. האמת מחלחלת לאט־לאט. אם מישהו חושב שאפשר להפוך את העולם במהפכה של יום וחצי, צריך להיות לו ברור שזה לא עובד ככה. כבר יש תוצאות למחאה, ואנשים נעשו יותר מודעים לזכויות שלהם והצרכן קיבל פתאום פה".


עוד תהיה פה מהפכה?

(נרתע) "לא תהיה פה מהפכה, אבל יהיה פה שינוי. אני מאמין בשינויים, לא במהפכות".
 

חוץ מזה למה אתה חותר?

"לחזור לסטנד-אפ, שממנו באתי. בינתיים זה בקטנה במופע שבו אני מביא חומרים מהחיים שלי, וממנו יתפתח מופע מלא. ובתיאטרון? - הייתי שמח לשחק את מקבת ואת פינק ב'נמר חברבורות' של יעקב שבתאי".
 

חגיגת המוזיקה באבו גוש, קונצרט מס' 12 – הבלוז של תומר תומש שרון, 11.6, שבת, 14:00, כנסיית קריית יערים