חברי להקת "היהודים", תום פטרובר ואורית שחף, התארחו בתוכנית "אלבומי המופת" בהגשת רז שכניק, עם האלבום הראשון שלהם, "מציאות נפרדת", שיצא בשנת 1995 והגיע לאחרונה למכירות בהיקף של 120 אלף עותקים. האלבום כלל שירים שהכו ברבות השנים לקלאסיקות של רוק ישראלי, כמו "מחפש תשובה", "קח אותי" ("מי אמר לך"), "הזמן שלך", "עוד ארון אחד", "הימים שלנו", "לא קל", "ג'קי", "אלה" ו"שחק אותה".

"האלבום התחיל ביום שנפגשנו", סיפר פטרובר, "קצת לפני הצבא, אחרי זה בבחינות ללהקה הצבאית. איך שהכרנו התחלנו לעבוד ביחד ובצבא עצמו היינו עובדים על כל מיני שירים. למרות שהיינו חבורה, אורית ואני כל הזמן היינו עובדים ומקליטים לבד באיזה מחסן כזה שהיה לנו שם. עוד לא הייתה לנו להקה, בשלב הזה עוד לא היה הרכב. היינו מקליטים שירים של מאיר בנאי. 'אצלך בעולם' היה השיר הראשון שבעצם עשינו ביחד, לעצמנו, לא בשביל אף אחד, ולימים הוצאנו אותו בגרסה".


 



"הבנו שיש להקה ואלבום רק כשחתמנו בחברת תקליטים", שחזרה שחף. "תומאס היה אמור לצאת עם אלבום ואני הייתי אמורה לצאת עם אלבום, וכשהגענו לחברת התקליטים 'הד ארצי', הם אמרו שאנחנו צריכים להיות ביחד, ותמיד היינו יחד. פטובר הוסיף: "עבדנו באותו זמן עם אותו הרכב, תכננו שאלה יהיו שני אלבומים שונים, עם אותו הרכב, הביחד התחיל מבפנים. מהנגנים, אשר פדי, אבי יפרח, ערן מיטלמן ושמוליק בודגוב, שגם הפיק איתנו מוזיקלית.

"הם שאלו למה להפריד. מבחינת חברת התקליטים זה היה הכי טוב שנהיה יחד, כי אם אפשר להוציא אלבום אחד, למה להשקיע בשניים? היו לנו מספיק חומרים, הרבה יותר ממה שנכנס. כשהחתימו אותנו כבר היינו אחרי החזרות, מוכנים להקלטות. עשינו עוד שבוע חזרות בשביל הכיף, ונכנסנו להקלטות".
 

על החיבור המקצועי ביניהם סיפר פטרובר: "אורית הממה אותי. כתבתי מה שאני יכול, הכי טוב שאני יכול, בתור מוזיקאי. וברגע שהיא הייתה שרה את זה, הייתי מקבל, מעבר לצמרמורת, זה פוגע בך כמו חץ, או יותר מזה, אפילו. יש צילומי וידיאו, שרואים אותי בקונטרול כשאורית שרה, וכשראינו את זה הסתכלתי על עצמי שם, ואני בהלם, אני לא מפסיק לעשות 'יואו, יואו, היא מטורפת'. אני מסתובב לי שם בקונטרול. זה עבד עלי והבנתי מהר שאורית גדולה". שחף, כהרגלה, מצטנעת: "המבוכה של להקשיב לעצמך קיימת תמיד, לאו דווקא לאלבום הראשון. אין מסקנה, זה תמיד לא טוב". ופטרובר מסביר: "אנחנו לא יכולים לבחון את עצמנו במונחים של טוב ורע, אנחנו מיד חושבים מה לא בסדר".

היהודים באים. צילום: פיני סילוקהיהודים באים. צילום: פיני סילוק

 
 

מאז האלבום הראשון נחשבת "היהודים" ללהקה שלא מושמעת הרבה בתחנות הרדיו. "בזמן אמת הרדיו לא השמיע ועם זה אנחנו חיים עד היום, אנחנו רגילים", אמר פטרובר. "היה תסכול, רצינו מאוד שישמיעו, בטח באלבום הראשון, אבל לא השמיעו. הפידבק מהקהל החזיק אותנו, והתגובות של אלה שמגיעים להופעות, ושהם באו להופעה אחרי זה וידעו את הטקסטים. בהופעה הראשונה היו 20 איש, ואז זה גדל". שחף הוסיפה: "הקהל התייחס ובשבילנו זה היה עצום. זה היה חיבוק כזה ענק שכל עניין הרדיו לא כל כך היה עניין. עם השנים הבנו שיש עניין".


"לדעתי הרדיו מפספס אותנו עד היום", הדגיש פטרובר, "משהו בפאתוס ובאנרגיות שלנו הפחיד ומפחיד, גורם לאנשים להרגיש שצועקים עליהם, אז זה כנראה גורם לרצון להגיד לא. אני האמנתי בשירים האלה גם כששאלו מה זה הרעש הזה. אמרתי שזה לא רעש, שכתבתי שירים. מי שהתאכזב ראשון היה חיים שמש, מנכ"ל 'הד ארצי', שהשקיע המון כספים באלבום הזה. כי אנחנו באנו עם דרישות, בנושא האולפן, היה חשוב שיתנו לנו כמה שעות אולפן שאנחנו צריכים, כמה שעות וכמה ימים.. לא עניין אותנו כמה כסף נקבל וכמה אחוזים. בדיעבד גם חתמנו על אפס אחוזים. זה באמת לא עניין אותנו".


על השיר "הימים שלנו" סיפר פטרובר: "הוא נכתב קודם כל באנגלית לפני שנכתב בעברית, 'I Don't Believe In God, But I Do believe In Flowers', אבל אין גרסה מוקלטת באנגלית. שמתי את עצמי בכל מיני מקומות, ומשם אני יוצא, וזה מה שיוצא. אני מכניס את עצמי לסיטואציה בראש, שדמיינתי את עצמי בכלל לא בתור גבר, באמת באיזושהי סיטואציה של לנסות להיכנס לצד אחר, והלכתי עם זה, וזה מה שיצא".

שחף הוסיפה: "אני ישר התחברתי לשיר ומהר מאוד הרגשתי שהוא שלי. אהבתי אותו. אני לוקחת אותו לעצמי. ההגשה היא התרגום הפנימי שלי. תומאס כל הזמן כתב שירים, והוא כתב לי. יש דברים שלא אהבתי, וכל מה שנשאר מאוד מאוד אהבתי".
 

"הופתענו שנבחרנו ללהקת השנה"


מנגד חשף פטרובר ששחף לא רצתה להקליט את הלהיט "הזמן שלך". "הוא היה שקט מדי מבחינתי", אמרה שחף בראיון, "אני רציתי לכסח. הייתי צריכה להרגיע את עצמי והרגעתי". פטרובר סיפר: "השיר הזה, גם כשעשינו את הסקיצות, כל כך אהבנו אותו. הסולו גיטרה של שמוליק בודגוב הוא אחד לאחד כמו בסקיצה, שלא נזוז, וכשאורית הביאה את הסוף הזה, ידענו שאוקיי, יש לנו את זה.

"את הקליפ לשיר הזה צילמנו בבית בצורה חובבנית, והשתמשנו באפקטים מאולתרים, גרביון של אורית ותרווד כפילטרים". אחד השירים הגדולים באלבום, "קח אותי", זכה לחשיפה גדולה כאשר בוצע על ידי נינט טייב בעונה הראשונה של 'כוכב נולד' בשנת 2003. "זה ביצוע מעולה", אמרה עליו שחף, "זה היה מאוד מרגש ששרים שיר שלנו בתוכנית. נשארנו איתה בקשר. להפיק אלבום שלה? היא עושה את זה מצוין בעצמה".


השיר "עוד ארון אחד" נקשר בעובדה שמ"היהודים" נמנע מלהופיע בפני חיילי צה"ל. "אין לי מושג למה אנחנו לא מופיעים בפני חיילים", אמר פטרובר, "זה גם היה קהל שהגיע כל הזמן להופעות. אבל לא אישרו לנו מצה"ל, אמרו שהטקסטים יעשו לא טוב לחיילים, זו ההודעה שקיבלנו, ומאז לא הופענו אף פעם בפני חיילים, אנחנו מוקצים, אבל בסדר. זה מוזר. הכי מוזר זה שסיפרו לי שבלהקה צבאית שרו את 'עוד ארון אחד', אז איך להם מותר ולנו לא?". "זה מטורף, כי עשינו צבא", הדגישה שחף.


ארבע שנים אחרי יציאת אלבום הבכורה, נבחרו "היהודים" ללהקת השנה של גלי צה"ל. "הופתענו מאוד", נזכר פטרובר, "אין לנו מושג מה קרה מבחינתנו לא היינו מועמדים בכלל לא מבין איך פתאום. זה נתן תחושה טובה בייחוד בגלל שלא היינו להקה רדיופונית, לא הושמענו אז. זה היה קטע מוזר ושמחנו נורא". "וזה שוב הגיע מהחיבוק של הקהל", הדגישה שחף, "הרדיו לא העמיד אותנו והקהל גרם לזה שיעמידו אותנו".


בשנה בה יצא האלבום, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל על ידי יגאל עמיר. "הוא לא נוטרל, לא נוטרל", הגיב פטרובר, "באופן מוזר הוא לא נוטרל. עם כל האנשים והשומרים מסביבו והשב"כ, הוא לא נוטרל. היום השאלה היא האם נוטרל או לא, זה נהיה האישיו, נטרלו או לא נטרלו, אז לא נטרלו. היינו אז בבית, ראיתי את יורם ארבל בטלוויזיה, קיבלתי שוק כמו כולם. זה באמת משהו ששובר אצלך משהו בפנים, גם אם אתה בכלל לא מתעסק בפוליטיקה. אתה גם לא יודע איך אה אמור להתמודד עם זה. כי אין התמודדות, זהו".

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו