קרולינה (קרן אברץ באורגינל) היא מעין קרוסלה צבעונית גדושת הפתעות. גלגל ענק יותר נכון. מפתיעה ולא מפתיעה. מצד אחד, מחדשת בשירים מתוך "שלוש", אלבומה החדש, שמוכיחים שהיא יודעת להפיק צלילים ושורות. מצד שני, מגלה במופע אומץ ונחישות. את ההופעה פתחה קרולינה באחד מלהיטה - So Far - ואז, לאט־לאט, כאילו בלי שהקהל ירגיש, טפטפה לו שירים חדשים.

מלאכת מחשבת היא מלאכת אריגת להיטים בחומר חדש. הקהל נפל שדוד לרגליה, אך קרולינה לא שודדת. נהפוך הוא. אם יש משהו שהצליחה להוכיח בהופעתה, זה עד כמה היא כנה, וכל מה שיש לה, היא שמה על הבמה. באיזשהו שלב תשלוף את מסרק תלתליה ותנפח את ייחודיותה הנערמת כמו גביע גלידה. ידוע שהקהל אוהב את הזמרים שלו בטוחים בעצמם ושלמים עם עצמם. כנ"ל קרולינה, שפלרטטה עם מישהו מהקהל בשורה ראשונה, כולל נשיקה ממנה אליו, והקהל יוצא מכליו.




"זה בוב מארלי באישה", אומרת לי חברתי. מעל הבמה נתלה מעין מסך עגול, שידע להקרין תמונות הנוגעות לנושאי השירים. ואז הגיעה אסתר רדא להתארח. "לאסתר ולי יש משהו משותף. לשתינו יש אותו טעם בגברים. גם לה יש בן זוג מוזיקאי, כמוני", מלהגת קרולינה. אין ספק, קרולינה היא אשת מקצוע מיומנת, יודעת מה להגיד שיזיז שם משהו בדיוק בכיוון שהיא רוצה.