פבלו רוזנברג חוגג השנה 25 שנות קריירה, עם להיטים גדולים ביניהם: 'שימי נר על החלון', 'בדמעות שאת בוכה' ו'שעות בין ערביים'. "לא שמתי לב שעברו 25 שנה עד שאחי אמר לי". אומר הזמר על התקופה הארוכה: "יש לנו כבני אדם טבע לסכם דברים, אני חוגג 20 שנות נישואין, אך כשזה נוגע בקריירה שלך - אתה שוכח כי אתה עוסק בה יום יום. זו באמת סיבה לחגוג. ב-7 לאפריל 1992, יצא הסינגל הראשון שלי לרדיו ונהייתי אדם מוכר. השיר הראשון שיצא היה השיר 'שגיאה'".



"עיתון מעריב, עיתון חדשות וידיעות אחרונות דיברו על 'סטלה מאריס' לא הבינו מה זה המאטל הזה בעברית, הייתי אז בן 27". נזכר רוזנברג: "הייתי אז עתודאי ובמקום להתגייס למדתי רפואה שנה, לא הייתי טוב ופרשתי. עשיתי שלוש שנים שירות צבאי ולאחריו התחלתי ללמוד ספרות אנגלית וחינוך באוניברסיטת חיפה. לימדתי מעט אנגלית בתיכון ובדיוק פרצה מלחמת המפרץ, כשהתחלנו לעשות חזרות עם 'סטלה מאריס'. באוניברסיטה נותר לי לעשות סמינריון שנדחה בגלל המלחמה, אך באותו הזמן חתמתי חוזה עם הלהקה בחברת 'הליקון' ומאז כבר לא השלמתי את הסמינריון. יש לי בארגז את כל החומר שתכננתי לכתוב והיום אני לא מבין מה חשבתי לעצמי כשלמדתי את זה. אם יש לי תחושת החמצה זה מהאקדמיה ומכך שלא עשיתי תואר שני. אבל אי אפשר להיות חזיר ולעשות הכל".




כנשאל האם הוא נמצא במקום אליו כיוון השיב רוזנברג: "מעולם לא כיוונתי לכלום, מלבד הזיכרון שלי בגיל 15 בו שרתי בחיפה עם אוזניות ואמרתי לעצמי 'יום אחד אופיע על במה'. עד היום אני עדיין לא מאמין".


על הקריירה היום, מספר הזמר: "יש לי להקה קבועה, אני נאמן לה ולנהג הקבוע שלנו. אני נאמן להרגלים ולאח שלי שמנהל אותי. אני לא אובססיבי לגבי הקריירה, אני חושב שהחיים עצמם הם יותר גדולים וחשובים מהפרסום והתהילה, זה מקור פרנסתי. אפשר היום לראות דרך אינסטרגם, פייסבוקים וסטורי של אמנים גם פה, וגם בעולם שכולם עסוקים רק בתחת של עצמם. קשה לי לראות את זה אבל זאת עובדה. אין ברירה אחרת, זה נהיה רק יותר מסובך".



פבלו רוזנברגפבלו רוזנברג



עוד הוסיף הזמר: "אתמול הופעתי בבית שמש לשוטרים והצטלמתי איתם. אחד מהשוטרים ניגש אליי ואמר לי: 'אתה מותג'. חשבתי על זה ואמרתי לעצמי 'אני לא מותג, אבל אני יכול להבין למה הוא התכוון'. אני פבלו בישראל וזה כיף. עכשיו כולם עושים רגאטון, אני לא אוהב ואני לא אעשה. כיף לי איפה שאני". כשנשאל על הדאגות והחרדות השיב: "זה תמיד בתת מודע אבל אני לא נותן לזה להשתלט עליי. כשהכרזתי שאני מופיע באמפי שוני לכבוד 25 שנות קריירה ביקשתי שיהיה אולם מלא. אנחנו שבועיים לפני המופע והמקום הולך להיות מפורק".



עריכה: איתמר זיגלמן