אם גם אתם גדלתם בשנות ה–80 והיו לכם פוסטרים מ"מעריב לנוער" על הקירות, אספתם מכתביות, פתחתם את הסנטר בניסיון לרקוד ברייקדאנס במסיבת כיתה, התמכרתם ל"שושלת" למרות השעה המאוחרת והתווכחתם עם חברים מה זה אומר כשיש עגיל באוזן ימין או שמאל, אז בטח גם אתם תגיעו ב–7 בנובמבר להיכל מנורה מבטחים בתל אביב לחגוג את האיחוד המרגש של Culture Club, או להקת מועדון תרבות בשפתה של שוש עטרי.

גם אם לא בדיוק גדלתם בשנות ה–80 אבל הייתם אז בסביבה, אתם בוודאי זוכרים את קלצ'ר קלאב או לפחות את הסולן האדיר שלה, שאומנם עונה לכינוי בוי ג'ורג' אבל אפשר להישבע שהוא אישה. כשבוי ג'ורג' פרץ לתודעה לראשונה, העולם נותר פעור פה. זה לא שדיוויד בואי לא התלבש כמו גברת עשור לפני כן, אבל כולם ידעו שמדובר בדיוויד בואי לבוש כמו גברת. כשראינו את בוי ג'ורג' בפעם הראשונה ב–1982, אף אחד לא ידע אם זה גברת או אדון.

עם שם שמרמז על כך שהוא בחור ולוק של דודה משוגעת, כבש בוי ג'ורג' את עולם הפופ. המראה שלו אומנם היה צעקני ומצועצע, והוא מעולם לא חסך בליפסטיק ופודרה, אבל הוא היה בחור נחמד, שנון ומקסים ואפילו דודות אהבו אותו. גם המוזיקה של להקתו הייתה לגמרי בטוב טעם, עם אפיל רחב לכל המשפחה.

בוי ג'ורג' הגיח בתחילת שנות ה–80 מתוך סצינת המועדונים של לונדון והקים את קלצ'ר קלאב - להקה שקיבלה את שמה כתוצאה מהגיוון האתני שלה. ג'ורג' עצמו היה בן למהגרים אירים קתולים, הבסיסט מייקי קרייג היה שחור, הגיטריסט רוי היי היה אנגלי בלונדיני, והמתופף ג'ון מוס יהודי. הרביעייה הצבעונית הזאת הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "Kissing to Be Clever" ב–1982, ושלושה אלבומים נוספים בתוך ארבע שנים בסך הכל.

בוי ג'ורג'. רויטרסבוי ג'ורג'. רויטרס

לצד דוראן דוראן ולהקת וואהם! של ג'ורג' מייקל, קלצ'ר קלאב היו מלהקות הפופ הבריטיות הגדולות ביותר בדורן. התדמית האנדרוגינית האופנתית והלא באמת מאיימת של בוי ג'ורג' השתלבה היטב עם קול הסול החם שלו ועם מוזיקת הגל החדש הפופית והמלודית של להקתו. נגיעות אקזוטיות קלילות של רגאיי וקליפסו, בלדות רומנטיות וקליפים מרהיבים שבהם כולם לבשו בגדים משוגעים - שבוי ג'ורג' הכריח את חבריו ללבוש, לעתים למורת רוחם - השלימו את התמונה.

קלצ'ר קלאב כבשה את העולם בקלילות ובטבעיות. היא הניבה להיטים כמו "Do You Really Want to Hurt ?Me" הרומנטי, "Church of the Poison Mind" הרקיד, "The War Song" המחאתי (עם הטקסט החד־משמעי "מלחמה, מלחמה היא טיפשית, ואנשים הם טיפשים"), וכמובן את השיר המזוהה איתם יותר מכל, "Karma Chameleon". "קרמה קמיליון" הגיע למקום הראשון במצעד משני צדי האוקיינוס והיה אחד מסממני "הפלישה הבריטית השנייה", כפי שקראו לגל השני של להקות בריטיות שכבשו את אמריקה, 20 שנה אחרי הפלישה הבריטית המקורית של שנות ה־60.

בסך הכל מכרה קלצ'ר קלאב מעל ל–50 מיליון אלבומים. ילדים (בעיקר ילדות) בכל העולם התחפשו לבוי ג'ורג' בפורים/האלווין ותלו פוסטרים שלו על הקיר, אך כידוע, אף כוכב פופ לא נשאר צעיר ופופולרי לנצח.

בוי ג'ורג'. רויטרס בוי ג'ורג'. רויטרס

סקס, סמים ומריבות
עקב אכילס של קלצ'ר קלאב, כמו גם המנוע מאחורי הצלחתם, היה סיפור האהבה האסור בין בוי ג'ורג' למתופף ג'ון מוס. שנות ה–80 היו תקופה מוזרה שבה יכולת להיראות כמו אישה, ואנשים לא היו תוהים אם אתה הומוסקסואל או לפחות היו מעדיפים לא לשאול את עצמם את השאלה הזאת. באשר לג'ון מוס - הוא בכלל היה סטרייט! אבל ג'ורג' וג'ון התאהבו וניהלו רומן סודי שעל פי כל העדויות לא היה כל כך בריא. לקראת אמצע שנות ה–80 היחסים בין השניים הפכו בלתי אפשריים, והמריבות ביניהם נעשו כל כך קיצוניות (פעם ג'ורג' זרק על ג'ון עציץ מהקומה השנייה), עד שהלהקה לא יכלה לתפקד יותר. ג'ורג' פנה לסמים ושבר לשלושת חברי להקתו את הלב כשבגללו הם לא הופיעו במופע הצדקה הגדול של העשור, לייב אייד, ששודר בשידור חי בכל העולם.

כל המי ומי בפופ והרוק של אותה התקופה הופיעו בלייב אייד, מופע הענק שנועד לסיוע לנפגעי הרעב באתיופיה, וגם קלצ'ר קלאב כמובן הוזמנה להשתתף. בוי ג'ורג', משום מה, סירב לעשות זאת. "זה היה שילוב של פחד ותיעוב", נימק ג'ורג' כעבור שנים. "לא חשבתי שנצליח לעשות את זה מול שני מיליארד אנשים וגם לא אהבתי את פומפוזיות הרוק של כל העניין". זה היה עוד קש ששבר את גב הלהקה.

הופעה בוי ג'ורג'. עדי אבישי הופעה בוי ג'ורג'. עדי אבישי

קלצ'ר קלאב התפרקה ב־1986, ובמשך תקופה ארוכה כיכב בוי ג'ורג' בעיקר במדורי הרכילות והפלילים. במחצית השנייה של שנות ה–80 הוא התמכר להרואין ומאז ניהל מערכת יחסים ארוכה עם סמים. כולנו ראינו את תמונותיו מנקה את רחובות ניו יורק בווסט כתום, כחלק מעבודות השירות שבית המשפט הטיל עליו אחרי שצלצל למשטרה לדווח על פריצה שלא הייתה ושכח להחביא את הסמים. אבל השפל האמיתי הגיע ב־2010, אז בילה ארבעה חודשים בכלא הבריטי באשמת תקיפה של נער ליווי.

חברי הלהקה האחרים ידעו ימים קשים גם הם. ג'ון מוס, שלאחר הרומן עם בוי ג'ורג' התחתן עם אישה והפך לאב לשלושה ילדים, נאבק אף הוא באלכוהול וסמים וחווה התמוטטות עצבים. רוי היי, שעבר ללוס אנג'לס אחרי הפירוק של קלצ'ר קלאב, התמכר לקוקאין ופשט את הרגל. אך הטרגדיה הגדולה ביותר הייתה מנת חלקו של מייקי קרייג, שבנו בן ה–22 התאבד בכלא.

בוי ג'ורג'. Getty images בוי ג'ורג'. Getty images

אם תהיתם מה בוי ג'ורג' עשה ב־30 השנים האחרונות חוץ מסמים, עבודות שירות ונערי ליווי, תשמחו לשמוע שבשנות ה־90 הוא פיתח קריירה שנייה מצליחה כדי־ג'יי מועדונים. הוא ממשיך לנסוע בעולם כדי להרקיד קלאברים ברחבי תבל עד עצם היום הזה, חוץ מאשר בזמנים שבהם אסטרולוגיית הפנג שוואי שהוא נעזר בה, מורה לו לא לנסוע לכיוון מסוים בתאריך מסוים, אז הוא נאלץ לסרב להצעת התיקלוט.

מדי פעם הוא מוציא אלבום סולו (האחרון שבהם יצא ב–2013), ולהיט הסולו הגדול ביותר שלו היה שיר הנושא מתוך סרטו של ניל ג'ורדן, "משחק הדמעות" מ–1992. חוץ מזה, הוא גילם את דמותו של אומן הפרפורמנס המנוח לי באוורי במיוזיקל "טאבו", המספר על סצינת המועדונים הלונדונית בשנות ה–80. הוא הנחה תוכנית רדיו, נתן את שמו לליין אופנה, חיבר פתיח לספר על פנג שוואי, כתב שתי אוטוביוגרפיות, וכמו כל כוכב שמכבד את חשבון הבנק שלו, הוא גם השתתף בתוכניות ריאליטי למיניהן. הוא היה מנטור ב"The Voice" הבריטית למשך עונה אחת ואז עבר לגרסה האוסטרלית של התוכנית - אפיזודה משונה שבה הוא נראה כמו מלך הפופ הרוסי, פיליפ קירקורוב. כמו כן, השתתף ג'ורג' בגרסת הסלבס של "המתמחה" האמריקאית, לצד בתו של מוחמד עלי וסלבס נוספים שלא שמענו עליהם.

בוי ג'ורג'. Getty images בוי ג'ורג'. Getty images

ניסיונות איחוד כושלים
מופרך ככל שזה יישמע, חבריו ללהקה ניסו בשלב מסוים להמשיך בלעדיו. באמצע שנות ה–2000 ניסו קלצ'ר קלאב להתאחד בלי בוי ג'ורג'. הם פרסמו באינטרנט שהם מחפשים לג'ורג' תחליף, ואחרי אודישנים בחרו בבחור בשם סם בוצ'ר, שהיה בן 6 כש"קרמה קמיליון" יצא. אומנם בוצ'ר הנ"ל נראה גם הוא כמו בחורה, אבל כמו בחורה שונה מבוי ג'ורג'.

אפשר לדמיין אותו נניח כפרחה אנגלייה בחופשה ביוון. ג'ורג' אמר בזמנו שמחליפו נוראי. בסופו של דבר ימיו של בוצ'ר בלהקה היו ספורים, וקלצ'ר קלאב מעולם לא יצאו איתו לסיבוב הופעות רציני כפי שתוכנן. "זה היה פשוט מוזר", נזכר בכך ג'ורג' לאחרונה בראיון ל"דיילי מייל", "הם חושבים שזה כל כך פשוט? למרוח קצת מייק–אפ וזהו?".

לא בטוח שזאת הייתה אשמתו של סם בוצ'ר, אבל די ברור שאת בוי ג'ורג' אי אפשר להחליף, בטח שלא כל עוד הוא חי (אם קווין הצליחו להחליף את פרדי מרקורי אחרי מותו, אז כנראה שהכל אפשרי). אם כבר להתאחד, אז רק איתו, אלא שעד כה כל ניסיונות האיחוד של קלצ'ר קלאב לא עלו יפה.

בוי ג'ורג'. רויטרס בוי ג'ורג'. רויטרס

הפעם הראשונה הייתה בסוף שנות ה–90, אז הם גם הוציאו אלבום חדש שיצא רק באירופה וביפן ואפילו לא הגיע לחנויות התקליטים באמריקה. ב–2002 הם התאחדו להופעה חד־פעמית שציינה יום הולדת 20 לאלבום הבכורה. ב–2011 הם התאחדו שוב לשתי הופעות, בדובאי ובסידני, אך בתור שלישייה - ג'ון מוס נפצע בגבו ונאלץ להיעדר. ואז ב–2014 קיבלנו שוב את ההרכב המקורי, ממש כמו בשנות ה–80. ההבדל המרכזי היה שג'ון מוס, רוי היי ומייקי קרייג נראו מבוגרים ב־30 שנה מאז ימי הזוהר. בוי ג'ורג' נראה קצת יותר צעיר ממה שהיה בשנות ה–80.

בוי ג'ורג' מודל 2014 עבר מייקאובר בלתי נתפס. בשנות ה–80 הייתה לו רעמת שיער ענקית ומרשימה שסרטים צבעוניים שזורים בין תלתליה, אבל הימים ההם חלפו מזמן. במשך שנים התרגלנו לראות ברשת תמונות שלו שבהן נראה שמן וקירח. לעתים הוא נראה עייף, חולה ומוזנח, לעתים הוא נראה שמנמן ושמח, מלא בנצנצים ועם כובע ענק. ואז, ב–2014, הגיח לפתע בוי ג'ורג' חדש, רזה עם בלורית אפורה מתנפנפת. הוא כמובן התראיין בנוגע למראה החדש שלו והסביר שהוא במשטר דיאטה חדשני ומקפיד על אימוני כושר יומיומיים.

מאין הופיע לפתע השיער החדש? את זה הוא לא הסביר. הספקולציות אם מדובר בהשתלת שיער, בפאה, בשיער אמיתי (אולי הוא סתם מגלח את ראשו כבר 20 שנה כי כך הוא אוהב את זה) מילאו את הרשת לאחר שהימם את העולם וחשף רעמת שיער אפורה בתוכנית האירוח של שרון אוסבורן. לאור העובדה שלפני עשור אמר ג'ורג' בראיון ל"גרדיאן": "כבר אין לי שיער, אז חשבתי שאקעקע את הראש", כנראה לא מדובר באפשרות האחרונה.

בוי ג'ורג'. רויטרס בוי ג'ורג'. רויטרס

כך או כך, השיער החדש והגזרה החטובה סימנו את העובדה שהאיחוד של 2014 היה אמור להיות האיחוד האמיתי, הרציני, זה שיצליח, יחזיק מעמד וגם יניב אלבום חדש. "ניסינו לעשות את זה כמה פעמים והרגשתי שזאת ההזדמנות האחרונה שלנו", אמר בוי ג'ורג' על האיחוד.

לפני כשנתיים שידר ערוץ 4 BBC סרט תיעודי בשם "Boy "George and Culture Club: Karma to Calamity ("בוי ג'ורג' וקלצ'ר קלאב: מקארמה לאסון"), שליווה את האיחוד, לצד שלל צילומי ארכיון מפעם. הסרט מתחיל בצילומים של הלהקה בטקס הפרסים של מגזין המוזיקה "Q" ב– 2014. עברו אי אילו שנים מאז שקלצ'ר קלאב השתתפה בטקס פרסים של תעשיית הפופ. "זה די מוזר", אומר מוס בסרט. "אני לא מכיר אף אחד והם לא מכירים אותי... כי אני זקן". היי מוסיף: "זה מציף אותי בהרבה זיכרונות... כמו זה שדוחפים אותי הצדה בניסיון להגיע לג'ורג'". וכשבוי ג'ורג' נשאל לאיזה פרס הם מועמדים באותו ערב, הוא נקרע מצחוק: "פרס העצלות, על זה שלא עשינו כלום 20 שנה".

צוות הצילום מלווה את הלהקה לספרד, שם הם עובדים על אלבום חדש בשם "Tribes", שאמור היה לצאת כבר מזמן אך טרם יצא, אף על פי שנטען שהם הקליטו לא פחות מ–18 שירים חדשים. את השירים אנחנו לא זוכים לשמוע, ואף אחד גם לא ממש מדבר על מוזיקה. עיקר השיחות סובבות סביב מערכת היחסים ההרסנית של בוי ג'ורג' וג'ון מוס בשנות ה–80.

בוי ג'ורג'. רויטרס בוי ג'ורג'. רויטרס

על אף שהם מכחישים, נראה שהיום הם לא ממש סובלים זה את זה. במשך מרבית השהות בספרד השניים מקניטים זה את זה במרירות. ניכר שלא כיף להם וגם לחברי הלהקה האחרים לא כל כך נעים. "כשגדלתי רציתי להיות בלהקה וליהנות עם בחורות מאחורי הקלעים וכל הדברים שהולכים עם זה, ובסופו של דבר מצאתי את עצמי במרכזה של דרמה הומוסקסואלית", מסכם היי את הווייתו כצלע בלהקת קלצ'ר קלאב.

הדרמה מגיעה לשיאה בסוף הסרט, כשהלהקה נותנת את הופעת האיחוד הראשונה שלה זה כמה שנים טובות במועדון "הבן" בלונדון. ההופעה היא הצלחה אדירה ואמורה להוות ספתח לסיבוב הופעות איחוד באירופה ובאמריקה. ברגע האחרון בוי ג'ורג' מבטל את סיבוב ההופעות של האיחוד המתוכנן של הלהקה בשל פוליפ במיתרי הקול. אף על פי שהוא חולה ומומחה הגרון של ברברה סטרייסנד אמר לו שאסור לו לאמץ את קולו, שלושת חבריו ללהקה כועסים מאוד.

בין בודהיזם ליהדות

בנובמבר 2014 היה נדמה שגם האיחוד הנוכחי של קלצ'ר קלאב נכשל, אך הלהקה והמעריצים לא אמרו נואש. לקח קצת זמן, אך בסוף האיחוד אכן קרה. בוי ג'ורג' הבריא והתאושש, ובקיץ 2015 סיבוב הופעות האיחוד של קלצ'ר קלאב, בהרכב המלא והמקורי משנות ה–80, יצא לדרך ועתה הוא בדרך אלינו.

מעריצים אדוקים ודאי ראו שבוי ג'ורג' כתב לאחרונה בטוויטר את ההודעה הבאה: "לנוכח ההתעללות שאנחנו חווים על כך שאנחנו מופיעים בישראל, ולנוכח העובדה שאיבדנו חבר שמסרב להופיע, אני חושב שהנסיעה שלנו היא סופר רלוונטית! יש לי התלבושות שלי!", לצד תמונה של מכנסי שרוואל עם הדפס של מגיני דוד. למי שנבהל מהציוץ ותוהה איזה חבר להקה מחרים אותנו ולא יגיע להופעה, מבקשים מפיקי המופע להרגיע, כי ההרכב המקורי יגיע לארץ במלואו. הנגן המחרים הוא אחד מ–11 הנגנים השכירים שהלהקה מופיעה איתם.

בוי ג'ורג'. רויטרס בוי ג'ורג'. רויטרס

זאת לא הפעם הראשונה שקלצ'ר קלאב מופיעה בישראל. היא הופיעה בפארק הירקון בשיא ימי תהילתה ב–1985, ובוי ג'ורג' ידוע כחובב יהודים ואוהד ישראל, ולו רק בשל הרומן עם מוס היהודי. בשנות ה–80 כמעט התעלפנו כשלבש ג'ורג' חולצה שעליה כתוב "תרבות אגודה" בעברית בקליפ של "?Do You Really Want to Hurt Me". מאז ביקר ג'ורג' בארץ עוד כמה פעמים. הוא היה פה בשנות ה–90, חזר ב–2010 כדי לתקלט במסיבה שהפיק מלך מסיבות הגייז דאז, שמעון שירזי, בחוות רונית באזור קיבוץ יקום, ושב כעבור שנה בתור זמר אורח בהופעה של מארק רונסון בגני התערוכה בתל אביב. בראיון לגיא פינס סיפר שאם ימצא בחור יהודי טוב אין לו בעיה גם להתגייר. אבל הוא כנראה צחק, כי כשמדובר בדת, לבו נתון לבודהיזם.

בוי ג'ורג' מעיד שהתנקה מסמים ומאלכוהול סופית ב-2008, ומה שעזר לו לא לסטות מדרך הישר היה שינון המנטרה "נאמו מיוהו רנגה קיו", כותרתה של סוטרת הלוטוס העומדת במרכז הבודהיזם הניצ'רני, כפי שהגה הנזיר הבודהיסטי היפני ניצ'רן.

ג'ורג' מתראיין בכל הזדמנות על הבודהיזם, אבל מתעניין בדתות וברוחניות באופן כללי. כאמור, פעם הוא אף קעקע כמה סמלים של דתות שונות על הקרקפת. לצד צלב נוצרי ופרח לוטוס בודהיסטי יש לו גם מגן דוד ענק על הקודקוד. תוכניתו המקורית הייתה לקעקע את כל הראש, אבל אחרי שהתנקה מסמים, החליט להפסיק עם זה, כי זה כואב מדי.

את העובדה שסיבוב הופעות האיחוד התרומם בסוף, הוא מייחס בין היתר לשינויים שעשה בחייו. "מעולם לא הייתי אדם מרושע", הוא העיד בראיון שנתן לפני שנתיים ל"דיילי מייל". "עשיתי דברים מטומטמים. הייתי אידיוט, בעל הרס עצמי, אבל מעולם לא הייתי אדם רע... למדתי לאהוב את עצמי... הייתי רוצה שאנשים ייתנו לי קרדיט על השינויים שעשיתי. שיניתי את החיים שלי. מי שאומר שאנחנו לא יכולים להשתנות, הוא אידיוט".