תשעים ושלוש שנות חיים, ו-84 שנים על הבמה (מגיל 9) הספיקו לשנסיונר שארל אזנאבור להפוך לאחת התופעות המשפיעות, פורצות הדרך ומעוררות ההשראה במוסיקה העולמית ולזכות בשלל כינויים כמו "פרנק סינטרה הצרפתי", אך לא הספיקו לו בכדי לנוח על זרי הדפנה ולפרוש מיצירה מוסיקלית.

אזנאבור, צרפתי ממוצא ארמני, שזכה לפרסומו הראשון כבן טיפוחיה של אדית פיאף, נודע לא רק בשל שק קלאסיקות כ"לה בוהם", "Et Pourtant", "She", "Yesterday, When I Was Young" ו-"La Mamma" אלא גם בשל הפרפורמנס התיאטרלי והמבריק שלו, הקול המחוספס והקומבינציה המיוחדת בין הנפש הטקסטואלית למלודית שלו שהקנו לו תהילת עולם.

במשך השנים הרומן של אזנאבור, חובב ישראל, עם המוסיקה הישראלית התהדק ומלבד אלבום שלם משיריו שהוציא אבי טולדנו, ישנם לא מעט משיריו שתורגמו מצרפתית לעברית והפכו פופולאריים: "באביב את תשובי חזרה", "שתי גיטרות", "כל הדרך חזרה", "לה בוהם" ועוד.

השנסיונר האגדי, שהופיע בארצנו מספר פעמים לאורך השנים ואחראי ללא פחות מ-800 יצירות ומעל 100 אלבומים (עד כה), הגיע במוצ"ש האחרון להיכל "מנורה מבטחים" בכדי להופיע, אולי בפעם האחרונה, בישראל ונתן את השואו של חייו.

שארל אזנאבור. צלם : סיון פרג' שארל אזנאבור. צלם : סיון פרג'

חמוש בלהקתו העשירה ושתי זמרות ליווי (בהן בתו היפה קטיה), שלייקס אדום, ידיים מעט רועדות ופנים מקומטות קמעה, המטיר אזנאבור בזה אחר זה את להיטיו הגדולים בביצועים מרגשים, נוגעים ומצמררים עם איכויות ווקאליות נהדרות ופרפורמנס שכלל תנועות גוף בולטות מלאות נוכחות בימתית איתנה ונראה למשך כשעה וחצי כבחור בן 30 ומשהו שסוחף קהל שלם, מרביתו מבוגר, בכנפי הנוסטלגיה אל ימים יפים יותר של תום, רומנטיקה ונאיביות.

בין הלהיטים שזכו לעיבודים מעולים ובוצעו בהופעה כשהם מספקים היטב את הסחורה ניתן היה למצוא את: Les Emigrants, She, Desormais Paris Au Mois D'aout , "אווה מריה", "שתי גיטרות" ובהדרן כמובן את "לה בוהם" ו- Emmenez Moi שהרטיטו את הקהל. לאורך המופע שר בצרפתית, אנגלית וספרדית. "אולי יום אחד אשיר גם בעברית", הוסיף.

"ברוכים הבאים", פתח דבריו בעברית עם מבטא צרפתי כבד ומיד עבר לשפתו הטבעית: "בדרך כלל כשמגיעים לארץ חדשה שרים שירים חדשים, אני אשיר הערב שירים ישנים מאד שלא שרתי אולי 50 שנה. יש לי קול שנשבר לפעמים בגלל גילי הצעיר אבל מה שאני מציע לכם זה שירים בשפה הכי יפה בעולם והעיקר שאני זוכר את המילים, אה בעצם זה בזכות הפרומטר", אמר בהומור והלהיב את הקהל כשלפני כל שיר או 2 דואג לקטעי קישור בהם סיפר מה עומד מאחורי שיריו ויצירתו.

מי שהגיע להופעה לחגיגה צרפתית נוסטלגית, קיבל היטב את מבוקשו וכך גם מי שהגיע לחזות באגדה מוסיקלית חיה, מעוררת השראה, המוסרת נשמתה בנאמנות לקהל, ומרעיפה אהבה ווקאלית בשרמנטיות וכריזמה של דור שהיה ואולי לא ישוב.