ב-23 שנות הקריירה שלו, סיפק הזמר עברי לידר לא מעט להיטים שהפכו במרוצת השנים לקלאסיקות: "הכוס הכחולה", "זכיתי לאהוב", "ניסים תשמע", "מישהו פעם", "זה לא אותו דבר" ועוד שירים שבצדק טוטאלי הפכו אותו לאחד היוצרים המשפיעים, פורצי הדרך, המקוריים והמעניינים במוסיקה הישראלית העכשווית.
בשירו החדש "מוגזם", שיר אותו כתב והלחין יחד עם סאבלימינל (קובי שמעוני), אני מוכרח להודות כי לא מצאתי את עברי לידר האמיתי. נכון, לשנות סגנון ולהשתדרג עם השינויים המוסיקליים והתקופות זה הכרחי, חיובי ואפילו חובה, אולם בשיר החדש, לידר נשמע כמו חיקוי פתטי של סטטיק ובן אל. בסינגל החדש יש לזמר הוותיק סאונד של "פופ סטאר וונאבי" צעיר בתחילת דרכו שמקליט שיר שנשמע כמו מיליונים אחרים, עם ליריקה זולה (כולל השימוש בצירוף המילים "בן זונה") ולחן עכשווי אמנם, אך לא מיוחד ולא מקורי.
אם היה מדובר באמן אחר, הייתי מבין את הנטייה "לרכב על הגל" וללכת לפי הטרנד. כשמדובר ביוצר רבגוני, מוכשר ואפילו גאון כמו לידר, אני מתקשה להבין את הנטייה ליפול לבנאליות חסרת עניין ולנסות להיות מי שהוא אינו. מה גם שלידר הוא מממציאי הפופ העכשווי, כך שלהתחקות אחר החקיינים שלך זה לא אטרקטיבי במיוחד.
בשיר מנסה לידר להעביר ביקורת טקסטואלית על דור ה"טודו בום" הרוצה הכל מהר ועכשיו, עושר וחיים טובים, וחולם בגדול כשהוא מאבד בדרך את עקרונותיו וערכיו (כולל את הפטריוטיות שלו). למרבה הצער הטקסט בשיר רדוד ודי סתמי, והרעיון המצוין לשיר מחאה שכזה מתפספס בצורה מוגזמת, עד כדי כך שבטוחני שעברי לא היה עובר את שלב החסימה ב"אקס פקטור" עם השיר הזה. ציפיתי ליותר, בייחוד ממנו.