בתיאטרון הפרינג' "תמונע" לא נשארו אדישים למחאה החברתית הגואה ובשישי האחרון הם ערכו אירוע חופשי ומיוחד, "אנטי שפע", שהוקדש למחאת היחיד. "מדובר בפעולה קדם תיאטרלית המסרבת להיכנע לתכתיבי ותהליכי השפע המדומה הנמצא בתרבות, ונטפל אל תחומי חיינו הנמדדים בסולם הרייטינג" מבאר זאת העורך חגי לינק, "איך הפכנו לאלבניה" פצח בתהיה-אמירה אחד ממייסד התיאטרון, אילן רוזנטל, שהרים לקהל הנחתה ברמיזה גסה כי שקרה בעבר ל"רפובליקה העממית של אלבניה" הקומוניסטית והמבודדת אפשרי כבר גם כאן ועכשיו.
חוקר השואה, תא"ל במיל. אמיר השכל, המדריך משלחות לפולין ("עדים במדים") ולמד מאז לא מעט על טבע האדם, התנהגותו ועל הנטייה שלנו בני האדם לעמוד מהצד, ציטט בדבריו מקרה של מפגין בודד אחר, שעמד ומחה מול הבית הלבן בוושינגטון במהלך מלחמת וייטנאם ונשאל, אם הוא חושב שהוא יכול לשנות את העולם. "אני רק מוודא שהעולם לא ישנה אותי" הוא נימק מדוע הוא מתעקש וממשיך להניף את שלט המחאה הבודד שלו.
בין הדוברים השונים נשזרו קטעי וידאו, מוסיקה ושירה מקוריים ומדויקים שניגנו ושרו קרני פוסטל, חגי לינק, אור אדרי, אסף תלמודי, נעה סגל ועובד אפרת וקריין יונתן ריגר. המנכ"ל החדש של "שוברים שתיקה", אבנר גבריהו, בעברו לוחם בצנחנים, הביא עדויות מוכרות מהשטח כהצדקה לפעילותו בארגון, הבמאי אמיר "פלדי" פלדמן ("דה וויס") סיפר על רקע מצגת מצילומיו כי הוא אלרגי ליופי וכי הוא מעדיף לצלם גופות, הומלסים וכאלו שנגררו או בחרו לחיות בשוליים. "שאתה מצלם, אתה לוקח חלק מהנשמה של הבן אדם" הוסיף פלדי.
אייקון המחאה, מוטי אשכנזי, הזכיר ברוגע את מחאת יום כיפור הפרטית שלו והוסיף, כי מניסיונו "זה הזמן למהפכה". זמר המחאה זאב טנא, שסגנונו המוזיקלי צבוע בטקסטים שנונים ובועטים, הגיח לנאמבר קצר שמתלבש טוב בכיכרות העיר מאשר בחללי תמונע. היזם אהוד בן ש"ך, יוצר הסרט "כאילו לא הייתה מלחמה", ציטט בציניות ("עד מתי ביבי יהיה בשלטון? כל זמן שיוני מת"), כנרת רוזנבלום הציגה בשפתה הקולחת מחאה פרטית מסוג אחר, שהתפתחתה סביב שיפוץ בית מגורים תל אביבי ישן מתפורר ואת מאבקה מול רשויות וסרבנים אחרים ואלדד יניב תיבל לקראת סיום עם תובנות ממחאת רוטשילד וקריאה חוזרת ונשנית לשתף ולצאת מהבית. היה אירוע שופע ברוגע ונועם.