זו כבר שנה שנייה שהמותג גולדסטאר וקבוצת זאפה עורכים את "גולדסטאר Sound System - מנגנים אלבומים". השנה התקיימו עשר הופעות חיות מיוחדות בהאנגר 11 בתל אביב, בזאפה בחיפה ובמועדון הפורום בבאר שבע. אביב גפן, אהוד בנאי, אמיר דדון ונינט טייב, איפה הילד ומוניקה סקס, הם רק חלק מהאמנים שהשתתפו בפרויקט.



אני הלכתי ברביעי האחרון לראות מיזוג מעט לא שגרתי: דיקלה מארחת את להקת היהודים. לכאורה, מה הקשר ביניהם? זאת מזרח ואלה מערב; זאת שרה אום כולת'ום בזמן שבולבול טרנג מלווה אותה; ואלה חזק בדיסטורשן. אבל זה עבד.



דיקלה התחילה לבד, עם שמונה נגנים לבושים לבן. ״היא תלבש שחור״, לחשתי לזוגתי עוד לפני שדיקלה עלתה לבמה. והיא אכן עלתה בשחור, והתחילה חזק: "תראי", "בוקר טוב" ו"הוא כותב לי מאמי" על הספתח. הקהל מגיב בהתאם, קם מהכיסאות ורץ בטירוף לבמה. כי מה לדיקלה ולמופע ישיבה?



בין לבין, היא מפלרטטת עם הקהל, נהנית יותר מכולם. מספרת על אהבה חדשה. קוראים לו דייסון והוא שואב אבק חלומי; או שרה את "מונו" ומתריסה שמותר לה, כי היא הלחינה את השיר.



ואז היהודים עולים: אורית שחף ותום פטרובר, הרוק סטארז הכי גדולים שיש פה. חסרי גיל, ועל הבמה נראים 20 שנה פחות, מתחילים עם "אם כבר" וממשיכים להפציץ עם "עוד ארון אחד". ודיקלה משתלבת. נכון, זה לא העולם שלה, אבל יש לה קול ענק והיא נותנת פייט. גם שחף מצליחה להשתלב ב"שבע בערב", אבל מרגיש שזה פחות המנעד שלה. 



בהשפעת הרוקיסטים שלצדה, דיקלה נותנת בעיטה באוויר ברגע של אקסטזה, והעקב שלה מתעופף מעל הקהל ונוחת 50 מטר מהבמה. מישהו מרים את הנעל והולך עד לבמה להחזיר לסינדרלה את נעל הזכוכית. וסינדרלה כמו סינדרלה, בדיוק בחצות, נעלמת מהבמה ומסיימת עם אחד השירים היפים שלה, "ואם פרידה".