לאחר "זמן", שירו הקודם, אליעד נחום שועט בדהרה לעבר אלבומו השלישי שבדרך ומשחרר את "סוף השבוע", פופ רוק טהור על תחושת אי הודאות האופפת אותנו לאורך השבוע ומגיעה לקיצה בתומו עם נקישתה של השבת בדלת.
מה שאני אוהב בנחום זה שהוא לא נכנע לטרנדים חולפים ולא מש יתר על המידה מהמקום הנוח והטבעי לו, ועם זאת מצליח, תוך יציאה מהנישה הנוסחתית הבטוחה שהקנתה לו תהילתו המוזיקלית, לייצר פופ-רוק טהור וקליט עם טקסט נוגע השזור היטב בלחן הקצבי שכולל, לאוזניי לפחות, בפן ההפקה המוזיקלית מעט השראה מהגרוב הFאנקי סבנטיזי שיצר קסמים עם הבס והוסיף נופך יותר רבגוני ועשיר לשיר הנוכחי.
ניכר כי אליעד קורא היטב את המפה המוזיקלית והעובדה כי הוא מקפיד להוציא שיר חדש תוך 3-4 חודשים ולא בחיפזון אימתני, רק מעידה על הפדנטיות וההשקעה שהוא מייחס לכל תו, אקורד ומילה ביצירותיו.
השיר עטה על עצמו גם קליפ מושקע שצולם במזרח אירופה השלגית ומתאר את המתרחש מאחורי העשה במסע הצילום של אליעד. על בימוי הקליפ אמון רומן בוצצקי.