התאמצתי. אלוקים עדי שבאמת ובתמים התאמצתי עד כלות להאזין לכל שלוש הדקות של "כוכבת", שירם החדש של הצמד איב אנד ליר ולמען כתיבת שורות אלו אפילו הקשבתי לשיר מספר פעמים (לפעמים המקצוע כולל הקרבה נפשית עצומה), ואני מוכרח לומר שבקושי שרדתי. בעולם מקביל ואוטופי, אילו היה לי לחצן קסם בעזרתו יכולתי להשמיד ולהעלים שירים, הדבר הראשון שהייתי עושה בבוקר (אחרי צחצוח השיניים כמובן) הוא ללחוץ עליו בדיוק ברגע בו הצמד מקפץ ושר בגאון את הפזמון האינטלקטואלי: "אז וואי וואי וואי וואי וואי, היום אומרים למכללה פה ביי".
השיר החדש הופך את הצמד עצמו לא רק לבדיחה עלובה ולא מציאותית שהיחידים שצוחקים ממנה הם השניים עצמם שיצרו את השיר, ואולי גם קומץ ילדים מבולבלים שברגע של סטלה חושבים שמדובר בפרודיה על סטטיק ובן אל בגרסת השקל וחצי (מבלי להכליל חלילה, יסלחו לי הילדים המבולבלים). "כוכבת" מעיד על זילות המקצוע שבחרו השניים, מקצוע שספק אם אפשר לקרוא לו, אחרי האזנה לשיר, כמקצוע המוזיקה.
אם נהיה רציניים לרגע, הצמד לא מחדש כלום בלחניו, נשמע אותו דבר ולא מביא משהו מרענן או מקורי לסצנה בה מנסים האחים לפעול, הטקסטים חוזרים על עצמם בסימן "אותה גברת בשינוי אדרת" ומלבד הצפיות ביוטיוב, אני לא רואה את הצמד מתרומם לאנשהו או מותיר חותם כלשהו. למעשה, אשלול עצמי ואומר שהשיר יכול להפוך ללהיט במספר תנאים: החלפת הצמד שמזייף בצורה מחרישת אוזניים בזמרים אמיתיים, החלפת הטקסט והחלפת הלחן. את נטלי דדון וח"כ אורן חזן שמשתתפים בקליפ – אפשר להשאיר, זה לא יכול לגרוע יותר ממה שזה.
בעבר אחד מהשניים כתב לי הודעה על ביקורת שכתבתי בקשר לאחד משיריהם שקטילה רק מגדילה את מניותיהם ומסדרת להם עוד הופעות, אז אני שמח לפחות שמישהו מאיתנו ייצא נשכר מהביקורת הזו - וזה הצמד, כי אני, אם תסלחו לי, לוקח כדור נגד כאב ראש והולך לישון. תעירו אותי בשיר הבא.