הזמרת נועה קירל, הצלע הצעירה בפאנל השופטים של "גוט טאלנט ישראל", פותחת את השבוע עם שיר חדש, בלדה רומנטית וקמעה מלנכולית, "מגיבור לאויב". הדבר הראשון שייחסתי לו חשיבות בהאזנה לשיר היה הדגש הרב שהושם לקולה של קירל שנשמע צלול, נקי ומלא רגש, נשמה ובעיקר כנות. קירל טורפת את השיר בביצוע עוצמתי ונשמעת בוגרת מתמיד, בהתחשב בגילה ה"מופלג".

כמו כן, העיבוד הפופי העכשווי שמתרומם וסוחף החל מאמצע השיר, תפור היטב למידותיה הווקאליות של קירל שמוותרת על מניירות וניואנסים מיותרים ומגישה את עצמה ב-100 אחוז טבעיות.

הדבר היחיד שדי צרם לי באוזן וקלקל את ההנאה הטוטאלית מהשיר זו ההגייה. כשמקליטים שיר, יש לשים דגש רחב להגייה העברית התקנית: בבית האחרון בשיר, הטקסט אומר "זאת אני שבחרתי ללכת, יודעת שאתה מצטער, אבל כשרע לי אני לא נשארת", בעוד קירל שרה בדקה ה-2:55 "אבל שרע לי אני לא נשארת", מה שדי פוגם בשלמות השיר, שכן עם האיכות וההשקעה ההפקתית המרובה, חבל שנופלים להגיית רחוב ולא מייחסים חשיבות לניואנסים שכאלה, שעושים את ההבדל בין זמר מעולה למבצע מעולה.