ילדים של החיים

המוזיקאי דודו טסה והמשורר אלי אליהו ניהלו דיאלוג מוזיקלי לראשונה באלבום "סחרחורת". אחריו בא האלבום "עיר ובהלות", ובימים אלה יצא פרויקט שלישי וחדש של השניים: "איגרת אל הילדים", ספר חדש של אלי אליהו ששירים מתוכו הולחנו ובוצעו על ידי טסה באלבום חדש באותו השם. אם חיפשתם להיט חונק רדיו מבית היוצר של טסה, זה לא האלבום בשבילכם. פה תמצאו עומק ומורכבות מוזיקלית, שירה מולחנת וביצועים נהדרים ומתוזמרים היטב. האלבום מספק את הסחורה ובגדול, וכולל שמונה שירים, מרביתם כואבים ומדכדכים, בקולו מלא הנשמה של טסה.

המחבר בין קודש לחול

באלבומו השלישי "שטח אפור", ישי ריבו מוכיח שוב שהוא אחד הקולות הבולטים המגשרים בין דת לחול ושהוא אחת התופעות המוזיקליות המסקרנות של התקופה האחרונה. בהאזנה חוזרת ונשנית ל־11 שירי האלבום, שנע בין פופ לקאנטרי־פולק, מציג ריבו לחנים מדויקים, רגישים, מיוחדים ושונים. האלבום כולל לא מעט הפתעות: חוץ מהלהיטים "לשוב הביתה" ו"הנה ימים באים" - שכבר נחרשים ברדיו - כולל האלבום לחן חדש של ריבו ל"אדון עולם" הנודע, פלוס ביצוע בצרפתית לשיר שהלחין למילותיה של פטריסיה כהן, שאולי מסמל את הקריצה שלו לקריירה בינלאומית.

ברוכים הבאים

הדג נחש מוציאים את "וולקאם טו איזראל", אלבום חדש ועשירי במספר, והם נשמעים גרוביים כתמיד. הלהקה הכניסה לקדירה סול, רוק, פופ, היפ־הופ, Fאנק, דיסקו, ואפילו את צלילי הקיבוץ של דודו זכאי, ורקחו אלבום חדש, ישראלי וחגיגי במיוחד, לכבוד חגיגות ה־70 למדינה. האלבום מטפל בנושאים חברתיים, פוליטיים ואישיים, בצורה הומוריסטית, כיפית ומקפיצה, שלא משאירה רגע אחד של שעמום. על אף שחברי הלהקה מדברים על התבגרות בשיר "יומולדת 40", הם עדיין נשמעים צעירים ופרועים, בדיוק כמו לפני 22 שנה, כשרק עלו על הבמה. בין השירים הבולטים באלבום: "סע!", "מצביעים ברגליים", "וולקאם טו איזראל" כמובן, ו"עוד יהיה טוב בארץ ישראל".

החגיגה היוונית שלי

22 שנה חלפו מאז שהוציא שלומי סרנגה, טרובדור הזמר היווני בישראל, את אלבום הבכורה, ומאז הפך לאחד הזמרים המזוהים ביותר עם הז'אנר, כשבשלב מסוים התחיל לשיר בעברית וסיפק להיטים כ"מונו מונו", "חלום מתוק", "כל הנשים יפות" וגרסת כיסוי ל"האומנם" של חוה אלברשטיין. בימים אלה חובק סרנגה אלבום אולפן חדש, ה־11 במניין, העונה לשם "מיסירלו": שמו של שיר עם יווני עתיק, שנודע בתרבות הרוקנרול כנעימה מוכרת מהסיקסטיז של דיק דייל, שאותו מבצע סרנגה בעברית בעיבוד מחודש ומרענן. האלבום כולל שירים בעברית וביוונית, חלקם בלדות כמו "מת מאהבה", "קסרו נקרוס" ו"טראג'ודי טיס פטוחולוגיאס"; וחלקם שירי כפיים כמו הלהיט הגדול "שר באמבטיה", "מה תשתי, גברת?" וחידוש ל"דאם דאם", להיטו של אריס סאן מהסבנטיז. אחת מהפתעות האלבום הוא ביצוע מיוחד ומסקרן של סרנגה ל"שיר לערב חג", שביצעה מירי אלוני בפסטיבל הזמר 1973, שזוכה לעיבוד עדכני ולאינטרפרטציה מעניינת. חגיגה יוונית במלוא הדרה.

שועל קרבות

ישי לוי, מאבות המזון של הזמר המסולסל לדורותיו, פותח את האביב עם אלבום חדש המונה עשרה שירים וצופן בחובו את כל הדנ"א הישראלי באלבום אחד: חפלה מזרחית ("בוער בנשמה"), בלדות אתניות ("לא מפסיק לעולם" עם עמיר בניון), היפ־הופ ("תשאירו לי משהו" עם שאנן סטריט), רוק־פופ ("ליפול", "מול גלי המים") וסאונד ארץ־ישראלי קלאסי ("שועל קרבות", "דוד" ו"בבוא יומי"). באלבום, שבו שיתף פעולה עם יוצרים כדודו טסה, איה כורם, עמיר בניון, שאנן סטריט ועוד, נותן לוי ביטוי הולם לקולו המשביח, הססגוני והמעולה, שמצליח לרגש כמו תמיד ומוכיח שמדובר באחד המבצעים הגדולים בדורו ובכלל.

בזכרי ימים ימימה

דקלון וסגיב כהן, מהמפגשים הבין־דוריים המצליחים בשנים האחרונות, חוזרים יחד באלבום משותף ורביעי במניין, "בין קודש לחול", הכולל 13 קלאסיקות ים־תיכוניות שאומנם זכו ללא מעט גרסאות כיסוי לאורך השנים (בין השאר על ידי דקלון עצמו), אך תמיד כיף להאזין להן שוב ושוב, והפעם בהרמוניות הנהדרות של הצמד. "כואב ושר לך", "בזכרי ימים ימימה", "כי אשמרה שבת", "שירי נהדרת", "סורו ממני", "הכוכב" ועוד, זוכים לעדנה מחודשת שפורטת בכל פעם מחדש על נימי הנוסטלגיה הרדומים והערגה לימי הזוהר היפים של המוזיקה המזרחית, לפני שהתמסחרה עד קצות הציפורניים.

ילדת הפרחים האחרונה

עלמה זהר, מנושאות הדגל של הרוק הנשי בעשור האחרון, מבליחה ב"חיים משוגעים", מיני־אלבום חדש ומעניין שבמסגרתו היא יוצאת למסע מרתק אל ימי הגרוב והפופ הים־תיכוני מהסבנטיז. בדרך היא עוצרת בתחנת ביניים בסצינת האלקטרו־רוק העכשווית, כשהיא נשמעת פורחת ומבושלת מאי פעם. בשירים כמו "כחולת עיניים", "דגים", "על החיים ועל המוות" ו"חיים שלי", מותחת זהר את הגבולות והגשרים המוזיקליים וממזגת בין מזרח למערב בצורה עניינית, מפולפלת ומלאת נשמה. היא שרה שירים שכתבה בעצמה ומשתפת פעולה עם יוצרים כדודו טסה, גילי יאלו והמשורר שלומי חתוכה, ולא מתפשרת בסאונד המוזיקלי המוקפד והמהודק, שצובע את האלבום במעטפת אותנטית למדי.

רק בגלל הנשמה

יש אינספור יוצרים כישרוניים ומשפיעים במוזיקה הישראלית, אך רובס הוא תופעה. לא כי באמתחתו שלל להיטי ענק שהפכו לקלאסיקה; לא כי הוא זמר שיודע להגיש שיר בצורה טוטאלית וסנטימנטלית; ולא כי הוא מיחידי הסגולה שמסוגלים לשדך בין טקסט ללחן כמו זוג משמיים - אלא בשל הנשמה, שהיא הכוח העיקרי המניע את יצירתו ואת שיריו, והיא למעשה זו שמרחפת מעל ראשנו כעננת רגש. ב"לקראת", אלבומו החדש, מצאתי את עצמי מתענג מכל אקורד ומכל צליל שבוקע מגרונו, שנשמע כמו בתחילת דרכו אי שם בתחילת האייטיז: עצבות, שמחה, תקווה, ייאוש ובעיקר אופטימיות וכמיהה לשרוד את העולם הלא פשוט שבו אנחנו חיים. האלבום משלב את שלל השפעותיו המוזיקליות של רובס, ומציג את רבגוניותו בשיא תפארתה. כוכב האלבום, ללא ספק, הוא הביצוע המצמרר של רובס ל־Life On Mars המיתי של דיוויד בואי, המוגש בצורה מיוחדת ומקורית ולמעשה חותם את האלבום עם טעם טוב, כפי שמקפיד רובס לסיים בכל אלבום שלו.

מתים לשיר

ב"מתים שרים הולכים", אלבומה החדש והעשירי במספר של משינה, הלהקה האגדית ופורצת הדרך, היא לא מתיימרת להתאים את עצמה לאווירה המוזיקלית העכשווית, ולמעשה אין לה צורך בכך. הלהקה נשמעת כמו משינה הטובה, האהובה והמוכרת, עם עשרה שירי רוק־בלוז חדשים, פרי מוחם היצירתי של יובל בנאי ושלומי ברכה, יש האומרים לנון ומקרטני של הרוק הישראלי - כשהיא לא מוותרת, ולו בקמצוץ, על הסאונד האופייני, האפלולי קמעה והעל־זמני, שמאפיין אותה לאורך כל הדרך. משינה מודל 2018 מספקת למעריציה את הסחורה.

והיא שעמדה

יונתן רזאל הפך בשנים האחרונות לאחד הרוקסטארים הגדולים בעולם הדתי, שפרץ גבולות גם לעולם החילוני וכבש את המיינסטרים. בהופעה המיוחדת שנערכה בהיכל התרבות בתל אביב ותועדה באלבומו החדש, שבמסגרתה חבר לתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון (בניצוחו של דודי זבה), נותן רזאל אינטרפרטציה שונה, מקורית ומפתיעה לשיריו הנודעים לאורך הדרך, שזוכים לעיבודים קלאסיים המשקפים את השפעתו המוזיקלית של רזאל ממוזיקה זו, כאחד שהחל את דרכו בעולם המוזיקה הקלאסית.האלבום כולל את מיטב להיטיו כ"קטנתי", "והיא שעמדה", "ציון", "אשא עיניי", כמו גם כמה קוריוזים מסקרנים, ובהם ביצוע מיוחד לקונצ'רטו של מוצרט לפסנתר, שבו רזאל חזר לתחילת דרכו ובכך סגר מעגל בין השראותיו המוזיקליות הרבגוניות.

סלאמתכ

אחרי שכתב למירי מסיקה את "זהרה", אחד מלהיטיה הגדולים, היוצר והזמר גוסטו, שמאז ומתמיד נתפס בעיניי כאחד היוצרים המסקרנים במוזיקה האתנית־מזרחית, הוא משחרר אלבום רביעי שכולו במרוקאית – "עאפאכ" ("בחייך").

גילוי נאות: אני לא מבין מילה במרוקאית, ולכן הגעתי נטול ציפיות להבנת הטקסטים, עם נטו התייחסות למוזיקה, לביצוע ולעיבודים, שחיפו היטב על אי־הבנת השפה והצליחו להעביר רגעי שמחה ועצב, צחוק ובכי ובעיקר לרגש. שירתו נוגעת ללב, וגם והעובדה שכתב והלחין את מרבית שירי האלבום והשקיע בו את נשמתו, כשמאחוריו תזמורת נגנים המעשירה את הסאונד האתני־חושני באלבום ומספקת הנאה מובטחת לצלילים המשכרים.

באלבום יש גם כמה הפתעות, ובהן חידוש בדואט עם מוריס אל־מדיוני לשירו "ראי רוק רומבא"; וכצפוי דואט יפהפה עם מירי מסיקה לשיר "עלא סלאמתכ".

כל הדרך לפורטוגל

גבע אלון חובק אלבום סולו שישי ושני בעברית – "מחפש שמיים", שבמסגרתו הוא יוצא למסע חיפוש עצמי ונוגע בנושאים שונים כמו תהיות בנוגע למשמעות החיים, אהבה, הנאה מהרגע, צמחונות, החיים בעיר לעומת החיים בכפר ומחשבות על עזיבת הארץ לטובת פורטוגל. אומנם בטקסטים הוא מחפש משמעויות נסתרות וגלויות, אך בלחנים ובעיבודים הרוקיסטיים נשמע שאלון יודע בדיוק לאן הוא הולך, לאן הוא מכוון וכיצד הוא רוצה להישמע. צלילי הגיטרות החשמליות המכשפים, הקול הערב והשירים שעוסקים בנושאים שעולים לכל אחד ואחת מאיתנו בשלב כלשהו של החיים, יוצרים אלבום מעורר מחשבה.

רוז גארדן

אחרי ארבע שנים אינטנסיביות, שלושה מיני־אלבומים והופעות בכל הפסטיבלים הנחשבים בעולם, מוציאים סוף־סוף רועי אביטל, יוני שרוני ויואב סער, הלא הם ההרכב האלקטרוני "גארדן סיטי מובמנט", את אלבום הבכורה שלהם. האלבום, Apollonia, הוא תמהיל מהודר של האוס, ריתם אנד בלוז, פופ, אוריינטל, דיסקו, ביטים פסיכודליים ואלקטרו־אקספרימנטל, שמעיף את הראש לאופקים אחרים.בכל 18 השירים באלבום הדי ארוך, אך לא מייגע, אפשר למצוא ערב־רב של השפעות מוזיקליות ששמות את הבחורים התל־אביביים הכישרוניים על המפה העולמית, כאחד השמות המבטיחים והמסקרנים בסצינת המוזיקה האלקטרונית בעולם.

שוברת לבבות גדולה

אל קולה המלטף והצלול של עינב ג'קסון כהן נחשפנו לראשונה באלבום הבכורה הנהדר שלה, "עץ נופל ביער", לפני כשש שנים. בזמן שחלף מאז, הספיקה בעבודה קשה ואינטנסיבית להשתתף בלא מעט פרויקטים מוזיקליים, אך כל אלה מתגמדים אל מול אלבומה החדש, "שני לבבות". האלבום נותן ביטוי ראוי לקולה האדיר, היפהפה והעוצמתי שרק משתבח עם השנים, ובעזרתו היא מצליחה לפרוט היטב על מיתרי הרגש. מלבד יצירותיה שלה, שיתפה ג'קסון כהן פעולה באלבום עם יוצרים כיהודה עדר, סיוון שביט, דאנה איבגי ודניאלה ספקטור, שתרמו ביחד ולחוד לגיבוש זהותה המוזיקלית. מהשיר הראשון, "למזרח", ג'קסון כהן מכשפת בשירתה, ובין הפייבוריטים באלבום: "נשקי אותי" (אי אפשר לא להתאהב בה), "אלגיה" המלנכולי, "מחפשת סיבה" השובב, ושיר הנושא הנוגע ללב.

שוב חוזר הבלוז

בתשעת השירים שמרכיבים את אלבומו החדש והשני במניין, Sweet Mistake, עומר נצר ממשיך לקחת את האאוטסיידריות שלו, ולרקוח ממנה מטעמי קאנטרי בלוז. הוא פרוע ב־Trouble Maker, שפותח את האלבום, כמו גם ב־Miss Sunshine; רגיש ב־Same Man וב־Cold Night; ושבור לב ומוכה חרטה ב־Damage וב־Sorry. האלבום הוא הנאה צרופה ומובטחת לכל מי שמאזין לו ומתחבר לז'אנר.