לרגל 70 שנות מדינה, החליטה מסעדת "האחים" - מסעדה תל־אביבית בבעלות האחים אסף ויותם דוקטור - ליזום את פרויקט "נדיר": אוסף מוזיקלי מיוחד בן ארבעה תקליטי ויניל, שלוקח את שירי ה"שוליים" משנות ה־60 עד ה־90 ומאגד אותם תחת פרויקט אחד מקיף. בין האמנים הבולטים המככבים באוסף אפשר למצוא את פוליאנה פרנק, ברי סחרוף, שולה חן, איציק קלה, ריר, אריק איינשטיין, טריפונס, אהוד בנאי והפליטים, דורלקס סדלקס, ביקיני, הברנשים של פיאמנטה, רעש ועוד.



"בשבילנו 'האחים' היא יותר ממסעדה שמגישה אוכל", אומר יותם דוקטור. "זאת מסעדה שחוגגת את הישראליות על שלל הישגיה, הקולינריים כמובן, אבל גם התרבותיים. המוזיקה תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מאיך שאנחנו מגדירים את עצמנו, והרגשנו שהגיע הזמן לבטא את זה בצורה חזקה יותר. ובעיקר - ממש בא לנו לעשות את זה".


אוסף שנות ה-60 - צילום רודי וייסנשטיין אוסף שנות ה-60 - צילום רודי וייסנשטיין


איך התחיל הפרויקט?
"הפרויקט התחיל לפני כמעט שלוש שנים, שהיו מאוד מאתגרות. החל ממציאת בעלי הזכויות של השירים, דרך עבודה מול חברות תקליטים ממוסדות וגם מול אנשים פרטיים, ועד למציאת תמונות תקופתיות מאושרות לשימוש. וכמובן היו גם השאלות של איך להגדיר את הערכים העיצוביים, כתיבת הטקסטים וכו'".

התקליט הראשון כולל פנינים נדירות מתל אביב הFאנקית (1969־1971), פרי עריכתו המוזיקלית של הצמד "רדיו טריפ" (עופר טל ואורי ורטהיים). בין היתר, תמצאו שם את אריק איינשטיין שר את "אובלדי אובלדה", את "למה לא אמרת לי" של אריק לביא ועוד; התקליט השני כולל את המדריך לסאונד הייחודי של שנות ה־70 ביפו בעריכתם המוזיקלית של "פורטונה רקורדס" (יואב מגריזו, אריאל תגר, מאור ענבה וצח בר) ובו תמצאו בין היתר את הביצוע של "צלילי העוד" ל"חנהל'ה התבלבלה".

אוסף שנות ה-70 - צילום שמואל רחמניאוסף שנות ה-70 - צילום שמואל רחמני


התקליט השלישי כולל צלילים אפלים מתל אביב הרועשת של שנות ה־80, כמו "עבודה שחורה" של אהוד בנאי והפליטים, וכן "הנצורים והצודקים" של פוליאנה פרנק (התקליט בעריכתם המוזיקלית של Red Axes); והתקליט הרביעי כולל פיסות מוזיקליות מהשוליים הישראלים, בין השנים 1992־1998 (בעריכתם המוזיקלית של אמיר אגוזי וניב הדס), למשל "הזיות" של ברי סחרוף, "שמש" של ההרכב ביקיני וגם "אהבה אסורה" של זהבה בן.



"כשאתה שומע את האוסף הזה, אתה מרגיש כאילו אתה שומע פעם ראשונה מוזיקה ישראלית", אומר עופר טל ("רדיוטריפ"). "הוא מיועד גם לאנשים שלא מכירים מוזיקה ישראלית בכלל. למה? כי אין בו להיטים. הוא לא משחק לפי מה שהיה להיט. יש שירים שלא כולם מכירים. האוסף נולד כדי להכיר את הסצנה של המוזיקה הישראלית בשפה שלהם. אם אתה תגיד עכשיו לבן אדם שמחובר ל'טודו בום' לשמוע את רבקה זהר, הוא לא יבין מה יש בזה. האוסף סוקר את השלבים המוזיקליים השונים כדי שיוכלו לחבר את המאזין למוזיקה הישראלית העכשווית".

"האוסף כולל שירים שלא כולם מכירים, ופתאום הם מגלים אותם. יש פה התרגשות של האזנה למשהו כמו־חדש", מוסיף אורי ורטהיים, שותפו של טל ל"רדיו טריפ". "מה ששלט במצעדים אז אלו שירי מלחמות, בלדות, שירי ארץ ישראל; התקליט שלנו, למשל, כולל שירים שמדברים יותר בשפת היומיום. נושאים יותר משעשעים. התבוננות על מעמד האישה. נושאים הומוריסטיים שאפשר לרקוד לצליליהם".



למה להוציא את האוסף דווקא על ויניל?
יותם דוקטור: "הוויניל אולי נראה טרנדי היום, אבל הוא יעבור ידיים וישאיר מונומנט מוזיקלי הרבה יותר חזק אחרי שאנחנו כבר לא נהיה פה".

ורטהיים: "גדלתי לתוך הוויניל, והמוזיקה הראשונה ששמעתי הייתה בתקליטים. גם בעידן הקסטות והדיסקים, לא הפסקתי לשמוע תקליטים, כי דברים ישנים עלו בזול יותר על תקליט מאשר על דיסק. כמו כן, המוזיקה הזו נוצרה בשביל ויניל. זה הפורמט המקורי, ורצינו לשמור על אותנטיות".

טל: "אני חסיד ענק של הוויניל, כמו גם של האמנים שכיוונו לוויניל. כיף לשמוע אותם היום בוויניל. באותה תקופה האלבומים נבנו במיוחד להאזנה של כ־20 דקות במבנה מסוים, ויש לתקליטים גוון סאונד ספציפי שאין בשום פורמט אחר".



מי קהל היעד?
"כיוון שזאת מוזיקה שתקליטנים ערכו, אז האוסף מיועד גם לתקליטנים שרוצים לתקלט מוזיקה נדירה ומגניבה. בנוסף, הוא מיועד לחוקרי וחובבי מוזיקה נדירה, שיכולים למצוא באוסף שירים שקשה להשיג; ובעיקר למפיקים מוזיקליים, שיכולים לקחת דגימות ממוזיקה ארץ ישראלית פחות מוכרת, כמו שטיפקס וסאבלימינל עשו".

ורטהיים: "זה לאנשים מבוגרים שהכירו חלק מהדברים בזמן אמת, אספנים שאוהבים מוזיקה נדירה בכל העולם והיפסטרים כמובן". 

האוסף "נדיר" ניתן לרכישה באתר haachim.co.il/nadir ובהמשך גם במסעדת "האחים" בתל אביב