מה עוד לא נאמר וסופר על אלביס פרסלי - מי שעוד בחייו זכה לכינוי "מלך הרוקנרול" והשפעתו הענקית ניכרת עד היום? נהג משאית ממשפחה שחייתה עמוק מתחת לקו העוני, שנולד בטופלו, מיסיסיפי, המתגלה במקרה על ידי מנהל חנות תקליטים קטנה, והופך לאייקון בינלאומי בשנות ה־50, ה־60 וה־70, עד התמכרותו לתרופות ומותו הפתאומי בגיל 42 ב־16 באוגוסט 1977.



כאחד ממעריציו האדוקים, צפיתי בלא מעט סרטים תיעודיים המאירים אספקטים שונים בסיפור חייו. עם זאת, במהלך הצפייה ב"אלביס פרסלי: החיפוש", לראשונה בחיי מצאתי עצמי מופתע ומהופנט; הסרט התיעודי החדש מבית היוצר של הבמאי טום זימני, פשוט הותיר אותי פעור פה. ראשית, בניגוד לסרטים אחרים, הצופנים בחובם וריאציות דומות לסיפור חייו של פרסלי, הסרט החדש שם דגש דווקא על האנקדוטות הפחות ידועות והמסקרנות, ומספק לצופה כרטיס כניסה לנבכי נפשו המסוכסכת והמסובכת של פרסלי, לתחושותיו ולדרכי פעולתו, מהמקום האישי העמוק, מעדותה של אשתו לשעבר פרסיליה פרסלי.





לא זכור לי סרט שכה העמיק במהלכי החיפוש העצמי שהתחוללו בנפתולי נפשו של פרסלי, שדרכם אפשר להבין את השינויים שחלו בחייו האישיים והמקצועיים: החל מילדותו בטופלו - ומאוחר יותר בממפיס - דרך עלייתו לתהילה, יחסיו עם הוריו, חבריו, מנהלו הדומיננטי קולונל טום פארקר, דעיכתו, חזרתו לפסגה וימיו האחרונים.



הסרט מנתח בצורה מונומנטלית מפי קולגות ומוזיקאים שגדלו עליו, בהם ברוס ספרינגסטין וטום פטי, את ההשפעות הרבות שלו על עולם המוזיקה, גם מבחינה ווקאלית וטכנית, שלא מסוקרים לרוב בסרטים מסוג זה.




והדובדבן בקצפת: הסרט חושף קטעי ארכיון שלא נראו מעולם, כמו למשל צילומים של מאחורי הקלעים ממופע הקאמבק של פרסלי לטלוויזיה ב־1968, סצינות גנוזות מסרטיו הגדולים, צילומים ביתיים מאחוזתו בגרייסלנד וסקיצות מהקלטות שנערכו בביתו. בשורה התחתונה: הסרט המצוין יעניין לא רק את מעריצי אלביס. היום ישודר ב־yes דוקו חלקו השני. אם החמצתם את הראשון, מומלץ לפנות את סוף השבוע.

"אלביס פרסלי: החיפוש", הערב, 22:00, 27־28 באפריל, 22:00, yes דוקו וב־yesVOD