בניגוד לרגולציה הנורמטיבית של תעשיית המוזיקה בארץ, הפעם הראשונה שבה נחשפתי לשם יוסי פיין הייתה דווקא לא דרך המוזיקה שלו. זה קרה דווקא דרך הוריו, איבט דרו ואריה פיין, שבשנות ה־60 היו חברים בהרכב פולק ישראלי נשכח בשם "אווזי הבר", שהופיע בארץ ובחו"ל.



דרך המחקר עליהם, נודע לי כי בנם המשותף הוא לא אחר מהמוזיקאי, הבסיסט והמפיק המוזיקלי המחונן יוסי פיין, אחד הכישרונות הגדולים בתעשיית המוזיקה המקומית כיום; ומי שב־30 השנים האחרונות ניגן עם מיטב אמני ישראל והעולם, מעפרה חזה, הדג נחש, שלום חנוך, חיה סמיר, להקת פורטרט, מאיר בנאי, פבלו רוזנברג, מיכה שטרית, מוש בן ארי, קורין אלאל ולאה שבת - ועד פיטר גבריאל, לו ריד, דיוויד בואי ובריאן אינו (באלבום Outside).



ומדוע פתחתי בלספר על הוריו של פיין? כי למעשה הם, בעקיפין, אלו שהיוו טריגר ל־Madala Beast, סרט תיעודי חדש בכיכובו שנוצר על קו הודו־ישראל.



"לפני 20 שנה, ניבה נבון, חברה טובה שלי, במאית וצלמת, ביקשה ממני אישור לצלם ולראיין את הוריי", מספר פיין. "מובן שהסכמתי, אבל עברו עוד כמה שנים ושכחתי מהסיפור הזה. אחרי עשור, כשהוריי כבר נפטרו, ניבה הביאה לי את הדי־וי־די של מה שצילמה, ובמשך עוד עשור לא נגעתי בחומרים האלה. עדיין הייתי טעון רגשית מאובדן הוריי. לפני שלוש שנים בערך קיבלתי אומץ וצפיתי בסרטים שהיא צילמה. חוץ מהעובדה שהרגשתי וראיתי את הוריי איתי שוב בסלון, גיליתי שסבתא רבתא שלי מצד אמי היא בעלת שורשים הודיים".





יד הגורל


עם התגלית המרעישה על אילן יוחסין נוסף שגילה, סיפר פיין לחברתו שהוא רוצה לנסוע להודו; נסיעה שבלי לתכנן הולידה הרפתקה שלא ישכח כל חייו. "ואז, בצורה הכי בלתי צפויה שיש, קיבלתי מייל שבו מזמינים אותי לנגן ברג'סטאן בהודו בפסטיבל מוזיקה נחשב. עד אותו זמן לא ביקרתי מעולם בהודו", הוא מספר בהתלהבות. "בתוך שבועיים מצאתי את עצמי בשדה התעופה. לקחתי איתי מצלמה כדי שאוכל לתעד את ההופעה שם. אבל בטרם עליתי על כבש המטוס, ניגש אלי צלם שהכיר אותי וסיפר לי על ידידה שלו, במאית דוקו קנדית בשם רבקה רייקו, שבדיוק עכשיו מצלמת סרט על מוזיקאים ישראלים בהודו, וגם היא עלתה על אותו מטוס. התחלנו לדבר, סיפרתי להם על התגלית שלי, והם החליטו לתעד גם אותי בפסטיבל ברג'סטאן".



במהלך אחת השיחות, סיפרה רייקו לפיין שהיא מנסה ליצור קשר בנרות עם המוזיקאים הישראלים גיל רון שמע ושי בן צור, וגם כאן יד הגורל שיחקה תפקיד מרכזי. "כשסיימתי את הפסטיבל", נזכר פיין, "החלטתי לנסוע לעיר רישיקש כדי להתרשם קצת מהמקום. בדיוק אז פנתה אלי רבקה ואמרה שבמקרה גם גיל רון ולהקתו מופיעים ברישיקש, אז הם הצטרפו אלי. במקרה ישבנו באיזה בר שם, ופתאום בלי שום התראה, גיל רון צץ לי מול הפנים. הוא ניגש מופתע והזמין אותי למחרת לנגן בהקלטות שלו באולפן ברישיקש. זרמתי עם זה, ומי הוטס במיוחד מהארץ בשביל להפיק את הסשן הזה? שי בן צור. כך, בלי לשים לב, מצאתי את עצמי בלבו של סרט שלא תוכנן בכלל להיות עלי".



הסרט מלווה בפסקול עשיר ומתעד את פיין במסע השורשים שלו ובהרפתקאות המוזיקליות שחווה בהודו ובישראל. זה סרט המשרטט בצורה אותנטית ומרגשת את החוויה המעצימה שעבר במסע הזה.



מה היה שיא המסע הזה מבחינתך?
"קודם כל, הפסטיבל ברג'סטאן. ניגנתי עם מוזיקאים מדהימים שלא ציפו ממני לנגן כמו הודי, אלא לנגן כמו שאני, והם התאימו את עצמם אלי. למדתי המון מהם על המוזיקה שלהם ושיטות הנגינה, וזה העשיר אותי המון. מובן שגם המפגש המפתיע והמקרי עם גיל רון ושי בן צור היה שיא מבחינתי, כמו גם העבודה המשותפת שלנו באולפן שם. רק כשצפיתי, פעם אחת עד עכשיו, בסרט המוגמר בטורונטו, הבנתי כמה הספקתי לעשות בזמן הקצר יחסית הזה".



עם אילו תובנות יצאת מהמסע?
"כשנסעתי להודו וגיליתי את אורח החיים שם, שמתי לב שזה מסביר לי המון דברים, גם פיזיים וגם אישיים, עלי ועל אמי. זה בא לידי ביטוי בזה שאני לוקח הכל בשאנטי בהתנהגות שלי, אפילו במבנה הגוף. מובן שזה לא היה מסע השורשים הראשון שלי. בעבר יצאתי למסע שורשים בג'מייקה ובמאלי כדי לחקור עוד את שורשיי האפרו־קריביים מצד אמי".



זה השפיע על המוזיקה שלך?
"אני עוד לא יודע לומר לך, אבל אני משער שבמובן מסוים זה השפיע, כי זה חשף אותי לעוד דברים".



עד כמה ישראל מתקדמת כיום מבחינה מוזיקלית?
"מאוד. היא אולי הכי מתקדמת בעולם. יש לנו פה המון השפעות מוזיקליות, שרקמו יחד מוזיקה מצוינת ועדכנית שלא דומה לשום דבר אחר, ואפילו אי אפשר להגדירה במילים. מי שרוצה ללמוד על מוזיקה עדכנית – שיבוא לישראל".



מה האתגר הבא שלך?
"להמשיך להפיץ את המוזיקה שלי לכמה שיותר אנשים בכל רחבי העולם". 



Madala Beast – הקרנת בכורה, 1 במאי, שלישי, 20:30, מועדון "האזור", תל אביב, עוד באירוע: "מוזיקה מהמדבר הכחול" - מופע של יוסי פיין ובן אילון