"וואו! וואו! וואו!", אלו המילים הראשונות שעלו בפי ברגע שצפיתי בקליפ והאזנתי לשיר החדש של עדי ביטי (16.5) - "קהירו" שיצא הבוקר (שלישי). אני מודה, עד כה היו שירים שאהבתי יותר וכאלה שפחות מבית היוצר של ביטי שנדמה כי חיפשה את הכיוון המוזיקלי המדוייק שלה והייתה בתקופה ניסיונית אבל לאחר ששמעתי את "קהירו", לא יכולתי להישאר אדיש.

ביטי נשמעת בוגרת מתמיד, מחושלת, מחשמלת וכריזמטית בביצוע מעולה של שיר מבריק (מילים ולחן: מורן דוד ועידו אוחיון), שהשתמש גם בפראזה מסומפלת מעולה לשיר שהלחין יהודה פוליקר לריטה לפני שני עשורים - "הנסיכה והרוח", מה שהוסיף נופך מעניין לשיר.

השיר החדש משלב גם פופ, גם קורטוב אוריינטלית מדברית וגם קצת סול ו-RNB עכשוויים שתפורים היטב למידותיה הווקאליות של ביטי שמקבצת את כל כישוריה הרבים וניסיונה לשיר אחד שלפחות אותי הותיר כחסר מילים.

הקליפ, אגב, בבימויו של אדם דויטש וניהולו האמנותי של טל הנדלסמן הוא אחד המרהיבים שיצאו לאחרונה בפופ הישראלי בכלל ובקריירה של ביטי בפרט ומוסיף אף הוא אש למדורת השיר.

אם תמשיך לדגול בכנות מוזיקלית ואמנותית כזו ולהביא את המשהו המיוחד והמרענן שלה (כזה שמתרחק מנישה נוסחתית) לסצנת הפופ המקומית, לא ירחק היום וביטי תשאיר אבק לשאר מתחרותיה ומתחריה.