מספרים שכשג’ון לנון נשאל פעם אם רינגו סטאר הוא המתופף הטוב בעולם, הוא השיב בציניות האופיינית לו שרינגו הוא “אפילו לא המתופף הכי טוב בביטלס”. אפשר להתווכח על זה, אבל האמת היא שזה די מיותר, כי את 8,000 המעריצים, בני כל הגילים, שגדשו אמש את היכל מנורה מבטחים בתל אביב, לא עניינו קרבות האגו התכופים בלהקה הגדולה בהיסטוריה. הם באו להתענג על קצת נוסטלגיה - וקיבלו ממנה מנות גדושות. 
 עם זאת, רבים ממעריצי הביטלס התאכזבו מהמינון הנמוך של שירי הלהקה במופע, שהתאפיין בהרבה קאברים, מעט שירים מקוריים של סטאר ומעט מדי מהשירים שביצע או כתב במסגרת רביעיית המופלאים. סטאר, שצורף לביטלס ב־1962 לאחר הדחתו של המתופף הראשון והאנונימי של הלהקה פיט בסט, הוא הקול מאחורי הקלאסיקות הביטלסיות "אוקטופוס'ס גרדן", "ילו סאמברין", "ווית' א ליטל הלפ פרום מיי פרנדז", "איי וונה בי יור מן" ועוד, והוא גם שותף בכתיבת חלק משירי הלהקה, אף שתמיד היה בצלם של לנון ומקרטני. 
 
מאז התפרקות הביטלס ב־1970 מנהל סטאר קריירת סולו מצליחה ואף הוציא 19 אלבומי אולפן, האחרון שבהם לפני כמה חודשים. בעוד שחברו ללהקה פול מקרטני הגיע לארץ לפני עשור להופעה בלתי נשכחת, בשביל סטאר זו הפעם הראשונה בישראל, כחלק מסיבוב ההופעות "גיב מור לאב", שאיתו הוא מסתובב באירופה בחודש האחרון, יחד עם ההרכב All Star, שכולל נגנים מההרכבים טוטו, סנטנה ו־10CC, שחלק משיריהם הוא ביצע במהלך המופע. 

לתל אביב הגיע סטאר ישירות מווינה, וכבר כשעלה על הבמה קשה היה שלא להתפעל מהעובדה ש־77 שנותיו לא ניכרות עליו, כשהוא רץ אל הבמה וקופץ. 

אוהב רגאיי? רינגו סטאר בתל אביב, צילום: ליאור כתראוהב רגאיי? רינגו סטאר בתל אביב, צילום: ליאור כתר



הוא מתחיל עם Matchbox, גרסת כיסוי של הביטלס מ־1964 לשירו של קארל פרקינס, ואחרי זה שואל את הקהל אם הוא בא ליהנות וכמובן זוכה לתשואות. בשיר השלישי, "דרדלוק הולידיי", הוא כבר מתיישב על התופים, שם יבלה חלק מההופעה, כשהוא נותן לנגנים שאיתו לשיר. משם הוא נע בין העשורים המוזיקליים השונים ורגע לפני שהוא מתחיל לשיר את Boys של הביטלס הוא מציג אותו במילים: “זה שיר של להקה שפעם הייתי חבר בה”. את שמה, כמובן, אין צורך אפילו להגיד. 
בין לבין הוא משלב את הלהיטים הגדולים מקריירת הסולו שלו, בהם "פוטוגראף", איט דונ'ט קאם איזי" ו"יו'ר סיקסטין" וכמה מהלהיטים שביצע בביטלס.
הרגע הגדול של המופע הגיע לקראת הסוף, עם הביצוע ל־With a Little Help From My Friends של להקת האם המיתולוגית, שאותו ביצע גם במקור. ההופעה הסתיימה בהמנון "גיב פיס א צ'אנס" של ג'ון לנון.