ברגע שבו מירי רגב נכנסה לתפקיד שרת התרבות, היא עוררה סערה גדולה כשהצהירה: "מהשנה הבאה יכאב למוסדות התרבות בתל אביב", מה שרמז כי היא מתכוונת לשנות סדרי עדיפויות ולהעביר תקציבים לפריפריה. היו אמנים רבים שתקפו אותה על כך, אך מי שתמך בה היה דווקא השחקן יפתח קליין, שבדיוק באותה תקופה קיבל לידיו את הניהול האמנותי של תיאטרון "מראה" בקריית שמונה.

יפתח, אתה עדיין תומך במירי רגב?
"לא. אני לא רואה את זה קורה. אלו היו רק הצהרות, אבל אני לא ראיתי תיאטרון אחד חדש שנפתח. לנו השחקנים לא נוספו עבודות בשום שדה חדש".

מירי רגב. פלאש 90מירי רגב. פלאש 90


בינתיים קליין נכנס לאחד התפקידים הראשיים בסדרת הנוער החדשה "האוצר שלנו", שעלתה בטלוויזיה החינוכית - שמעליה, כידוע, מרחפת סכנת סגירה.
“זאת סדרה על חבורת ילדים, ואני אבא של אחת מהם", מסםר קליין. "אני מרצה בפניהם על ארכיאולוגיה והם מפריעים בהרצאה, כמו כל הילדים. הם מקבלים עונש מצדי ומצד המורה, לבוא ליום חפירות ארכיאולוגיות. בלילה הם נתקלים בשוד עתיקות ומשתתפים בהצלת הממצאים. משם הם מצטרפים ליחידה נועזת למניעת שוד עתיקות. אנחנו נחשפים לעולם שלא ידעתי עליו הרבה. יש אוצרות אדירים מתחת לאדמה. יש שודדים שמתמחים בזה, ויש יחידה של מומחים לארכיאולוגיה שנוסעים בכל הארץ. הם יודעים איפה יש עתיקות, ולאן השודדים יכולים לבוא, ותפקידם לתפוס אותם".

אבל עם כל הכבוד לארכיאולוגיה, החוויה שהכי זכורה לקליין מהצילומים דווקא לא קשורה לעתיקות. צילמנו בקיסריה במקום גבוה שבדיוק עבר שיפוצים, והיו קרשים שהיינו צריכים ללכת עליהם", הוא משחזר. "ההפקה לא ידעה, אבל אני סובל מפחד גבהים. הייתי באמוק. הם חשבו שאני צוחק, עד שהם ראו שהידיים והרגליים רעדו לי באמת. הזמן היחיד שבו העזתי לעזוב את העמודים שנתליתי עליהם, היה בזמן הטייק עצמו, שנמשך 30 שניות. זו הייתה סצינה הזויה. מובן שכשהייתה סצינת סנפלינג, הם הוציאו אותי והדמות שלי ירדה מהתסריט".



נכון להיום, אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, ב־15 באוגוסט צפויה הטלוויזיה החינוכית להיסגר. עובדי החינוכית ותומכים רבים יצאו למאבק למען מניעת המהלך, ומסבירים שהחינוכית מייצגת טלוויזיה איכותית, נטולת שיקולי רייטינג, בעלויות הפקה נמוכות, ומספקת אלטרנטיבה ראויה לערוצים המסחריים. במידה שהחוק למניעת סגירת החינוכית, שאותו צפוי להגיש ח"כ מיקי זוהר, לא יעבור, "האוצר שלנו" עשויה להיות אחת ההפקות האחרונות שיצאו מבית היוצר שלה. "יש בעיניי ערך גדול לערוץ הזה", אומר קליין. "זה ראוי ונכון שיש לילדים תוכן שהוא לא מסחרי, שלא נובע ממניעים מסחריים. ילדים צריכים שיחנכו אותם, וזה מקסים".

יש בכלל סיכוי לסדרה חינוכית להצליח בימינו?
“לבתי בת ה־7 אני תמיד משתדל לפתוח את הערוץ של החינוכית. הם תמיד יותר רגועים, פחות אלימים, פחות ציניים, פחות תוקפניים ויותר תמימים. זה משהו שאני רוצה להעניק לה. אני לא יודע אם להגיד לך שהרבה אנשים צופים בערוץ הזה, אבל אני מאוד נהנה מהתמימות הזו, מהנאיביות, וזה מתאים לה באיזשהו אופן".

הסדרה מאוד שונה מהתכנים שאנחנו רואים בתוכניות ילדים, לדוגמה, "כפולה".
“היות שאני צופה אדוק עם הילדה שלי, ראיתי את כל הפרקים של 'כפולה' ושל 'כדברא', וזה באמת מותח ונהדר, אבל יש מקום להכל. גם בטלוויזיה הדורסנית יש מקום להכל, ואם הגעת בשלט לערוץ 23, אז הרווחת משהו".




אתה מודאג מהתכנים שהילדים שלך צורכים בטלוויזיה?
“העולם הולך לאן שהוא הולך. אי אפשר להתנגד לזה. הילדים גדלים היום עם הרבה יותר תחכום והרבה יותר ציניות, והם כמובן נחשפים לתכנים שלא לגילם. אני גם לא חושב שאפשר למנוע את זה. גם אם מנעת את זה בסלון של הבית, לא מנעת את זה בטלפון של החברה, או כשהילדה עם הטלפון שלה בחדר. אי אפשר לברוח מזה, ואני חושב שזה משאיר חותם על הנשמות העדינות שלהם. אנחנו לא מודעים עד כמה". 

"האוצר שלנו", א'־ד', 19:35, שידור חוזר ב־11:25 וב־15:00, ערוץ חינוכית 23