סקס, צרחות ורוקנרול - זה מה ששמעתי בשנייה הראשונה כשיהונתן גרוסברג, סולן להקת "קדחת", פתח את פיו ב"כל שני וחמישי", הסינגל הראשון של הלהקה מתוך אלבום בכורה ושמו "על החיים ועל המוות". "השיר מדבר על הסטריאוטיפ של הרוקר כאדם פרוע, טרבל מייקר כזה, חסר רסן. אנשים היו בטוחים שכתבתי את זה על עצמי כרוקר", אומר גרוסברג. "למעשה לא כתבתי את השיר בנימה אוטוביוגרפית, אלא רציתי להמחיש את התדמית של הרוקר האולטימטיבי".

אם אתם חובבי רוק אדוקים ושם המשפחה גרוסברג מצלצל לכם מוכר, זה כי יהונתן הוא בנו של שאול גרוסברג, עיתונאי, מפיק ואמרגן לשעבר, הנחשב לאחת מאושיות הרוק המקומי המרכזיות בסבנטיז ובאייטיז, שהקים בסוף הסיקסטיז את "מועדון הרוק הישראלי": המקום היחיד בארץ שנתן במה ראשונית ללהקות כמו תמוז, ששת, הבמה החשמלית, להקה רטורית וסולנה יוסי אלפנט, רמי פורטיס, שולץ ועוד ועוד.

"למעשה, המועדון עצמו נסגר כבר לפני 40 שנה, אבל אני פועל כל יום כדי להחזיר אותו לחיים ומקיים מופעי מחווה לאגדות הרוק השונות בארץ ובחו"ל, במסגרת הטייטל 'מועדון הרוק הישראלי', כדי לשמר את המורשת של אבי", אומר גרוסברג ג'וניור. "הופעות במסגרת זו נערכות בעיקר באזור המרכז. זאת הדרך שלנו להחיות את הרוק הישראלי".

עד כמה הרוק הישראלי באמת קיים היום, או שלמעשה מדובר בהנשמה מלאכותית?
"שמע, יש המון להקות רוק שפעילות, רק שכבר יותר מעשור הן כמעט לא מושמעות ברדיו. אין כבר להיטי רוק שחורכים את כלי התקשורת, ואחת המטרות ש'קדחת' הציבה לעצמה היא לדאוג לשנות את הסטטוס־קוו הזה שהרוק נקלע אליו בארץ".

מתברר שלהקת 'קדחת' חיה, נושמת ובועטת כבר עשור, וב־2012 אף הוציאה מיני־אלבום ראשון. לאורך השנים עבר ההרכב כמה גלגולים, ובארבע השנים האחרונות חברי הלהקה, למעט גרוסברג, מייסדה וסולנה, הם ואדים בלוב (גיטרות), יורי סיריטוב (בס) וירין ניסים (תופים).

אלבום הבכורה של הלהקה צפוי לצאת לקראת סוף הקיץ, ולדברי גרוסברג כולל כמה הפתעות: "באלבום יש שירים קליטים ופזמונים קלים לעיכול, ועם זאת, על טהרת הרוק האמיתי שעליו גדלנו, בעיקר של שנות ה־70 וה־80. הוא נע בין מטאל לרוק עדין יותר, ומציג בצורה הטובה ביותר את האופי המוזיקלי שלנו".

איך הבית שבו גדלת עיצב אותך מוזיקלית?
"אבי, אין צורך להרחיב, היה דמות דומיננטית בחיי בכל מה שקשור להחדרת שורשי הרוק הישראלי האמיתי והבועט לעורקיי. גם אמי נהגה לפקוד בשנות ה־80 וה־90 את מיטב מועדוני הרוק, ובהם 'הפינגווין' ו'רוקסן'. הבית היה מאוד מוזיקלי וספגתי את ההשראה מהוריי".

עד כמה אתם בונים על הרדיו שיפרגן וישמיע?
"ברור שכל השמעה היא מבורכת, ואני מעריך את זה מאוד, אבל אני לא ארגיש שסוף העולם הגיע אם לא ישמיעו אותנו. אנחנו פועלים לקדם את המוזיקה שלנו ברשתות החברתיות, שזו המדיה החדשה, כמו גם ברדיו ובטלוויזיה, שזו המדיה הממלכתית הוותיקה. יש היום מבחר רב ועצום של מוזיקה, ואנחנו מנסים לפלס את דרכנו ולשמור על הרוקנרול האותנטי".

יש אמן רוק שהייתם רוצים לשתף איתו פעולה?
"יהיה לנו לכבוד לשתף פעולה עם כל אחד מהאייקונים של הרוק הישראלי".

"קדחת" - ערב רוק ישראלי, 4 באוגוסט, מוצאי שבת, מועדון בר גיורא, תל אביב