בחודש הבא ימלאו שנתיים לפטירתו של נחום (נחצ'ה) היימן, מעמודי התווך של הזמר העברי ואחד המלחינים המשפיעים במוזיקה הישראלית לדורותיה. היימן, חתן פרס ישראל, החל להלחין שירים כבר משנות ה-50 ולאורך שנות ה-60, ה-70 וה-80 סיפק לא מעט קלאסיקות ישראליות בהן "חופים הם לפעמים", "שיר אהבה ישן" (אניטה וחואן), "אילו כל האוהבים", "מרדף", "שיר בארבעה בתים", "עוד חוזר הניגון", "כמו צמח בר", "פוגה קטנה", "תיבת הזמרה הנפרדת" ועוד רבים וטובים שבוצעו על ידי מיטב אמני ישראל.
עוד בשוכבו על מיטת חוליו הנציחה בתו, היוצרת והזמרת סי היימן, את פועלו המוזיקלי של אביה במופע "שירים וסיפורים מבית אבא" שרץ עד היום, במסגרתו היא מבצעת משיריו ומספרת על החיים לצידו.
המופע, במסגרתו לוותה על ידי יד ימינה המוזיקלי בשנים האחרונות - אלעד שודלר, נרקם לכדי אלבום מחווה מרגש שיראה אור בקרוב. האלבום העתידי הוא פרי שיתוף פעולה מוזיקלי של היימן ושודלר עם המוזיקאי והמפיק משה לוי.
רגע לפני שהיא טסה להופעה בריגה שלטביה, עיר הולדתו של אביה, בה ייערך טקס לזכרו, היימן משחררת שני שירים מהאלבום העתידי ("שירים מבית אבא") אותם אתם יכולים לשמוע בהשמעת בכורה ב"מעריב אונליין".
השירים הם "סוס מעץ" (מילים: חדוה הרכבי, לחן: נחום היימן) שהתפרסם בביצועה של נורית גלרון, ו"אני ממשיך לשיר" (מילים ולחן: נחום היימן) שהתפרסם בביצועים של היימן עצמו, שי אביבי ואבי פרץ.
"את האלבום אבי ביקש שאקליט כשעוד הוא היה צעיר וחתיך. במשך שנים רבות הוא אמר לי שאני צריכה להיות הגשר - בין הישן לחדש", מספרת היימן, "'אני רוצה שייחשפו לשירים שלי דרכך', הוא אמר. קצת לפני מותו הוא הכיר את אלעד שודלר בהופעה שעשינו לכבודו והתאהב בקול שלו. למעשה, התחלנו לרקום את האלבום עוד בימיו האחרונים של אבי והיום אנחנו במקום של 14 רצועות, במסגרתן אנעל נעל אחת של נערת רוק וברגל השנייה אפסע יחפה בשדות של בית אלפא של נחצ'ה".
איך את מתמודדת עם לכתו של אבא?
"אני מרגישה כאילו זה רק קרה אתמול. בחודשים האחרונים הגעגועים אליו כל כך התעצמו. אני מקבלת חיבוק ענק מהמון אנשים שמרגישים צורך לנחם אותי אך בעצם לנחם גם את עצמם, כי יש תחושה שדרך שיריו הוא היה קצת אבא לכולם".
איזה אדם הוא היה?
"אדם 'נדיר' מכל הבחינות, גם מבחינת הקטבים והתכונות שהרכיבו אותו. הוא חי סוג של לבד ומת סוג של לבד, ועם זאת דאג להתחבר עם אינספור אנשים, גם זרים לו. הייתה בו המון נתינה ורגישות כמו של ילד".
עד כמה השפיע עלייך מוסיקלית?
"קודם כל הוא השפיע עליי בטוטאליות שלו, הוא ידע לבחור טקסטים בקפידה ולהאיר אותם בזרקור, סגולה שאני מיישמת אותה עד היום. הוא השפיע עליי גם בידיעה שכשאתה עולה לבמה, אתה מתנהג כאילו זו ההופעה האחרונה שלך. מאז שנולדתי הוא ייעד אותי למוזיקה וזו הייתה השפה הכי קרובה שלנו. פעם הוא אמר לי: 'אותי יזכרו בעיקר בשל לחניי, ואותך (סי) יזכרו בעיקר בשל הפרפורמרית שבך, שהיא יותר בולטת מהיוצרת המוכשרת שבך".
את זוכרת את השיחה האחרונה ביניכם?
"הרשה לי לענות לך לשאלה זו בציטוט קטע שטרם יצא מתוך 'ככה פשוט', שיר חדש שכתבתי והלחנתי לזכר אבא וייכלל באלבום המחווה שייצא בקרוב: 'ואני הילדה שנשארת תמיד רעבה ושבעה מפירורי אהבה, ואתה חיית כאילו מחר תמות, ומתת כאילו תחיה שוב מחר, ככה פשוט, באמצע הקיץ, ככה למות'. השיר מתאר את השיחה האחרונה שבעצם לא קרתה. אבא היה כבר בתרדמת ואני ישבתי ושילבתי אצבעותיי באצבעותיו ולחשתי לו את אשר רציתי שיידע. אני זוכרת שכשבוע לפני שנפטר צלצלתי אליו ושאלתי 'מה קורה?', והוא השיב לי: 'את מפריעה לי לעבוד'. על מיטתו היו רישומי שירים וספרי שירה של משוררים צעירים וותיקים והוא הוסיף לעבוד על שימור הזמר עד יומו האחרון".
סי היימן תופיע עם המופע "שירים וסיפורים מבית אבא" בתיאטרון "הקאמרי" בתל אביב ב-2.8