אחרי קריירה מזהירה בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע, אחרי נפילה ממושכת, כולל גירושים מאיציק וינגרטן, נישואים בשנית לעופר אבני, גירושים בשנית, תביעה משפטית ארוכה ומתוקשרת מול ענת ברזילי, והכרזה על עצמה כפושטת רגל, עפרה וינגרטן, כמו עוף החול, חוזרת לפריים.

זה קורה לה ב"כביש 40 דרום": פיצ'ר בכורה של התסריטאי ישראל וינקלר והבמאי אלדד בוגנים, בכיכובם של שביט ויזל, בן סלע, לירון בן שלוש ("את לי לילה"), וינגרטן ועוד.
מבצע "צוק איתן", שהתרחש אך בקיץ האחרון, אולי הודחק והושכח מלמעלה, אבל מה לעשות שמאות אלפי ישראלים שחיים ב"חוטף עזה", שממשיכים לסבול מפראנויית הטילים, הפצמ"רים, והקסאמים, כבר התחילו את הספירה לאחור עד למבצע/מלחמה הבאה.

"כביש 40 דרום" מתכתב ישירות עם תושבי "חוטף עזה" ושאר המתגוררים לאורך כביש 40, המחבר את הפריפריה הדרומית למדינת תל אביב. נפילות הקסאמים והאזעקות, שהפכו חלק בלתי נפרד משגרת יומם - 14 השנים האחרונות, הופכים בסרט לעולם אודיו ויזואלי - שאופף את היומיום. שגרת המלחמה מתערבבת בסיפורי אהבה קטנים של אנשים שממשיכים לחלום, לאהוב ולבלות, וחושפת את התמודדותם עם קונפליקטים אוניברסליים.
דרור יקרא
וינגרטן (62), תל אביבית מבטן ומלידה, הזדהתה כל כולה עם מצוקת תושבי הדרום ב"צוק איתן". לפני ואחרי. "מבצע 'צוק איתן' תפס אותי, במזל גדול, בעיצומו של בימוי אינטנסיבי של 3 הצגות בו זמנית", מדווחת וינגרטן על הרגע המכונן בקיץ 2014.
למה במזל גדול?
"כי ביסודי אני אדם מבוהל ועוד איך. אבל כשאתה במקום של מפקד כיתה - אתה לא מאפשר לפחד לשלוט בך. במצבים
קשים, עדיף להיות מפקד ולא פקוד. יש לפעול ויהי מה. היה לנו תאריך יעד לעליה לבמה, עם הצגות מוכנות לשני פסטיבלים.
האחד בצוותא, והשני חודש אחריו בנווה יוסף בחיפה".
ובראש הגדוד צועדת עפרה המפקדת?
"כן. מצאתי עצמי מעודדת את השחקנים לקרב. חלקם היו מאוד מבוהלים להגיע לחזרות. גם עם צבע אדום. בדיעבד, זה עשה לנו הכי טוב שאפשר". 
אף על פי שאת שוחרת שלום? 
"הדרמה אוהבת מלחמות ושונאת שלום. השלום משעמם על הבמה. אולי גם בחיים בכלל, ואז אנו מוצאים לנו מצבי מתח בהם, באופן פרדוקסלי, אנחנו מתפקדים טוב יותר. צא ולמד מזה על ההיסטוריה האנושית".

עופרה ויגרטן בכביש 40. צילום: יחצ
אבל?
"אבל בלילה בלילה, באין רואה, הייתי פוחדת יופי יופי. יש לי וילון גלילה בחדר השינה. הייתי סוגרת אותו היטב כל לילה,
כאילו שיש בכוחו להגן עלי מהמפץ הגדול. גם פנס גדול לידי, על פיג'מה אין על מה לדבר, בגדי המקלט עלי, והנייד בעמדת
צבע אדום. אבל זאת התקדמות יפה לעומת מלחמת המפרץ, אז ישנתי עם נעליים".
מה הייתה נקודת ההזדהות שלך עם הדמות?
"לא קשה להזדהות עם תפקיד כזה. אין כמעט אישה אחת בעולם שבטוחה בתוככי לבה שהיא אימא מושלמת. בטח כשהיא שחקנית. ויש עוד נקודה: סבתי חלתה בדיכאון קשה אחרי שבנה, אחיה של אמי, נהרג במלחמת השחרור. הוא היה מפקד בלח"י, בן 21 , מירושלים. שמו המחתרתי היה 'דרור'. גם לבני נתתי את השם דרור. רציתי שאמא שלי תחייך. אמי גדלה עם אמא שנעולה בתוך חומת דיכאון. ואני גדלתי עם אמא שאף פעם לא קיבלה מספיק אהבה, וגם לא ידעה לתת לי מספיק אהבה".
מים רבים עברו מאז ימי עפרה מ"פרפר נחמד". המצאת את עצמך מחדש?
"לא המצאתי את עצמי מחדש. ההפך הוא הנכון. 'פרפר נחמד' הייתה המצאה בשבילי. "תמיד הייתי שחקנית דרמטית וקומית. מה שהתפתח עם השנים, זאת האהבה לבימוי. גם כאן מעולם לא הייתה החלטה ברורה, אלא זרימה עם הנתיבים והמקצוע, כפי שהנסיבות עצמן הובילו אותי". 
את עדיין עובדת תחת תחושת ייעוד ושליחות?
"מה שהושרש בכל השחקנים שגדלו על ברכי נולה צ'לטון, מורתי הגדולה למשחק, זאת תחושת השליחות. כמעט ולא תמצאי אחד מאיתנו שהמקצוע שחקן הספיק לו. חשוב לנו נורא על מה אנו מדברים, כשאנחנו על הבמה. המקצוע הזה בוחר אותך ולא אתה אותו. אתה נולד ומת על הבמה. צוחק ובוכה מאותה חדוות יצירה, שיש לי זכות גדולה לטעום ממנה, כל פעם בכיוון חדש ושונה". 
לא דיברנו עוד על המהמורות שבדרך.
"שחקן או אדם שלא לוקח בחשבון שהוא עשוי לטעות, לא מסוגל לעלות לבמה, ולא לחיות חיים מלאים. חכמים ממני טענו שאם כבר פתרת את כל השאלות שיש לך, ואין לך שאלה שאתה מחפש עבורה פתרון, אתה חי חיי שעמום. הבמה לא סובלת שעמום. היא צריכה למכור כרטיס לצופה שיבוא ויצא נסער ומבסוט. חוסר המושלמות היא תחילתה של האומנות. בטח של החיים. אני נמצאת עכשיו בתהליך של כתיבת ספר בנושא הקשר בין החיים לבמה. נורא מעניין לגלות שאם אתה פועל בחיים לפי הכללים על הבמה - רוב הסיכויים שאתה הולך להיות אדם טוב ושמח יותר. חובת ההוכחה, בשורה התחתונה, היא עלי".
מה קורה איתך היום?
"אני מחלקת את זמני בין רמת גן לחיפה, שם אני מלמדת שתי קבוצות תיאטרון מצוינות; כמו גם חיה עם בן זוגי האהוב. בחלק השני של השבוע אני עובדת בתיאטרון הפתוח שהקמתי לפני כעשור. אני גם אמא מאושרת וגאה לילדתי המקסימה בת ה־ 17 מאיה - שמחת חיי; ואניקרובה לבני האהוב דרור - גאוות חיי. הסיפור עם ענת ברזילי, מבחינתי, נגמר מזמן. יצאתי מפשיטת הרגל בצו בית המשפט. והריני אדם שמשאיר מאחוריו זכרונות לא נעימים. איני שומרת טינה וכעס. האמת היא שאפשר היה ללמוד דברים חשובים בדרך. העיקר שזה מאחורי, ואני חיה היום באושר גדול, והלוואי יהיה כך תמיד".