את יודעת, אלי אב הבית שלנו עזב", עדכן יאיר. האוטומט נכנס אצלי לפערי לה: "מגיע לו לנוח. הוא עבד מאוד קשה", אמרתי לו. "הוא לא רצה לעזוב", המשיך יאיר, "הכריחו אותו".
באותו יום הגיע דף הקשר המקוון מבית הספר עם אלו המילים: "אלי, אב הבית היקר שלנו, פרש לגמלאות. ניי סיונותינו הכנים לפעול למען הישאי רותו בבית הספר עד סוף השנה לא צלחו, ואנו נאלצנו להיפרד ממנו בצער רב. ביום שלישי נערוך לכבוי דו טקס פרידה שהכינו הילדים. נאחל לאלי הצלחה בהמשך דרכו ונמשיך לשמור על קשר".
את טיב מערכת היחסים בינו ובין ילדי בית הספר אפשר היה להבין כשבי טקס הסיום של ילדי כיתות ו'. הם בחרו לפתוח קודם כל בתודה לאלי. חוויית הפרידה של הילדים ממי שהפך עבורם לשליש אבא, שליש חבר, שליש מקלט והרבה סמכות היא עניין אחד. פרידות הן חלק מהחיים, אבל פרידות מהסוג הזה, שנכפו עליך בגלל עקמומיות של החוק, זה עסק אחר.

יאיר, בעיניים של ילד חכם מאוד בן 10.5, ראה לבד את מה שנדון בימים אלה בבג"ץ: ביטול חובת גיל הפי רישה. "אני לא מבין", הוא אמר. "הרי הוא מתפקד, אוהב את העבודה והעבוי דה אוהבת אותו. רק בגלל שהוא הגיע לגיל מסוים אומרים לו שהוא צריך ללכת הביתה? מה הוא אמור לעשות עכשיו?".
לכו תסבירו לילד שנמצא בראשית דרכו שאתם לא מתפלאים. הרי גם בני 45 משולים לסוסים מתים בבואם לחפש עבודה חדשה. מעבר לזה, אם בתרבויות מסוימות "זקן" = "חכם", פה לא ממש סופרים את מי שנחשב זקן.
זו הייתה הזדמנות מצוינת להסביר ליאיר שחוק גיל פרישה נחקק בישי ראל לפני 50 שנה, כאשר נתוני תוי חלת החיים ושיעור התמותה היו שונים מהמציאות כיום. בינתיים, מדינות רבות בעולם, כגון ארצות הברית, אני גליה ואוסטרליה, הגיעו להכרה שמי דובר בחוק ארכאי המייצר אפליה על רקע גיל, ועל כן הביאו לביטולו ולהי גדרת הפרישה לגמלאות כזכות ולא כחובה.
מטרתה של העתירה הנוכחית היא להביא לתיקון דומה במדינת ישראל. אלא שבמקום לצעוד קדימה ולבטל את הפרישה הכפויה, הממשלה בוחרת תוכנית להקמת גני ילדים למבוגרים ומרכזי השמה מיוחדים. מה שבטוח, אלה לא יתרמו להשארת המבוגרים במקומות העבודה שלהם. אם העתירה תתקבל, יהיו לה משמעויות מרחיקות לכת על שוק התעסוקה, הכלכלה ועל החברה הישראלית כולה. בפברואר 2015 הגיש היועץ המשפטי חוות דעת לבג"ץ בנוגע לביטול חובת הפרישה. חודש לאחר מכן, הגישו העותרים לבית המשפט העליון תגובה לעמדתו, שבה ביקרו אותה וטענו כי היא משרישה את האפליה נגד עובדים מבוגרים בישראל. עכשיו מחכים לפסיקת בג"ץ. אם בין קוראי הטור יש מבוגר אחראי אחד שיושב במקרה בהרכב הקובע, שישמע מה שילד אחד אומר, דרך זוג עיניים נקיות ושכל ישר.