"כשרני קורא לי, אני בא״, אומר חיים זנאתי, שקפץ מעמדתו המוכרת על המסך להצגה ״גלות״, שכתב וביים רני בלייר, ותעלה הערב בבכורה בצוותא תל אביב. עוד משחקים בהצגה: יעקב אמסלם, יוסי כרמון, אלינור שושן, שמעון אלימלך וענת ברזילי.

בהצגה מוסיף זנאתי נדבך לגלריית הטיפוסים העסיסיים שהוא מיטיב כל כך לשחק. ״אני משחק את אלון, מין קומי בינטור, שמגיע מאמריקה לשלושים על מות אמו, ובעצם חושב איך אפשר לעי שות כסף מכל מצב״, הוא מספר.

בלייר ביסס את ההצגה על סדרת הטלוויזיה שלו, ״אדמה״ (הוט), שבה שיחק זנאתי את אלביס, בעל בית קפה. ״תענוג לעבוד עם במאי לא לחוץ כמו רני, שבעבודה איתו ניתן להרגיש כמו חייל שלו״, הוא מציין.

אתה לא כל כך מוכר מהתיאטרון.

״זה בגלל שלא מתאפשר לי לשחק בתיאטרון הרפרטוארי״, קופץ לו הפיוז. ״יש אנשים שיושבים שנים בתיאטרון הרפרטוארי ולא יודעים מה זה מחסור, ואיך זה לשבת בבית חודשים בלי תפקיד. כשאתה שבע, אתה יכול להרשות לעצמך לצעוק נגד שרת התרבות. מה זה אני לא אופיע באריאל? מה זה אני לא אופיע במעלה אדומים? איך שחקן מסוגל להחרים קהל בארץ שלו? קודם כל צריך לתת לשרה, שעוד לא קיצצה שום דבר, לעבוד. קמו נגדה אלה שהתרגלו לשאוב אליהם את תקציבי התרבות, וכעת חוששים שאלה יילקחו מהם. מבחינתם, כשנוגעים בעוגה שלהם, הכל מתפוצץ״.

והמסקנה?

״אם תשאל אותי, יש לפרק את התיאטראות, לעשות בהם סדר ולהקים אותם מחדש, עם תחלופה של מנהלים ושחקנים. רק כך לשחקנים רבים כמוני יהיה סיכוי להופיע גם על במת התיאטרון הרפרטוארי״.

האקדמיה לבידור

זנאתי (48) הוא אשדודי במקור, שחי לומו היה להיות נהג משאית, כמו אביו, שאיתו היה חורש את הארץ בחופשות מהלימודים. ״זה מה שאני עושה כעת, רק לא נוהג בדרך להצגות״, הוא מעיר.

זנאתי, ״הארטיסט של החבר׳ה״, הוא אוטודידקט מטבעו שמעולם לא למד משחק בצורה מסודרת, ״אם בלי זה אני מחזיק מעמד במקצוע 25 שנה, כנראה שזה לא חסר לי״. אחרי שירות צבאי בגולני, יצא לגרמניה, שם ניסה להתפרנס ממכירת תמונות, מה שלא כל כך הלך.

כשחזר, נקלע באקראי לצילומי ״אחד משלנו״, סרטו של אורי ברבש, שם שיחק חייל. בעקבות מודעה בעיתון הגיע לצוות בידור במלונות אילת, בפיקודו של אקי אבני, ״אחלה איש, אחלה בוס״. כשזה הלך, הפך זנאתי לבוס של נתי רביץ.

״נתי, אז קצין משוחרר, התחיל את הקריירה אצלי, בבריכה, כשהיה מקריא לאורחי המלון את הלו״ז של היום, כמו דף הוראות למסדר צבאי״, הוא נזכר. ״אם אני מוכר בעיקר כשחקן קומי, זה בא מצוותי הבידור באילת. כשחקן, זאת הייתה בשבילי האוניברסיטה של הבידור. היה שם כיף גדול ואפילו לא עניין אותנו תלוש המשכורת״. מאז עבד זנאתי עם שורה ארוכה של

במאים, אבל נותר נאמן בעיקר לשלושה שאיתם פתח את הקריירה המקצועית שלו - אריק לובצקי ומתי הררי של ״תמונות יפואיות״ וחיים בוזגלו של ״מרחב ירקון״, שב״זינזאנה״ שלו נחשף בכל עוצמתו לקהל הרחב ומאז הוא עובדה בשטח.

הנאמנות לא מקרית אצלו. ״אני מאמין שמעצם מהותנו אנחנו, השחקנים, משרתים של הבמאי ושל הקהל״, טוען זנאתי. ״אם במאי הוא השף, אנחנו המלצרים, שמצווים לתת שירות טוב לקהל. אם הקהל חוזר אלינו, סימן שסיפקנו את הסחורה. מזהים אותי בעיקר מהקולנוע ומהטלוויזיה, אבל לפני הכל אני אוהב במה. הבמה היא סלע קיומנו והיא, לפני הכל, מפרנסת אותי. שחקן יכול להתפרנס מהמקצוע שלו אם הוא מופיע בהצגות. לעומת זה, כמה שיופיע על המסך, שום דבר לא מובטח לו. מבחינתי, הבמה היא הלחם והחמאה. כל השאר - הקצפת והדובדבן״.

הוא מתגורר בתל אביב עם רעייתו, רוני חן, גרושתו של דודו טופז, שנתן להם את ברכת הדרך. כרווק מושבע, המתין לחופה עד לאחר שחצה את גיל 41. ״אם עם ישראל הלכו במדבר 40 שנה כדי להגיע לארץ המובטחת, לי לקח הזמן הזה עד שהגעתי לנישואים״, זנאתי מעיד על עצמו. ״לא התפשרתי עד שמצאתי מה שבאמת חיפשתי. גם רוני מאשדוד ואני מכיר את המשפחה שלה. ומרגע שנפגשנו, הגענו תוך זמן קצר לחופה״.

״לא התפשרתי עד שמצאתי״. זנאתי, חן וטופז. צילום: יח"צ

הם מגדלים את יונתן, כמעט בן 15, בנה של רוני מנישואיה הראשונים. ברקע השיחה עם זנאתי נשמעים מלמולי בתם, תמר. בגיל 48 הוא אב לפ-עוטה בת פחות מ-3. לדבריו, ההורות המאוחרת עושה רק טוב. ״כאבא אני מלא סבלנות ונתינה ואין לי ג׳וקים בראש״, הוא מעיד על עצמו. ״המשפחה אצלי לפני הכל״.

חן החלה בתהליך של חזרה בתשובה לפני שהם נישאו. ״לי היה ברור לאן אני נכנס״, אומר זנאתי. ״כמי שלמד בישיבה תיכונית, חזרתי למקורות, אם כי אני לא יכול להציג את עצמי כדתי. אני מניח תפילין ושומר שבת וחגים. אין טלוויזיה וטלפון בשבת, אבל אני לא מתחבר לכיפה. האמונה והמעשים חשובים לי יותר מהסמליות שבכיפה״.

האם תופיע עם ״גלות״ בכל מקום בישראל?

״זה ברור. השליחות שלי כשחקן היא לשמח את האנשים ולשרת את העם שלי. ואתה יודע מה, אלה שמסרבים להופיע מעבר לקו הירוק, שלא יופיעו שם. תמיד יימצאו לא פחות טובים מהם שיעשו את זה במקומם״. 

"גלות" - בכורה, 29.6, שני (היום), 20:30, צוותא, תל אביב