את חיידק הבמה גילו ההורים של עידו רוזנברג (31), כשהיה ילד. "ההורים שלי זיהו את זה, תמכו מאוד ובזכותם למדתי דרמה, פסנתר והצטרפתי ללהקת מחול," מספר השחקן שמסומן כהבטחה הגדולה של התיאטרון הקאמרי. השבוע עלתה הפקה חדשה של המחזמר 'סיפור הפרברים' שבו הוא משחק בתפקיד הראשי.

רוזנברג, שבלט באחרונה בתפקידו במחזמר 'שיער', לא מקבל את זה כמובן מאליו.לדבריו זוהי פשוט עבודה קשה, ואולי גם קצת מזל. "רקדתי עשר שנים עד שהתחלתי ללמוד תיאטרון ב'תלמה ילין' ונאלצתי לעזוב את הריקוד, בגלל האינטנסיביות של הלימודים. אחר כך למדתי בבית צבי ולקראת סוף שנה ג׳ כבר קיבלתי תפקיד ב'הבימה'. שיחקתי בהבימה מ -2005 עד 2009 שעברתי לקאמרי עד היום. בין לבין אני מדבב, מביים, מלמד ב'תלמה ילין' ו'בבית צבי'".
 

רוזנברג מגלם במחזמר שביים צדי צרפתי את טוני, התפקיד הגברי הראשי, לצד משי קליינשטיין, רונה לי שמעון ועוד כ 45- שחקנים. למרות ההצלחה, בנות עדיין לא קורעות ממנו חולצות ברחוב. לדבריו עניין הידוענות לא ממש מזיז לו. "אף פעם לא עניין אותי להיות מוכר. אף פעם לא הייתה שאיפה להיות מפורסם. תמיד רציתי לעמוד על הבמה ולשחק, אבל לא את עצמי." הוא אומר ואף מנמק, "המקצוע שלי דורש ורסטיליות ואני מעדיף שלא יראו את האדם שעומד מאחורי הדמות אלא שיתעסקו בתפקיד שלי ובסיפור המחזה. נתקלתי בחיי בכמה אנשים מאוד מפורסמים, וההתמודדות עם הדבר הזה נראית לי מטרידה על סף בלתי אפשרית."
 

נראה שכמו שחקן אמיתי , עבורו כל תפקיד שהוא עושה עכשיו הוא הכי חשוב. "האמת שכל תפקיד שאני עושה אני מעביר אותו דרך הפילטר שלי. אני מאוד אוהב את ווף, שאני עושה כרגע ב'שיער'. הוא מזכיר לי אותי בגיל שבע עשרה, בתיכון. ילד תמים, שהוא חלק מחבורה מגובשת של היפים, שבטוחים שהם ישנו את העולם. אני חושב שזה שהוא זורק אותי אחורה בגיל, גורם לי לצלוח את המאמץ הפיזי המטורף בהצגה הזאת, משהו פסיכולוגי כזה".
 

כידוע, המחזמר נכתב בהשראת סיפור רומיאו ויוליה של שייקספיר. "טוני, הוא הרומיאו בסיפור." אומר רוזנברג. "הוא מתאהב במריה הפורטוריקאית, בצל היריבות הקשה בין שתי קבוצות של נערים. האתגר היה בעיקר להפוך אותו לבן אדם ולא להישאר רק בפן אחד שלו מלאך מאוהב. אז קצת ליכלכנו אותו, וקצת נתנו לו הומור. האתגר הוא בעיקר ווקאלי, יש לי שירים מטורפים ומטריפים ואני אצטרך לשמור על עצמי טוב טוב".
 

אחרי התפקיד בהיה לו ב'שיער', נראה שרוזנברג מתברג יפה לתפקידים במחזמר. "מחזמר הוא השילוש הקדוש - משחק שירה וריקוד. שלושה דברים שלמדתי הרבה שנים ואני אוהב מאוד לעשות. זהו המחזמר השלישי שלי ברצף בקאמרי ואני מאושר! יש בקאסט שלנו אנשים שאני מעריץ אותם. קודם כל בני אדם מדהימים וכישרונות מהטובים בארץ. אני בעיקר מאוהב ברקדנים. זאת משמעת אחרת ויכולת להביע רגש תוך כדי יכולות פיזיות - זה מרגש אותי מאוד".
 

רוזנברג טוען שההחלטה להעלות את המחזמר עכשיו, לא נבעה רק משיקולים מסחריים. "לצערי הרב המחזמר הזה רלבנטי בישראל 2016 יותר מתמיד. ראיתי את ההפקה שהייתה כאן לפני עשרים שנה, שאני ממש זוכר אותה מעולה. היא הייתה סיפור על ניו יורק. ההפקה שלנו מתכתבת אחד לאחד עם מה שקורה לנו היום בארץ: גזענות, סכינים ברחובות, שנאת חינם ובעיקר ריח של אלימות באוויר. אני מאוד מודאג מהמצב החברתי במדינה שלנו ואני גאה שאני יכול דרך המקצוע שלי להרים תמרור אזהרה." הוא אומר.
 

ומה הוא מתכנן לעתיד? "יש לי כמה מטרות," אומר רוזנברג. "בתחום המשחק, היות וזה התפקיד השלישי ברצף שהוא במחזמר, הייתי רוצה שהתפקיד הבא יהיה במחזה סלון מה שנקרא. לעשות תפקיד דרמטי ריאליסטי עם טריינינג וטי שירט כשעל הבמה תפאורה של סלון. מטרה נוספת היא בתחום הבימוי. ביימתי כבר כמה הצגות בתיאטרון המסחרי והמטרה הבאה היא לביים בתיאטרון הרפרטוארי. יש לי כבר כמה רעיונות.


סיפור הפרברים, הצגה ראשונה ב-17.2.