שי חי חגג היום (ראשון) את יום הולדתו ה-33 בתוכניתו ב"רדיו ללא הפסקה 103FM", אותה הוא מגיש עם העיתונאית מיקי לוין. אורח הכבוד בחגיגה היה ננסי ברנדס, ששמע משי חי הצהרה על כך שהוא מעריץ אותו. "אני בהלם שאתה עיראקי", השיב ברנדס. "קח את אמא לשיחה רצינית תשאל אותה מה קרה שם", והוסיף: "אנחנו הרומנים, אנחנו הפרענקים של האשכנזים".



ננסי ברנדס, כזכור, היה מאושפז כארבעה חודשים בעקבות חיידק טורף שתקף אותו ביום כיפור שעבר. הוא היה מונשם בין חיים למוות ובמקביל חווה קריסה כלכלית. "עברתי תקופה לא נעימה בלשון המעטה וכתבתי מופע בשם 'ננסי ברנדס חי'", סיפר. "זה מצחיק בטירוף. כנראה שהחיידק מאוד השפיע על ההומור. זה מופע סטנדאפ קומדי שאני רץ אתו בימים אלה. מופע שני, שאני מאוד גאה בו, ועשיתי בו את כל העיבודים, הוא מופע עם תזמורת והזמרים ששי קשת ודוד ד'אור, שהשילוב הקולי ביניהם שמיימי. זה מדהים. עם פיוטים מאוד יפים, מופע מרגש. כמעט כל יום אנחנו מופיעים במקום אחר".




על האשפוז שלו סיפר ברנדס: "הייתי מקבל פעמיים ביום sms מחברת קדישא, 'ער?'. הצחוק זה מה שהציל אותי. אני אופטימי וחזק ולא איבדתי לרגע את ההומור. מי שבא הייתי מצחיק אותו. הייתי מצחיק את הרופאים, וכשהשתחררתי הצוות בכה. אחרי שיצאתי עשו לי מופע התרמה, עם אייל גולן, אדיר מילר, צביקה הדר, שלומי שבת, יהודה פוליקר וצביקה פיק. אם מישהו היה צריך לשלם לכולם זה מעל למיליון שקלים, זה ריגש אותי מאוד".



על הנפילה הכלכלית שהגיעה בעקבות אשפוזו הוסיף: "לא היו לי תקופות של נפילות בחיים שלי, ופתאום חצי שנה אני לא עובד. בגלל האשפוז והייתה התרסקות טוטאלית. מדברים על האמנים שאין לנו עזרה סוציאלית ופנסיה, אני לא רוצה שום עזרה סוציאלית ולא רוצה שום פנסיה. אמן מת פעמיים, הראשונה כשהוא יורד מהבמה. אני רוצה למות על הבמה. לא רוצה שום פנסיה ושום עזרה. תנו לי לעבוד, זה הכל".



ננסי ברנדס בבית החולים. ארכיון: צילום מסך פייסוק





"המפגש שלי עם הקהל זה אנטי-אייג'ינג"


"אחת הסיבות שאני יכול להתגאות שאני חי עכשיו - תראה איך אלוהים מסדר את הדברים, מי כתב את התסריט הזה - היא שאחרי התקופה הכי קשה בחיים שלי, אני חי היום את התקופה הכי יפה בחיים שלי", אמר ברנדס. "אני על הבמה מרגיש הכי בבית, לא מתרגש ולא כלום. אני פוגש קהל וזה סיפוק ואדרנלין. זה אנטי-אייג'ינג, באמת, המפגש עם הקהל. מהרגע שאני קם בבוקר אני מופיע, בכל מקום, ברחוב. אני כל יום יוצא לרחוב ומוקף בחום ואהבה. זה מרגש אותי. גם לפני החיידק הייתי פופולרי אבל מה שקורה עכשיו זה לא יאמן. פעם היו מבקשים שאני אספר בדיחה. היום שואלים איך אני מרגיש ורוצים לספר לי בדיחה. אני מאוד נהנה מזה. יותר מכסף. זה עושה לי יותר. אולי בגלל זה אני חושב שאני רומני מזויף. הצורך להיות אהוב הוא גדול".

יום ההולדת של שי חי נחגגה באולפן עם אמנית בלונים ולוין ניסתה לשכנע את ברנדס לשיר. הוא שר שורה קצרה ברומנית ואמר: "ברגע שאתחיל לשיר זה סוף הקריירה שלי. אם אני רוצה להיפטר ממנה אני אתחיל לשיר. יש לי קול של מרזב". בתגובה לשאלה מה קורה אם הוא מספר בדיחה והקהל לא צוחק ענה הבדרן: "זה לא קרה לי אף פעם. אין דבר יותר פאתטי ממישהו שמנסה להצחיק ולא מצליח. זה נורא מסוכן, איום ונורא".