מה דעתכם על תרחיש הזוי, לכאורה, שבו גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית של מדינת ישראל, נותרה כדיירת האחרונה בתוכנית "האח הגדול" מול המשימה האחרונה: לערוך חשבון נפש נוקב עם עברה, מהיום הראשון לכהונתה עד לשלהי מלחמת יום הכיפורים ולימים שיבואו אחריה. להלן העלילה שרקחה וביימה יערה רייך להצגה שתעלה מחר בביצוע השחקן אברהם שלום לוי, ב"מרכז הבמה", פסטיבל הצגות היחיד הירושלמי השמיני בניהולה האמנותי של הבמאית אורי אגוז.

"אברהם עושה עבודה מדהימה כגולדה", מסבירה רייך. "גם אם הוא לא נראה כמוה, הוא מביא בצורה משכנעת את הדמות שלה, עם המבטא שייצג אותה, חצי יידישאי חצי אנגלו־סקסי, לבוש כמוה, כולל נעלי גולדה, שרשרת הפנינים הלבנה והמטבח של גולדה. כדי לדעת עליה, קראתי כל מה שניתן, לרבות הביוגרפיה עבת הכרס שהקדיש לה פרופ' מירון מדזיני".

איך הגעת בכלל לרעיון הזה?
"הרעיון להצגת היחיד בא מהשחקן אברהם שלום לוי, שכבר התנסה בהצגות יחיד והציע לי לכתוב לו מחזה על גולדה בעקבות היכרותנו מלימודים בחו"ל. אנחנו מעלים בהצגה יותר שאלות שעניינו אותנו ממסר. כולל על הפער שבין אדם לבין הדימוי שלו ועל החלום ושברו אחרי מלחמת יום כיפור. חלום שהפך סוג של סיוט, ואולי צריך להיפרד ממנו כדי להמשיך לחיות הלאה".

מה בנוגע לחשבון הנפש?
"כל אחד מסיק אותו לפי השקפתו ומתוך נקודת ההסתכלות שלו".

בשעה שרייך גרה בשנים האחרונות במצפה רמון, לוי, שחקן שהיא מכירה הרבה זמן, הוא רמת גני. את החזרות על ההצגה הם עשו באמצע הדרך, בבאר שבע. "הגעתי אליהן כמעט בישיר מלידת בני, מעין", היא מספרת. "כמי שנוכח בכל החזרות, מי יודע, אולי המילה הראשונה שיאמר תהיה גולדה".

רייך (36) עוסקת בתיאטרון מילדותה בעומר, "זה היה בשבילי כלי להתגבר על הביישנות שהייתה לי". אחרי שירות צבאי כמש"קית חינוך לא התקבלה לסטודיו ניסן נתיב. מרוב אכזבה התעופפה עד הסטודיו היוקרתי של לי שטרסברג בניו יורק ולמדה אצל מורה שלימדה אושיות כמו רוברט דה נירו ואל פצ'ינו.

אברהם שלום לוי בתור גולדה בהצגה. "עשה עבודה מדהימה". צילום: יח"צאברהם שלום לוי בתור גולדה בהצגה. "עשה עבודה מדהימה". צילום: יח"צ

אחרי שנה עברה לסטודיו של ז'אק לקוק בפריז, "כמי שתמיד היה לה רצון ללמוד תיאטרון פיזי". בעקבות לימודיה אלה החלה את הקריירה כשחקנית בזכייה ב־2009 בפסטיבל הצגות רחוב בבת ים עם מיכל סבירוני. "עם המופע, שנקרא 'השכונה' הסתובבנו בפסטיבלים מסביב לגלובוס", היא מדווחת.

מה עם התיאטרון הרפרטוארי?
"כאדם יוצר זה לא הכיוון שלי, אחת שרואה את עצמה כמין ייצור שוליים כזה".

עם נטייתה לשוליים, הגיעה רייך לפני שש שנים לסוף העולם שמאלה, כלומר, למצפה רמון. "אני לא יכולה להתחייב לגבי העתיד, גם אם הריחוק מהמרכז גובה מאיתנו איזשהו מחיר בקריירה", היא אומרת. "אין פה הסחות דעת, ואנחנו יכולים להתרכז בעשייה אמנותית במקום מבודד, מוקף במדבר ובלי טלוויזיה בבית. מבחינתנו אנחנו חיים במה שאנחנו רואים כאי של שפיות, הנחשב כחצר האחורית של הנגב. המתח הישראלי פחות מגיע הנה, וכך טוב לנו".

בלי טלוויזיה?
"גם בלעדיה אפשר להיות בעניינים ולדעת אפילו על 'האח הגדול".

אם גולדה הייתה קמה לתחייה ומזדמנת להצגה שלכם?
"אני מקווה שהיא הייתה אוהבת את ההצגה".

"הדיירת גולדה", 7.6, רביעי, 19:00, 21:00, מרכז ז'ראר בכר, ירושלים.