פסטיבל "לבי במזרח" יתקיים השנה בפעם השמינית בתאריכים 25־28 ביוני (שני־חמישי) בכמה מוקדים בתל אביב - מועדון "בסקולה", הסינמטק, תיאטרון ערבי־עברי ביפו, תיאטרון "ענבל", "גלריה 4" בפלורנטין ובית "אחותי". הפסטיבל יציג סרטים והופעות מוזיקה, שירה, ספרות, אמנות ועוד, השואבים השראתם מהמקורות היהודיים־מזרחיים־ערביים הנשענים ונסמכים על מסורות בנות אלפי שנים.

הפסטיבל, שהחל את דרכו כאלטרנטיבה לפסטיבלים הממסדיים הקיימים - שלא נותנים במה לאמנות מזרחית על כלל גווניה - מהווה את אחד מאירועי התרבות המרכזיים והייחודיים ביותר שקיימים בעולם התרבות בישראל, אם ביחס למגוון האמנויות שלהן הוא נותן במה, אם ביחס לקולות המזרחיים השונים שנשמעים בו, ואם ביחס לבמה שהוא נותן ליוצרים בתחילת דרכם.

הרפרטואר השנה מבטיח מתמיד: "מופע חפלה" עם הזמרת ליאת בנאי, בליווי הרכב במיטב הלהיטים ישנים וחדשים; הזמרת אמל שהין עם להקת אמל , במופע שיוקדש לגדולי הזמרות והזמרים הערבים בכל הזמנים: מוחמד עבד אל־והאב, אום כולתום, עבד אל־חלים חאפז, פריד אל־אטרש ופיירוז, בביצועים מיוחדים; להקת מרקש אקספרס במופע בכורה - "עוֹלָה מִן הַמִּזְרָח": שכולו הצדעה לזמרות הגדולות של המוזיקה האוריינטלית, ממרוקו ואלג'יר, דרך ישראל עד לבנון ומצרים; השקת המופע "עאפאכּ" של גוסטו, זמר, כותב ומלחין מוערך ממוצא מרוקאי, שעשה דרך אמנותית ארוכה על פני יותר מעשור; "לה פלפולה גרוב" - חוויה תרבותית חדשה־ישנה ומרעננת עם טעם אוריינטלי וריח של פעם, המוקדשת לקלאסיקה העיראקית במיטבה, בשילוב נגינה, ריקוד ושירים קלאסיים.

בין הסרטים שיוצגו: "סרט בורקס" - סרטה של אורית אופיר רונאל, שבמרכזו סיפור ההצלחה המסחררת של העסק המשפחתי שבו היו שותפים סבה וסבתה, שייסדו את רשת "סמי בורקס".

הסרט מתחקה אחר הסיבות לנפילה הצורבת שהשאירה חותם כואב במשפחה; "אישה של בית" - סרטה של ג'יין ביבי, שככל שניסו לכפות עליה את הקודים התרבותיים של החברה הגרוזינית הפטריארכלית, כך התעוררה בה התנגדות עצומה וביקורת: היא סירבה להתחתן, התגייסה לצה"ל, למדה קולנוע, התאהבה ובגיל 38 החליטה להיכנס להריון.

עוד בפסטיבל: ההצגה "יולדות" - סיפור האמהות, מחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן ועד היום; שָׁלוֹם לַזָּמִיר – מופע המביא את מיטב השירה הפרסית הקלאסית; והתערוכה "לבי במטבח" - מחווה למטבח המזרחי.

אות ההוקרה של "לבי במזרח" לדמויות מרכזיות ומחוללות שינוי מקיף בחברה הישראלית, יוענק השנה לגילה בשארי (זמרת וחוקרת), מנשה אמיר (מומחה לענייני איראן) וד"ר מאיר בוזגלו (פילוסוף ופעיל חברתי).

כמיטב המסורת, יסתיים הפסטיבל ביום חמישי בלילה ב"לילה שחור", שיתקיים כהרגלו בבית "אחותי" בדרום תל אביב, במקביל לאירועי "לילה לבן" התל־אביבי. "נכון שיש יותר נראות ליוצרות ויוצרים מזרחיים, רבה בזכות העבודה החשובה שלנו במסגרת 'קואליציית לבי במזרח - להקצאה שוויונית של משאבי התרבות בישראל', שמפיקה את הפסטיבל, ובה חברים יותר מ־20 ארגוני תרבות מזרחיים", אומרת שולה קשת, מנכ"לית עמותת "אחותי" ומוסיפה: "הפסטיבל, שנוצר במסגרת הקואליציה, נתן וימשיך לתת במה ליצירות ולהפקות מקור שמגיעות ממעמקים תרבותיים וחברתיים, הנוגעים בנושאים שבדרך כלל רק אחר כך מחלחלים אל הזרם המרכזי; כמו גם יצירות של יוצרים בתחילת דרכם, שהפסטיבל הוא בשבילם במה ראשונית וקפיצת דרך לבמות מרכזיות בארץ ובחו"ל.

"אני חייבת לציין שהתכנים שלנו מכוונים לקהל רחב במלוא משמעות המושג, אבל המקורות שלהם הם מקרב קהילות המזרח בארץ - מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. באופן משמעותי, הזיקה של התכנים היא תרבותית־אתנית, אך עם זאת הם לא בהכרח מתאפיינים בסממנים פוליטיים המזוהים עם צד כזה או אחר של המפה הפוליטית".

למה כל כך חשוב לחגוג פסטיבל כזה בישראל 2018?
"אני רוצה לקוות שישראל צועדת לקראת שינוי בתפיסה החד־תרבותית שהונחלה כאן במשך דורות שלמים, לקראת פלורליזם וחלוקה צודקת של משאבים לכלל הקהילות האתניות, הלאומיות והמגדריות.

"הפסטיבל הוא הרגע המכונן בשנה. כיוצרת וכאקטיביסטית, אני רואה איך כל העשייה סביבי, של כל היוצרות והיוצרים והאקטיביסטים והאקטיביסטיות, מתנקזת לארבעה ימים של חסד - פרץ של יצירה, שמחה ומפגש. אני ממליצה לכולם להגיע לכל המופעים".

פרטים מלאים בדף הפייסבוק של הפסטיבל