במקום להצטרף להסתערות אנשי התקשורת על הכנסת, בהם זוהיר בהלול, שרון גל וינון מגל, מתייגע רינו צרור על ניצוח ״ברוב קולות״, ספישל בחירות שישודר היום (שני), מחר ומחרתיים בערוץ 8. לא היית מעדיף שיתעדו אסיפת בחירות שלך מאשר לתעד איזו אסיפת בחירות של כחלון? אני מקשה עליו.

״למרות ההצעות שהופנו אלי גם הפעם, זה לא קרץ לי אפילו לא לשנייה״, הוא משיב. ״לא שוקלים מהלך כזה ב-30 שניות. האופנה הזאת לא מדברת אלי. מה שחשוב לי זה איפה אני יכול לבוא יותר לידי ביטוי. מה שאני עושה בתקשורת מוצא יותר חן בעיני״.

בכנסת יכולת לחוקק חוקים ולשנות מציאות ואילו בטלוויזיה - מה?
״יכולת ההשפעה שלנו בתקשורת לא מבוטלת. אנחנו יודעים לחשוף דברים ולהזיז אותם. אני לא מתמודד מול ההשפעה של הפוליטיקאים. מדובר בדרכי ביטוי שונות. אני יודע מניסיוני במה מדובר שם, ולפי דעתי, ככל שאני יודע, אני לא יודע מספיק. כל יום אנחנו שומעים מה קורה שם מאחורי הקלעים, ובשבילי להיות שם זו לא משאת נפש״.

יש צורך בחוק צינון גם לגבי מעבר מהתקשורת לפוליטיקה?
״אי אפשר להגביל את התנועה הזאת עד כדי כך. יש גם הגזמה בחוק, הגוזר שלוש שנות צינון על אנשי צבא המבקשים לעבור לפוליטיקה. יש כאן מהלך לא הוגן במשחק הדמוקרטי, כשהאנשים האלה, אחרי שהגיעו לשיא בקריירה, נאלצים להתרחק ממנה, ולו זמנית״.

כולנו כחלון?

יש משהו טריקי בספיישל של צרור (61) ההופך את היוצרות. סוסי המירוץ, בדרך אל הכנסת, אינם הכוכבים, אלא הבוחרות והבוחרים, שהזרקורים מופנים אליהם, והם הכתובת לשאלות השונות. באמצעות יוצרי הסרטים שגייס, יורד צרור אל העם ומביא מעין תמונת מצב, לא, חלילה, מדריך לבוחר.

ארבעה מששת פרקי הסדרה הקצרים נוצרו על ידי במאים מנוסים בתחום הקולנוע התיעודי: שירלי ברקוביץ' פנתה לצעירים, ברק היימן התמקד בקול החרדי, גיל מזומן תהה על נפתולי חובשי הכיפות הסרוגות, ובני הזוג יעל ורונן קיפרזרצקי נכנסו לעובי הקורה של הקול הערבי. שני היוצרים הנותרים מעוררים עניין בשל עצמם: דפני ליף, בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת ת״א, שמאז ימי ״העם דורש צדק חברתי״ נושאת בתואר ״מנהיגת המחאה״, יצאה לשוטט בין נטולי הבית הפוליטי; ואילו הסופר ניר ברעם נכנס בדרכו המתבוננת אל מעבה המתלבטים במרכז, עם דגש על יש עתיד.

ואיפה הבעלבית? כאיש שטח בדם, צרור לא היה מסוגל להסתפק באולפן הממוזג ויצא עם צוות צילום כדי להביא סרטון תגובה קצרצר בעקבות סרטו של ברעם. בסרטון הוא מגיח לכנסי בחירות של כחלון, עם התווית ״כולנו כחלון״, שחסידיו של שר האוצר הבא מטעם עצמו הדביקו עליו. לא בטוח שחמש הדקות של צרור ייטיבו עם ה״כחלוניה״. הדוברים, בעיקר מזרחים מתלהמים, ירחיקו את המזרחים האחרים, ואילו לא מזרחים מהמרכז יברחו לחיקו של לפיד.

מכאן עולה שהעדתיות, או ״השבטיות״ כדברי צרור, חוזרת בגדול לזירה הפוליטית. ״הצבעים שם מאוד חדים ואפשר לראות את זה בעיניים״, הוא מעיד. ״העובדה המצערת היא שכחלון מדבר לכולם, אבל רק המזרחים מגיעים, וזו שבטיות שקשה להתבונן בה״.

לא היית רוצה לנעוץ את מלתעותך בפניו המחייכות נון-סטופ של משה כחלון ולשאול אותו שאלות נוקבות?
״זמן השאלות הנוקבות הוא לא בהמולה של ערב בחירות. את זה השארתי לאחרים. הדגש אצלנו הוא על כרבע מהבוחרים, שכנראה ימשיכו להתלבט עד הרגע האחרון. זה ים. זה עצום. זה כ-30 מנדטים, שהיו יכולים להיות המפלגה הכי גדולה בארץ. לא העליתי על דעתי שיש היקף כזה גדול של מתלבטים, מה גם ש-30% מבין אלה שהחליטו לא בטוחים בהחלטתם. כלומר, הכל עוד יכול להשתנות ולהתהפך עד הרגע האחרון, כשהאדמה רועדת מתחת לכל נתון. אני מקווה שהמומחים שאביא לאולפן יסייעו למתלבטים למצוא את דרכם במבוך הזה״.

כמי שעבר טלטלה בסערת ההתנתקות, תוך כדי יצירת הסרט התיעודי ״תפילת הנערות״, וכמי שיצר עם דורון צברי את הסרט "בית שאן מלחמה", נראה שיצאה לך מ"ברוב קולות" מלחמה (של בחירות) באיזי.
״אתה צודק. ככל שמלחמת הבחירות הנוכחית מלוכלכת בין הדמויות המובילות, היא לא דרמה גדולה מדי. שלא כבעבר, לא רואים ברחוב קרב ענקים בין הגושים. אני זוכר קרבות הרבה יותר קשים על לוחות המודעות ובגשרים. כעת, זה הרבה יותר טלוויזיה, אינטרנט ורשתות חברתיות - ודיבורים של מנהיג על מנהיג״.

אחרי שכבר שידרת בפריים טיים, אתה משדר עכשיו בערוץ 8, שהוא ערוץ נישה.
״אני מת על הערוץ הזה ומוצא בו חבורה נפלאה, המאפשרת לי חופש פעולה מרתק. טוב לי לשדר בערוץ ששידר סדרות גם על פרופ' ישעיהו ליבוביץ' וגם על הערסים והפרחות. זהו ערוץ מאוד ישראלי וגם חד ונוקב. אני לא חושב על רייטינג כשאני רוצה לעשות את הדברים היותר אמיתיים והיותר נכונים. זה הרבה יותר כיף מאשר להתבשם מ-25% רייטינג. אני מקווה שבסופו של דבר הציבור יגיע לחומרים האלה, אם כי קרוב לוודאי שלא כל שמונה מיליון התושבים״.

בשעה שהסדרה של צרור רגועה, יחסית, בכובעו השני, כאחד ממגישי תוכנית ״מה בוער?״ בגלי צה״ל, היה צרור שותף לאחת מההתלקחויות הסוערות במערכת הבחירות הנוכחית, כשראיון שלו עם ינון מגל, מספר 6 ברשימת הבית היהודי, הגיע לסף פיצוץ. ״בעקבות הדרת אלי אוחנה מהרשימה שלהם, ינון בא מראש מוכן לקרב והתפוצץ מיד, בלי קשר למה שנאמר״, טוען צרור. 

"ברוב קולות". 9.3-11.3. שני-רביעי, 21:00, ערוץ 8