אני מודה שמעולם לא הייתי מהמכורות ל"ארץ נהדרת". אמנם צפיתי מדי פעם בתוכנית כשעוד הייתה בחיתוליה, אך הפסקתי משנוכחתי לדעת שרק 5 דקות מתוכנית שלמה הצחיקו אותי באמת, ואילו כל השאר היה בעיני הומור תפל שרב בו האווילי והמגוחך על סאטירה אמיתית (כפי שהתוכנית מתיימרת להיות), נוקבת ונשכנית שתפקידה לא רק לבדר, אלא גם לספק חומר למחשבה ואפילו לגרום לשינוי.



אמש חרגתי ממנהגי והחלטתי בכל זאת לראות את "ארץ נהדרת" בתוכנית מיוחדת שהוקדשה לאירועים האחרונים, בתקווה שאולי הפעם הם יצליחו להפתיע. מודה שפה ושם גיחכתי מכמה דקות של חסד, בעיקר כשבובת המחבל הצעיר דרשה 72 קלפים של "סופר סטרייקה" במקום 72 בתולות.



או מהקטע המצוין של "מירי רגב" שגילם יובל סמו המוכשר, שמלמדת אזרחים איך לנטרל מחבלים, כרמז למציאות הקשה שאין על מי לסמוך חוץ מאשר על עצמנו.




אחד הקטעים המצחיקים היחידים. יובל סמו בתפקיד מירי רגב. צילום מסך


או אודי כגן שגילם את אורן חזן והשיניים, אך במקום לבלבל את המוח עם טקסט חסר משמעות באופן מוגזם, אפשר היה להשתמש בשפע הציוצים הפרובוקטיביים וההתבדחויות של חזן עצמו בטוויטר שמשליכים על אישיותו לטוב או לרע, יותר מכל ניסיון של כותבי המערכונים לתאר את האיש השנוי במחלוקת.



אבל חידושים והמצאות לא היו שם וכל השאר היה ברברת אינסופית, לעיתים אינפנטילית, עם הומור מאולץ, כפוי וממש מיותר, כמו שהתבדח "ביבי" ואמר כי הוא ממהר לעצרת 20 שנה לניטרול רבין. לא מצחיק וחוצה את כל הקווים האדומים.



וחיכיתי, כל כך חיכיתי שיצלבו את ראש הממשלה, אך הקטע איתו היה שולי, טפל וקצר מדי. כאילו המחברים והמפיקים ניסו בכוח ליצור משהו כי התבקשו לעשות כן, והתוצאה לא ממש מעוררת השראה.



טוקבקיסטים ברשת, שלאחרונה הגיבו לכל מיני כתבות על ההתרחשויות האחרונות, מצחיקים יותר.



לקטע שבו שני אנשים עומדים בתחנה ובוחנים בחשדנות אדם מזוקן אותו מגלם אלי פיניש שיושב על הספסל, קדם סרטון מוצלח יותר ברשת על נוסע שנכנס לאוטובוס ובגלל החזות המזרחית שלו חושדים בו שאר הנוסעים וממהרים לרדת, בעוד הוא צועק להם: "אבל אני תימני".




ברשת זה הצחיק יותר. ארץ נהדרת. צילום מסך


אפילו אישי הציבור שלנו סיפקו השבוע חומרים משעשעים יותר, כמו חילופי הדברים ברשת בין דן מרגלית וזהבה גלאון שקראה לו "חתיכת טינופת" כי הוא קרא לה: זהבל'ה גלאונל'ה.



אפילו אחמד טיבי, שרואיין השבוע ביומן החדשות על המצב, הצחיק יותר כשהשתלט על השיחה כמו פולניה קשקשנית ולא נתן לאף אחד להשחיל מילה, ועם שטף דיבור כמו שלו מי יכול להתנצח?



או למשל מישהו צייץ בטוויטר שהוא יצביע בעד מועמד לראשות ממשלה שיקום ויודה שהוא לא יודע איך מתמודדים עם כל החרא הזה, ובעצם רמז לכך שנמאס לו לשמוע סיסמאות גבורה על איך נכניע את המרצחים הנתעבים.



וכאשר הרשת מאפשרת מגוון של ציוצים, סרטונים ופוסטים שמכילים הרבה הומור עממי וסרקזם עוקצני, תכנית כמו "ארץ נהדרת" נראית לפתע חיוורת ומרוטת נוצות. אלא אם כן ישנו את הקונספט ואת הסגנון שחוזר על עצמו ומעלה כבר עובש.



חבל, כי כל השחקנים של "ארץ נהדרת" כשרוניים להפליא, למעט אייל קיציס, שתמיד נראה לי לא קשור לתוכנית בידור מהסוג הזה, וכל מה שצריך הוא לספק להם חומרים עם הומור אינטליגנטי יותר מאשר גיבובי שטויות.



ואולי לא אבדה תקוותנו והפרק הלא מוצלח במיוחד נבע מהעובדה שכאשר התותחים רועמים וסכינים עפים באוויר, המוזות לא במיטבן והעונה הבאה של "ארץ נהדרת", למרות הכול, תפתיע ותחדש.