גם אם לא ינצחו בגמר העונה החמישית של "המירוץ למיליון" הערב (שני), מבחינתי, ג'וזי ואלכס הם המנצחים הפרטיים שלי. למה? נתחיל מזה שהם אוהבים את המדינה יותר מכמה ישראלים שאני מכירה. אמנם לעיתים הם מתרפקים על צרפת שבה גדלו, ואיך אפשר שלא להתגעגע לתרבות כל כך עשירה, אך אין ספק שנאמנותם לארץ בלתי מעורערת, ותמיד חימם את הלב לשמוע אותם מביעים את אהבתם למדינה.

זוכרים למשל את הרגע בו ג'וזי פחד להיכנס לבריכת הצבים, אך לבסוף הכריז שלמען העם, המדינה וספר התורה הוא ייעשה את זה? כמובן שהוא עשה זאת עבור עצמו ולמען המיליון, אך בתקופה צינית כמו שלנו, תמיד נעים לשמוע מישהו שיודע להעריך מה שיש לנו פה. בנוסף לגאווה הלאומית ששניהם סיפקו לנו מדי שבוע, ג'וזי ואלכס הביאו איתם למשך ניחוח צרפתי ורומנטי, הרבה שמחת חיים, מוזיקה ושמחה (מי צריך את אדל כשיש לנו את אלכס?), הרבה צחוקים ובעיקר חברות ותמיכה אחד בשני, שתמיד ריגשו אותנו. 

ואולי הסיבה החשובה ביותר לכך שאני רוצה שינצחו - דווקא בגלל שהשניים עשו עלייה ועדיין חווים חבלי קליטה והסתגלות, הייתי רוצה שינצחו כדי שירגישו רצויים ואהובים. לדאבוני, לאורך המירוץ פעם אחרי פעם הזוגות האחרים הניחו את השמות שלהם בלוח העצירה, כאילו היו שעיר לעזאזל. למרות זאת, רוחם לא נפלה והם המשיכו להילחם על מקומם. הם אפילו לא נטרו טינה למי שעצר אותם והתנהגו כג'נטלמנים אמיתיים. זה יכול להיות צדק פואטי אם הם ינצחו, על אף המכשול ששמו להם בדרך. בקיצור, הערב אני מחזיקה אצבעות לצמד הצרפתים.