מה יש לנו: פעם היו פה שדר אחד ופרשן אחד. היום יש שלושה באולפן, שלושה במגרש, שניים על הקווים, ולכל אחד יש משהו חכם להגיד. הברברת כל כך גדולה שבא לך לתת להם בפיקנרול.

מכבי תל אביב זכתה תמיד בסיקור רחב ונרגש בתקשורת הספורט שלנו, בעיקר כי לא התרחש הרבה מלבדה בסדר גודל דומה. במקביל למכבי התפתחה תרבות הסיקור והפרשנות, ששואבת את יסודותיה מליגת ה-NBA האמריקאית. ויהודים כמו יהודים, חייבים להיות חכמים יותר, להבין יותר, לדבר יותר בשפה של אנשי מקצוע, גם אם המשמעות היא שהצופה הולך ומתרחק מהלהג הקשקשני על המסך. לא ספרתי צופים, אבל אני מוכן להתערב ש-95% מהיושבים בסלון לא יודעים מה זה פיקנרול, פלקס ושאר אגוזי קוקוס קשים שמשליכים עליהם מדי שידור. הם מתייחסים לכך כמו לנאום של ביבי והרצוג במושב פתיחת הכנסת - נכנס לאוזן אחת, יוצא מהאוזן השנייה, ושלום על ישראל.

העונה, אולי לנוכח הדרמות שמתחוללות במכבי תל אביב, נתקפו הערוצים בייחום הורמונלי מיוחד. כבר לא די בשדר אחד ובפרשן (זוכרים את הימים של יורם ארבל ואריה מליניאק?). עכשיו יש צורך בשלושה שדרים ופרשנים באולפן, שלושה במגרש ועוד שני שדרי קווים. והרי לכל אחד יש מה להגיד. איפה היהודי שאין לו מה להגיד? ואם דני פרנקו באולפן אמר "פיקנרול", אז פיני גרשון יגיב ויספור ריבאונדים פר דקות, יחלק בקוטר המעגל ויכפיל בריבוע. ולזה קוראים פיקנסלייד. נכנס לאוזן אחת, יוצא מהאוזן השנייה, ושלום על ישראל.

ואין אף אחד בערוץ הספורט שמרגיע את ההשתוללות, שבטוח יש לה משמעות לצוות המקצועי של מכבי תל אביב, אבל מה הקשר בין אלה לצופים? הנה שאלה ששאל פיני גרשון - פחות או יותר - את מאמן מכבי, רמי הדר, אחרי הניצחון על ז'לגיריס בשישי שעבר: ב–23 דקות לקחו שלושת הגארדים 17.9 ריבאונדים, בעוד בשבוע שעבר הם לקחו אותו מספר ריבאונדים, אבל ביותר דקות כששיחקת עם גארדים ישראלים. כאן, תסלחו לי, איבדתי את קו השאלה, לדעתי גם גרשון איבד. רמי הדר לכסן מבט לגרשון שאמר פחות או יותר: תגיד, התחלקת על השכל? איזה מזל שהיום כל כך קל לשלטט לערוץ אחר, בפיקנרול כמובן.