אתמול נחתה מכה קשה על השבטים מיאו והאו בפיליפינים. זו-ארץ הכין להם הצרחה כזאת שהם לא ישכחו אותה כל החיים. מעיין ושגיא נאלצו לעזוב את הקן החם והמשפחתי השורץ יתושים וזוחלים משונים, ולהצטרף למשפחה אחרת וקן עם יתושים וזוחלים משונים אחרים, ומעיין ("איך אפרד מהבנדנה הכחולה שלי"?) בכתה בקול גדול וכמעט תלשה את שערותיה מייאוש (טוב תרגיעי, מה תגיד מירי רגב שנאלצה להיפרד מהשמלה של ירושלים?). דווקא שגיא היה קול וקיבל את ההצרחה כמו גבר.
בפעם הראשונה בהישרדות נחשפנו לגילויי אהבה וחיבה בין גברים, ששירת דוד ליהונתן מחווירה לידם. במהרה בקרוב נחזה ברחובותינו בגברים שכאשר הם נפגשים, הם כבר לא מביאים אחד לשני צ'פחה חברית על השכם, אלא מתנשקים 3 פעמים על כל לחי, סטייל יאסר ערפאת, או מתנשקים בשפתיים רחמנא ליצלן. יוסי התייפח שלקחו לו את שגיא, חצי הלב שלו, ומנגו התייפח שגם לו לקחו את אלון, חצי הלב שלו. למקום הוזעק קרדיולוג מומחה. אלון ומיכל נפרדו מכולם ויצאו לדרך ארוכה של חמש שניות שייט בסירה לעבר היעד החדש, כאשר מנגו צועק בהתרגשות לעבר אהוב ליבו אלון: תמיד יהיה לנו את פלאוון.
ניקולה, שהודחה בפרק הקודם, הצטרפה לדניאל שנמצאת באי שבגלל השם שלו: אי המתים, היא קוראת לכל מי שמגיע אליו "חיים שלי". לעומתה, טיטינה אוי טיטינה, האוקראינית הקשוחה שאפילו פוטין מפחד ממנה, פקדה על השבט שלה במבטא רוסי כבד: "לא מסתכלים יותר על השבט השני", ברוגז ברוגז לעולם. יוסי מהשבט השני נורא נעלב, כאילו, פ'סדר, אנחנו אמנם יריבים, אבל לא אויבים.
הישרדות עשתה אמש הומאז' לחברת אסם וחילקה "מנה חמה" למנצחים במשימת הפרס. כולם נורא התרגשו כאילו הם אוכלים עכשיו אצל שגב אקספרס, וכאילו שיש הבדל בין אורז חם שהם תוקעים שם כל הזמן על האי, ללוקשים חמים. בשביל ורד שחמסה עליה, תיאבון לא חסר לה, ותמיד נצפית מכרסמת בשקיקה איזשהו קוקוס יבש מן העץ אפילו ברגעי משבר, הייתה הקופסא של הפסטה בבחינת 'תעלול או ממתק'.
בזמן המשימה ענבר גילתה שיש לה כוחות מאגיים והיא פרשה זרועותיה לשמיים, ובהתקף של דיבוק לחשה שוב ושוב את המילה 'אמונה' והזיזה עכוזה כמו מכשפת וודו מאפריקה, אבל זה לא ממש עזר, כי השבט השני ניצח. ענבר התעצבנה והחליטה שזה הכול בגלל מעיין השוויצרית והמתנשאת. "מה היא חושבת את עצמה בכלל? כולה עבדה בשביל מירי רגב". נו באמת, קצת כבוד למירי רגב, שנכון לעכשיו היא ראש הממשלה שביבי מינה למלא את מקומו בזמן שהוא נעדר מהארץ. רק לא בטוח שזה בגלל שהוא מחבב אותה, או בגלל שהוא רוצה שנתגעגע אליו אחרי שמירי תנחית עלינו עוד מכות תרבותיות כמו שהיא אוהבת לעשות.
נתי, "הערס מהדרום" כפי שוורד מכנה אותו, הגיע לפיליפינים מצויד בכמה פריטי מידע על ספרות ומוזיקה, וסיפר על בוב דילן ואלכסנדר פן, אבל לא בטוח שהוא עושה שימוש בידע הזה בקונטקסט הנכון. לא ממש הבנתי מה עניין מחט לתחת, כאשר אתמול הוא לעג ליוסי שהתחנף לאלון "כאילו לפני רגע הוא קרא את מיין קאמפף". כמו שעינב בובליל הייתה תמיד שואלת: מה קשור?
גיא זו-ארץ, שבעונה זו, יותר מעונות קודמות, לוקח את סיפור הישרדות יותר מדי ברצינות וממש מזדהה עם הנפשות הפועלות, עוטה על עצמו ארשת דרמטית ובקול מלא פאתוס שואל את יוסי: "ספר לנו על הרגע הזה שאתה ושגיא נפרדים". נו שוין. אפשר לחשוב ששגיא יוצא למשימת ריגול באיראן. חוץ מזה, מה כולם מתלהבים כל כך מעלם החמודות שגיא, שבסוף עוד תגלו שהוא המניפולטור הכי גדול באי.
היחיד שגיחך מכול הסיטואציה האובר דרמטית והמוגזמת הזאת של הפרידה המזויפת, היה אמיר שלא הבין את האבל הגדול שנפל על השבטים, כאילו מישהו מת. לכן, הוא זכה אצלי אמש לכמה נקודות זכות.