"חתונה ממבט ראשון" - התשובה של האהבה לעידן הטינדר: לנוכח הסיפורים השונים שהוצגו בפרקים האחרונים של "חתונה ממבט ראשון" שחוזרת הערב אחרי העירות של שבוע, נשאלת השאלה מה אמיתי יותר, האווירה המעיקה בין אחווה לטל שהגיעה לשיא עם ההודאה הכנה ש"אם לא הפורמט המחייב הזה, היינו כבר מזמן נעלמים אחד לשנייה", או דווקא הניסיונות של חיים ויעל לנהל מערכת יחסים למרות הנסיעות ארוכות שנראים ממש אותנטיים? מי מהזוגות מממש את ההבטחה של התוכנית?
אך השאלה והתשובה לא מונחת על כתפי שום זוג ספציפי. ההצלחה, אם ישנה, היא באפשרות לתהות על עוד דרכים להגיע לאהבה. למרות שהתוכנית היא שיא המיינסטרים, עגל הזהב בממלכת הקיטש, יש בה הזדמנות לחשוב מחדש גם על עצמנו.
היינו כנראה רוצים לחשוב שכולנו הרבה יותר מערימת קלישאות, שכולנו מחזיקים עמוק בפנים במשהו ייחודי, אינדיבידואלי ומיוחד, שהעולם עדיין לא גילה. כמובן, שבמובן הכי בסיסי אף אדם לא דומה למשנהו, אבל לא צריך להגזים. אחוזי הרייטינג סביב "חתונה ממבט ראשון" מלמדים בדיוק ההפך: ריאליטי החתונות לוחץ על הכפתורים הכי בסיסיים של כולנו.
אל תתלוננו אם התוצאה קיטשית להחריד. למעשה, הריאליטי הזה צריך לזכות בתואר "מערבל בטון-הקלישאות הגדול ביותר לשנת 2017", עם אופציה להארכה של התואר גם לשנים הבאות. אגב, זה לא משנה שהפורמט הומצא בחו''ל. ישראל המשפחתית והמיוזעת היא מעצמת חתונות עולמית, ממש ה"Wedding-Nation" של המזרח התיכון, ולכן דווקא כאן היא יכולה להציע שינוי אמיתי בתרבות הדייטינג.
קרן אור קטנה לעולם דייטינג שבור וציני
ההתאמה של זוגיות על ידי ''מומחים'' היא ללא ספק טריק זול. הרי מעט זוגות שיצאו מריאליטי הצליחו לשרוד לאורך השנים ונשארו ביחד. רומנטיקנים יכולים להתנגד לשידוך הכפוי ולהריגתה של הרומנטיקה "של פעם", אחרים יטענו שאי אפשר להצליח במערכת יחסים בלי להכיר כמו שצריך, אבל הבעיה עם זוגיות כיום, היא שבדיוק כמו תוכניות ריאליטי, היא נהפכה ממילא לעוד מוצר צריכה שעומד על המדף ומתחרה בשוק החופשי על תשומת לב, נראות וזמן פקיעה קצר.
בדיוק נגד התחושה הזו סיפקו בתכנית כמה וכמה רגעים שמוכיחים שההשקעה יכולה להשתלם. בני הזוג תומר ועדי המשיכו לנסות להזיז העגלה התקועה שלהם, וגם כשזו התגלתה כמשימה קשה, אבל היא לא ויתרה: "דברים יכולים להשתנות... אני מרגישה מחויבת למעבר הזה". והיא אמרה זאת למרות שתומר בא לישון אצלה בבית וזה משהו שמרגיש לה כמו סירופ נגד שיעול שחייבים לבלוע - לא כיף. אבל היא רצתה לתת פייט וזה ראוי להערכה. וגם כשהם החליטו לפרק את החבילה, היה ברור ששניהם למדו משהו מהחוויה. בחיים האמיתיים זה היה נגמר בדייט שמסתיים ב"נדבר", שמשמעותו היא לא נדבר אף פעם. דוז פואה לזוג שמתמודד.
אשליית הפייסבוק, הדיפדוף בטינדר ושאר האמצעים ה"חברתיים", רק יצרו שוק ענק של הסחות דעת, שמרחיקות אותנו מנחישות והתמקדות בדבר האמיתי. אשליית השפע היא צידו השני של מטבע הדחיינות, וחוסר היכולת להחליט. הדבר המאוס ביותר בעולם הדייטינג הוא הביקורתיות המטורפת שמזינה אותו. דווקא בגלל שתמיד יש עוד בחור באתר, שיש עוד בחורה בטינדר, למה לשבור את הראש עם מי שעומד לנו מול העיניים?
דווקא בגלל העידן ה"מחובר" כביכול, התנתקנו מהרצון לעשות מאמץ להכיר לעומק. אז כאן נכנסת תוכנית הריאליטי ומציעה לחתוך את צוואר הבקבוק ולקפוץ ישר אל הרומנטיקה. כמובן, רק לכאורה. כבר אמרנו שכל המתנגדים צודקים? אבל בכל זאת, הקפיצה ישר לחתונה וההתמודדות עם תוצאותיה אחר כך - הם דילוג נועז על עולם הדייטינג השבור שלנו, שבו אנחנו רק מזפזפים, או שמזפזפים אותנו.
אז, תודה לך חתונה ממבט ראשון שהפכת את הסדר. הפורמט הוא סוג של הצעה להפוך סדרי עולם, להפסיק להתנגד ליחסים, להתחיל מהסוף, ולנסות משם להצמיח את מה שאנחנו ממש מתקשים לעשות בכוחות עצמנו. כי אולי מצבנו בעידן הטינדר היום כל כך רע - שאולי עדיף להתחתן על עיוור ולהתעורר מהחלום אחר כך, מאשר לצאת לדייט שיוביל בוודאות רק לדפדוף הבא.