אם לפני חמש שנים הייתם אומרים לאזרח אמריקאי שבבחירות 2020 יתמודדו זה מול זה המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ מול המועמד הדמוקרטית אופרה וינפרי הוא היה צוחק לכם בפנים. אך במציאות של 2018, כשהכוכב הריאליטי הג'ינג'י יושב בבית הלבן, ואחרי הנאום חוצב הלהבות של מנחת הטלוויזיה בטקס גלובוס הזהב בלילה שבין ראשון לשני, במהלכו היא דיברה על מאבק השחורים בארצות הברית ותנועת MeToo# - האפשרות הזאת נראית סבירה ביותר.

בנאומה המרגש נשאה וינפרי ססמאות שנשמעו כאילו נלקחו מקמפיין בחירות, ובראשן: "יום חדש עולה באופק". היא גם הודתה לאנשים ש"נלחמים כדי להפוך למנהיגים שייקחו אותנו אל הזמן בו אף אחת לא תצטרך לומר MeToo שוב". רבים מהצופים שהתרשמו מהנאום מילאו את הרשת בציוצים שקראו לה להתמודד לנשיאות ארצות הברית. תחת ההאשטאג Oprah2020 כתבו המצייצים: "אחרי הנאום בגלובוס הזהב, זה ברור שאופרה היא מסוג המנהיגות שארצות הברית צריכה", "אני אצביע בשמחה לאישה ללא ניסיון פוליטי, אבל מומחית לניסיון אנושי", "היי דונלד... ככה נשיא ארצות הברית צריך להישמע", וקריאות דומות נוספות. ואפילו הנשיא טראמפ הספיק להגיב ולטעון שיצליח לנצח אותה אם תתמודד.



בשעות שלאחר הנאום, כשהקמפיין המריץ את מגישת הטלוויזיה לנשיאות צובר תאוצה, רשת CNN פרסמה עדויות של מקורביה של וינפרי שטוענים כי היא "שוקלת ברצינות" לרוץ בבחירות, ומגזין ה"לוס אנג'לס טיימס" ציטט את חברה הקרוב, סטדמן גרהם, שאמר "זה תלוי באנשים... היא לגמרי תעשה את זה".

"אופרה וינפרי הזכירה בנאומה בטקס תא הכתבים הזרים את הכריזמה הייחודית והסוחפת שלה, את היכולת הרטורית וכתיבת הנאומים המצוינות שלה, ואת החזון הליברלי שהיא לא רק דוחפת בכוחותיה ובהשפעתה העצומה אלא גם מגלמת - בגופה ובסיפור חייה", מסבירה ענת סלע־ענבר, ראש מסלול יצירה טלוויזיונית בבית הספר לאמנויות הקול והמסך בספיר. "בעידן הנשיא טראמפ הרעיון שהיא תהפוך לנשיאה כבר לא נראה מופרך כלל וכלל".

"אופרה והנשיא המכהן חולקים כמה מאפיינים משותפים. קודם כל, טראמפ וגם אופרה הם אנשים שמגלמים את החלום והחזון האמריקאי, של הצלחה כלכלית ואישית המבוססת על האינדיבידואל, שהגיע לכך במו ידיו ובזכות כשרונו. וינפרי היא האישה העשירה והמשפיעה בארצות הברית לפי כל הדירוגים מזה למעלה משני עשורים ואחת הנשים המשפיעות בעולם. בנוסף, דמותם הציבורית של וינפרי וטראמפ הפכה מוכרת בכל בית בזכות תוכניות הטלוויזיה בהן השתתפו, המדיום המרכזי של תקשורת ההמונים במחצית השנייה של המאה ה־20". 


טום מודן, יפתח קליין, ענת סלע ענבר. צילום: הילה דקל,אלכס ארט



דונלד טראמפ. רויטרס דונלד טראמפ. רויטרס


התמחות בפייק ניוז
"מאז בחירת טראמפ ישנה כמיהה בבסיס הדמוקרטי למועמד סלבריטאי משלהם. כזה שייתן קונטרה לטראמפ ויהיה מפורסם כמוהו, אך הפוך ממנו ערכית ופוליטית", מסביר יפתח דיין, בלוגר ופרשן לפוליטיקה אמריקאית ומנהל עמוד הפייסבוק "על פילים וחמורים". "כמו כן, בנקודת זמן זו, אין פייבוריטים ברורים בצד הדמוקרטי למועמדות ב־2020, ורוב השמות המדוברים אינם מוכרים במיוחד לאזרח הממוצע. ובנוסף, אופרה צפויה להיות אפקטיבית במשיכת נשים לצד הדמוקרטי. מועמדותה תוכל לזרז את הליך הזחילה של נשים לבנות בפרברים אל המפלגה, תהליך שהחל מאז בחירת טראמפ. גם נשים שחורות, שעל פי מומחים שיחקו תפקיד מרכזי בזכייה הבלתי צפויה של הדמוקרטים במושב בסנאט באלבמה, צפויות להשתתף באחוזים משמעותיים אם וינפרי תהיה מועמדת".

"מאז זכייתו של קנדי בנשיאות ב־1960, נשיאותו המתועדת בסיקור טלוויזיוני חסר תקדים וכמובן סיקור הירצחו, היה ברור שהצלחה בטלוויזיה ויכולת לעבור מסך הן כלים מרכזיים עבור מועמדים לנשיאות", מסבירה סלע־ענבר על השפעתה של המדיה על הפוליטיקה. "בשנים האחרונות אנו רואים גם בישראל מעבר של עוד ועוד אנשי תקשורת בכלל ואנשי טלוויזיה בפרט, כמו יאיר לפיד, אל הפוליטיקה, על בסיס הכוח וההכרה של נוכחותם הטלוויזיונית. כזכור, טראמפ עצמו היה אומנם מוכר מעסקיו, אבל הפך לבן בית בבתים רבים בעקבות הופעתו כשופט בתוכנית ריאליטי".

חח


"רונלד רייגן מינף קריירת משחק בינונית אבל מוצלחת דיה כדי להיבחר למושל קליפורניה ולאחר מכן לנשיאות ב־1981", מזכיר דיין, "ג'סי ונטורה, המתאבק המקצועי ושחקן הקולנוע לפרקים, נבחר ב־1999 למושל מינסוטה ושימש בתפקיד ארבע שנים. אל פרנקן, הכותב והשחקן מסאטרדיי נייט לייב, נבחר לסנאט מטעם מינסוטה ב־2006, ושימש בתפקיד עד שנאלץ להתפטר לאחרונה על רקע האשמות על הטרדות מיניות. וארנולד שוורצנגר שימש כמושל קליפורניה מטעם הרפובליקנים מ־2003 עד 2011, והוא ממשיך להיות פעיל מאוד במגוון נושאים פוליטיים, כאשר בעיקרי שבהם הוא דווקא חובר לדמוקרטים - מאבק בהתחממות הגלובלית".

רונלד רייגן. Hulton Archive/gettyimages רונלד רייגן. Hulton Archive/gettyimages


"ההילה שעטפה את הכוכב בסדרות, תוכניות וסרטים כגיבור שצלח את האתגרים והמשברים, מועתקת ומוקרנת ישירות על דמותו הממשית ונותנת לו סיבה ותמריץ להתמודד על תפקידים בכירים ומשמעותיים גם בעולם הממשי", טוען המורה וחוקר התקשורת טום מודן מרשת תיכון גימנסיה. "באופן זה הציבור האמין שארנולד שוורצנגר, ששיחק תפקידי גיבורים, יכול להיות מושל; או אופרה וינפרי, שצלחה טראומות ומשברים בחייה, תוכל להיות נשיאה. כך למשל, בשנת 1988 היא נכנסה לאולפן עם עגלה ועליה 30 קילוגרמים של שומן מן החי, שסימלו את השומן שהיא עצמה השילה ממשקלה - הצלחה זו נקשרת בעיניי הצופים בדמותה ויכולותיה הפוליטיות".

"מאז כניסת הרשתות החברתיות, הטשטוש בין בדיון למציאות ובין תוכנית ריאליטי למציאות הממשית הולך ומחריף, ויכולתו של האדם לעצב את ייצוגו התקשורתי כמעט ואינה מוגבלת", מוסיף מודן. "טראמפ הביא איתו את הטשטוש לשיא. כוכב תוכנית ריאלטי, שפורסם כמומחה לניהול, קיבל את המושכות לנהל את המדינה הגדולה ביותר בעולם המערבי, ועושה כיום התמחות בקביעת האימרה פייק ניוז. אחרי עידן טראמפ קשה כבר לדעת עוד יותר מהי האמת ומה לא. הכלי החברתי הכי חזק שבידי הנשיא טראמפ, טוויטר, הוא ביטוי לתופעה והמשך ישיר להשטחה שגרמה הטלוויזיה למסרים המורכבים. לדעתי, בשנים הקרובות נמשיך לצפות בכוכבים, מובילי דעה ומשפיענים מתמודדים על משרות ציבוריות בכירות. מה שיביא לפוליטיקה מושטחת, מושחתת וטרנדית, עסוקה בייצוגיות נטו כמעט ללא ביצועים וללא השפעה מורכבת ועמוקה על המציאות". 



מועמדים משעממים
לא רק העובדה שווינפרי היא אישה מצליחה ומפורסמת גרמה לגל האהדה לו היא זוכה, אלא אופייה הטלוויזיוני והשפעתה ארוכת השנים. "אופרה, המזוהה מאוד בשמה הפרטי בזכות האינטימיות הגדולה שיצרה בתוכניתה הטלוויזיונית, בנתה את עצמה כדמות טלוויזיונית שמפורסמת ומוכרת בחשיפה המלאה שלה", אומרת סלע־ענבר, "אופרה חלקה עם צופיה את המשברים האישיים, את המאבק על דימוי ועיצוב הגוף, את ההיסטוריה הטראומטית שלה".

"הערכים האלו הופכים את אופרה ווינפרי למזוהה למעשה עם האמת, מה שמציב אותה כניגוד מוחלט לעידן הנוכחי של טראמפ, שהפך מזוהה עם פייק ניוז", מוסיפה סלע-ענבר. "האינטימיות והחשיפה האלו התאימו לשידורי הטלוויזיה היומיים, לשעות השידור ולקהל, הנשי ברובו, ולז'אנר - תכניות שבמרכזן שיחה עם אנשים מול קהל חי ומעורב. אופרה הפכה למלכת הטלוויזיה - מדיום שבבסיסו הוא ביתי, שמאופיין גם בגיבורים 'אמיתיים', ודמויות יומיומיות בגובה העיניים".



עם זאת, מועמדות של וינפרי עלולה גם להתגלות כבעייתית. "ראשית, ישנה המורכבות הפיננסית מבחינתה של וינפרי", טוען דיין, "אם היא אכן תתמודד מול טראמפ, יהיה עליה לייצג את עצמה כהיפך הגמור ממנו, כאשר הכסף והפרסום יהיו נקודות ההשקה היחידות. יהיה מצופה ממנה לפרסם את החזרי המס שלה ולהתנתק מהעסקים הפעילים שלה כנשיאה, כדי להוכיח שבניגוד לטראמפ, היא פועלת בשקיפות. סביר להניח שהיא אינה נלהבת לקראת מהלכים כאלה, שיעמידו את עסקיה האישיים תחת עין ציבורית בוחנת".

"שנית, יש לא מעט קולות במפלגה שקוראים לחזור דווקא למועמדים משעממים וצנועים, להתמקד במדיניות ולא באישיות", מוסיף דיין. "טענתם המרכזית היא שהניסיון להתמקד באישיות של טראמפ הוא שהביא להפסד בבחירות 2016, וכי העמדת מודל אישיותי אלטרנטיבי בדמות אופרה תהיה טקטיקה שונה תחת אותה אסטרטגיה כושלת. לדידם, על המפלגה להסביר לאזרח הקטן מדוע המדיניות שהיא מקדמת תהיה טובה יותר עבורו, ולא מדוע המועמד/ת מטעמה הוא אדם ראוי יותר. מועמד סלבריטאי, כדוגמת אופרה או אפילו דווין 'דה רוק' ג'ונסון, יסיח מהתמקדות בנושאים וייפגע במטרה זו".



ובכל זאת, יש סיכוי שווינפרי באמת מצליחה לסמן "יום חדש באופק" בפוליטיקה האמריקאית. "זה נכון שאופרה עסקה הרבה בהעצמה עצמית אישית, בלייף סטייל ובנושאים שנתפסים כרוחניים ולא בהכרח במדיניות, אבל אי אפשר לומר שהיא לא מציגה תפיסת עולם, או חזון פוליטי־אידיאולוגי, במיוחד בשנים האחרונות", מוסיפה ענבר־סלע, "היא אולי האישיות והסלבריטי האולטימטיבי, אבל לאורך התוכניות שלה, היא עסקה גם בנושאים חברתיים בארצות הברית ומחוץ לה, למשל באפריקה, בהעצמת אוכלוסיות מוחלשות ובתרומה להן, וכאמור העיסוק בה עצמה מציב מודל והגשמה של תפישת עולם ליברלית, דמוקרטית וקפיטליסטית והעצמה של תפישת העולם הזו".

"חלק ניכר מהפעילות והמסרים של טראמפ בקמפיין שלו ובכהונה שלו עד כה, בוודאי אלו שזכו לשיח תקשורתי רחב, עסקו בדיוק באזורים האלו: במיעוטים, בהגירה, בהדרה, בנשים, ובחלום האמריקאי. כך שאופרה מציבה תגובת נגד פוליטית־אידיאולוגית לקו הזה", מסכמת סלע-ענבר. "הצלחתה של וינפרי, כאישה וכשחורה, היא לא רק מימושו של החלום האמריקאי, אלא גם מימושו של החזון הליברלי שהיא מקדמת, וכמו שאופרה בעצמה אמרה אתמול בהמשך לנאום מאחורי הקלעים: היא מציעה ומהווה את תגובת הנגד המדויקת לעידן שטראמפ מייצג ומוביל".