לקראת סוף השנה האזרחית הודיעו הנסיך הארי ובת זוגו בשנה וחצי האחרונות מייגן מרקל על אירוסיהם, ואזרחי הממלכה המאוחדת יצאו מגדרם. בציוץ מארמון קנסינגטון נכתב: "הדוכס והדוכסית מקיימברידג' (שהם הנסיך וויליאם, אחיו של הארי, ורעייתו קייט מידלטון) אומרים על האירוסים: אנחנו מאוד נרגשים עבור הארי ומייגן. זה היה נפלא לפגוש אותה ולהיווכח כמה היא והארי מאושרים ביחד".

ואילו הוריה של מייגן, תומס ודוריה רגלנד, פרסמו הודעה מטעמם ומסרו: "אנחנו מאושרים מאוד עבור מייגן והארי. הבת שלנו תמיד הייתה אדם אוהב ואדיב. לראות את הקשר שלה עם הארי, שחולק את אותן איכויות, זה מקור לשמחה גדולה עבורנו כהורים. אנחנו מאחלים להם חיים של אושר ומאוד נרגשים באשר לעתידם ביחד".

ההבדל בין שני הנוסחים בולט לעין, וכמוהו כהבדל בין הבריטים לאמריקאים, בין אריסטוקרטיה ל"המונים", בין דם כחול לערבוב גזעי; כזכור, אמה של מרקל שחורה ואביה לבן. אומנם בפעם האחרונה שמישהו מבית המלוכה רצה להינשא לאמריקאית גרושה זה נגמר רע מאוד, והמלך אדוארד השני נאלץ לוותר על הכתר כדי להינשא לווליס סימפסון אהובתו, אבל אנחנו חיים בזמנים אחרים ומעניינים. מרקל, המבוגרת מבעלה המיועד בשלוש שנים, היא שחקנית די אלמונית, המוכרת בעיקר למי שצופה בסדרת הטלוויזיה המשפטית "Suits", כלומר למעטים.

לצופה מהצד נראה שהדבר היחיד המשותף למרקל ולנסיך הוא פילנתרופיה. היא השגרירה הקנדית של אחד מארגוני הסיוע ההומניטרי הגדולים בעולם, היא מקדמת ברואנדה פרויקטים שיספקו מים נקיים לתושבים ומבלה שם חלק ניכר מזמנה, והיא פועלת לצדן של אנג'לינה ג'ולי ואמה ווטסון בנושא זכויות נשים באו"ם. אבל ייתכן שהעולם הגלובלי מצליח להפיל מחיצות בין מדינות, תרבויות ומעמדות כפי שלא דמיינו לפני שלושה עשורים, כשגננת ביישנית עד כאב בשם דיאנה ספנסר נישאה לנסיך צ'רלס, ואף על פי שהייתה בת אצולה, היו רבים שזקרו גבה ותהו אם היא מתאימה לתפקיד.

הנסיך הארי ובת זוגו מייגן מרקל. AFP הנסיך הארי ובת זוגו מייגן מרקל. AFP


בעיית תדמית
ובכן, תשובה חלקית על כך נתנה ההיסטוריה עצמה, ותשובה חלקית אחרת התקבלה משחזורה הדרמטי של ההיסטוריה, כי בסמוך מאוד להכרזת הנישואים, עלתה לאחרונה בנטפליקס העונה השנייה של סדרת הכתר המלכותית שלה, "הכתר", והזכירה לנו כמה כבדה המעמסה, וכמה אומללים ובודדים יכולים להיות החיים בבית המלוכה הבריטי. אף אחד לא מוכן במאת האחוזים להקרבה של האושר האישי שלו לטובת השמירה על המסורת.

אין סיבה שלא נחשוד שהעיתוי נבחר בקפידה, כי הקשר בין שנות שלטונה של סבתו של הנסיך הארי, אליזבת השנייה, לבין האירוע המשפיע ביותר על חייו, מותה הטרגי של אמו הנסיכה דיאנה, טופל באופן דרמטי בידיו של יוצר הסדרה, פיטר מורגן, בתסריט שכתב לסרט "המלכה" מ־2006. הלן מירן המצוינת שיחקה אז את אליזבת השנייה כשהיא מגיבה על מותה של הנסיכה דיאנה בניכור ובקור האופייניים לה ומעוררת תרעומת קשה בקרב אזרחי הממלכה.

מרטין שין, שגילם בסרט את ראש ממשלת בריטניה דאז טוני בלייר, סייע למלכה לעבור את המשבר התדמיתי ולהשיב לעצמה את אהדת הציבור, אך זה לא היה קל. לבם של הבריטים נשבר בקרבם על "נסיכת הלבבות" שלהם, הכלאה בין אגדות ילדים וכוכבת קולנוע, ולמלכה הועיד הציבור את תפקיד החותנת המרשעת שמיררה את חייה.

ברגע השיא של הסרט מביעה המלכה אליזבת חרטה כנה ומפגינה את רצונה "לחדש" את המונרכיה. 




אי אפשר שלא לראות בתגובת הארמון לאירוסיו של הנסיך הארי חלק מאותו חידוש נחוץ של מה שהתחיל בעקבות המשבר בין המלכה לציבור עם מותה של אמו. קרוב לוודאי שהארי, הגרסה הג'ינג'ית הפרועה של אחיו המיושב, הנסיך וויליאם, וידא שסבתו מבינה היטב את השיעור שאמו לימדה אותו: לא לתת למלוכה להרוס את חייו או את חיי אשתו כפי שעשתה לאמו, שאומללותה בנישואיה עם הנסיך צ'רלס, שהסתיימו בגירושים הכי מתוקשרים בהיסטוריה של בריטניה ככל הנראה, הובילה אותה להפרעות אכילה קשות ולדיכאון.

לפני חודשים אחדים, בסרט תיעודי שהופק על ידי ה־BBC במלאות 20 שנה למותה של דיאנה, התראיינו שני האחים הנסיכים וסיפרו על האבל העמוק, על היגון ועל המצוקה שפקדו אותם אחרי מות אמם. בראיון אחר סיפר הנסיך הארי בגילוי לב כלל לא נסיכותי או בריטי שהוא הסתייע בטיפול פסיכולוגי שיאפשר לו להתאבל בשלמות ולהמשיך הלאה בחייו.

הנסיכה דיאנה. רויטרס הנסיכה דיאנה. רויטרס

העונג המרכזי, הממתק של עשרת פרקי העונה הראשונה של הסדרה "הכתר", הוא ווינסטון צ'רצ'יל בגילומו המופלא של ג'ון לית'גו. צ'רצ'יל, שעל מאבקו ב"כלב השחור" שלו, הדיכאון הקליני שחזר לפקוד אותו מדי פעם בפעם, דיבר עם המלכה, היה מדינאי בעל שיעור קומה ואדם מורכב ומרתק. הביקורים השבועיים שערך בארמון והעדינות שבה המדינאי המנוסה והמבוגר מכניס את המלכה הטרייה והמבוהלת בסוד העניינים ומכוון אותה בעדינות לכיוון הנכון - הם היסודות הדרמטיים של העונה הראשונה.

בעונה השנייה נאלץ הצופה להתמודד עם מה שההיסטוריה הגישה לו, אנתוני אידן ולאחריו הרולד מקמילן, שני ראשי ממשלה אפורים שזכורים בעיקר בגלל המשבר בתעלת סואץ. עוד דמות שהייתה מרתקת בעונה הקודמת, הנסיכה מרגרט, אחותה האומללה של המלכה, עוברת תהליך מדכדך מגיבורה דרמטית לגיבורה מלודרמטית ומעצבנת, אף על פי שסיפורה מבטא את ממדיו של הוויתור ואת עוצמת התסכול של בני המלוכה גם כשאינם טוענים לכתר.

מרגרט, שנאלצה לוותר על אהוב לבה בעונה הראשונה של "הכתר", לומדת בעונה השנייה שהוא עומד להינשא לבחורה צעירה מאוד וממהרת לסגור את העסקה המפוקפקת ולהינשא לצלם בעל זהות מינית מעורפלת שבאופן די ברור לא אוהב אותה יותר משהוא אוהב את מאהבותיו האחרות, והוא נישא לה רק כדי לזכות בהערכתה של אמו.

הפרק הראשון של העונה השנייה נפתח במשבר בחיי הנישואים של המלכה אליזבת והנסיך פיליפ אחרי שהוא שב ממסע בן חמישה חודשים בשליחות אשתו והכתר. שערורייה פורצת כשמכתב ממזכירו האישי וחברו הטוב, שנשלח למועדון גברים בלבד, מגיע לידי אשתו והופך להיות חלק ממאבק גירושים מכוער. הפרטים שדולפים צובעים את הנסיך פיליפ באור שלילי, כחובב שתייה ונשים, והמלכה, מלבד עלבונה האישי, חייבת למצוא דרך לשקם את דימויו של הכתר. הסצינה המופיעה בפרק הראשון בחלקה, וחוזרת בשלמותה בפרק השלישי אחרי שפערי הזמן התמלאו, מעוררת חלחלה ויראה. המלכה, שמגלמת קלייר פוי היפה ורבת־ההבעה, אומרת לבעלה באותה צינה שרק לעתים רחוקות מפשירה, שעליהם למצוא דרך להמשיך לחיות ביחד משום שאלו אינם נישואים רגילים, ואין להם הפריבילגיה שיש לכל הזוגות האחרים. "את מתכוונת לגירושים?", שואל אותה פיליפ, והמלכה מהנהנת בעיניים מושפלות.

ערך שירות העם והחברה, שנטלה על עצמה אליזבת השנייה, מחייב ויתור על אושרה ועל מימושה האישי. אם הצופה אוהד את דמותה הקרירה, המאופקת מדי ולפעמים אף האטומה, הרי זה בשל המחיר הכבד שהיא משלמת על תפקיד שכלל לא רצתה בו, ושאותו היא ממלאת כמיטב יכולתה, בנשיכת שפתיים.

ניצחון המלכה

המלכה אליזבת. רויטרס המלכה אליזבת. רויטרס

שני הפרקים המיוחדים בעונה השנייה לזוג המלכותי האמריקאי, ג'ון קנדי ואשתו ג'קי, המסובבת את ראשיהם של הצרפתים והבריטים, ויש לומר גם של הנסיך פיליפ, הם הטובים בעונה, כי הם משרטטים את הקשר בין מהלכים פוליטיים לחולשות אנושיות באופן מרהיב.

כשהמלכה אליזבת מארחת את הנשיא האמריקאי בארמונה, היא כמעט משותקת מעוצמת יופיה של ג'קי ומהקסם האישי שלה. במידה רבה היא האנטיתזה של המלכה השמרנית, שכבר בגיל 36 מתלבשת ונראית כמו אישה בגיל העמידה. הנסיך פיליפ הילדותי אינו מסוגל להסתיר את התלהבותו, וכשהוא מודיע לאליזבת שהוא יוצא לסיור בחדרי הארמון האינסופיים עם ג'קי, אליזבת משיבה לו באותו קור ענייני שהצופה יודע כמה חוסר ביטחון מסתתר מאחוריו, שהיא תעשה את זה.




נדמה לאליזבת וגם לצופים שקשר נעים ואפילו אינטימי נוצר בין שתי הנשים. ג'קי מספרת למלכה על הקשיים שהיא מתמודדת איתם וחושפת בגילוי לב את כאבי הנישואים שלה, כשהשתיים משחקות עם גורי הכלבים האהובים של אליזבת. זו תמונה של אחוות נשים כנה שמתנפצת כבר למחרת, כשאחותה, הנסיכה מרגרט, רומזת למלכה שבארוחת ערב חגיגית אמרה עליה ג'קי דברים מבזים. כשהדברים מגיעים אליה ממקור נוסף שהיה נוכח שם, היא נפגעת עד דמעות.

"הכתר". יח"צ, נטפליקס "הכתר". יח"צ, נטפליקס

הרושם שהותירה על ג'קי, שבעיניה רצתה למצוא חן נואשות, הוא של אישה משעממת שלא עוסקת בשום דבר חשוב. נחושה להיות בעלת משקל יוצאת המלכה לאפריקה ומצליחה להתערב במהלך שאפילו האמריקאים נכשלו בו באומץ ובערמומיות. הניצחון הזה, שמניב לה גם את הערכתו הגלויה של בעלה וגם ביקור נוסף של ג'קי, שמסבירה את התנהגותה בקוקטייל של תרופות ממריצות שרופאיו של בעלה הזריקו לה - מחזיר למלכה את תחושת הערך העצמי שלה.

האיכות הקולנועית של "הכתר" אינה נתונה למחלוקת; גם לא המשחק. אבל אחורי הקלעים של חלק מהאירועים המשמעותיים ביותר במאה ה־20, דרך נקודות המבט של כמה מגיבוריהם, הם אלה שמרתקים אותנו אליה. אחד האופנים שבו משתקפת המציאות של הזמן הזה בסדרה הוא התמונה החוזרת על עצמה של המלכה אליזבת צופה באירועים החשובים במכשיר טלוויזיה שחור־לבן עם המלכה האם ולפעמים עם ילדיה ובעלה. לאחרונה אישר ארמון בקינגהם שהמלכה מקפידה לצפות בסדרה בכל סוף שבוע עם בתה אן ובעלה פיליפ, וגם אם היא משועשעת למדי ממה שהיא מכנה דרמטיזציה מוגזמת של האירועים, היא כנראה מרותקת אל הגרסה הטלוויזיונית של חייה.

ולאחרונה, כשפעמוני הכנסייה צלצלו ומיסת חג המולד התחילה, התייצבה משפחת המלוכה מול המצלמות, ומרקל, בגרסה נוקשה של כובע ברט על ראשה, עמדה איתם כאחת משלהם. כך, גבירותי ורבותי, מתחדשת מונרכיה.