כמו כל דבר שאנחנו מורידים מהמדף ומשלמים עליו בקופה, בסופו של דבר, על אף כל ההבטחות, כשנגיע הביתה ונפתח את האריזה, רוב הסיכויים הם שנגלה שהמציאות היא אחרת.

אף פעם לא הבנתי למה הזוגות של ה"רווק"\"רווקה" האמריקאים לעולם לא נשארים ביחד גם אחרי שהתכנית נגמרת. 30 ומשהו עונות במשותף ורק מעטים, ממש בודדים מהמשתתפים הופכים להיות זוג של ממש. ותמיד תהיתי - איך? למה? הרי לפני חודש הוא ירד על ברך והציע נישואים, היא אמרה כן, הוא הניף אותה באוויר, נשיקות, עלי כותרת של וורדים נפלו מהשמיים, הבטחות לאהבת אמת נחקקו בכל פריים ובכל זאת, לא עובר חודש והזוג הזה נפרד. "אולי בעונה הבאה" אני תמיד חושבת.. אבל לא.. לא.

הרבה זוגות מצאו אהבה בעונה הראשונה של "חתונה ממבט ראשון", אבל לכמעט כולם זה קרה עם אנשים שלא שידכו להם בתכנית. חוץ מאדווה וטל, כל הזוגות התפרקו והלכנו לכיוונים אחרים בחייהם. אלו שהמשיכו בזוגיות חדשה אחרי התכנית - נתון מפתיע ומעניין - הם באופן כמעט גורף דווקא הדחויים והאמיצים של העונה - רלי, אלי, תומר ויעל, אלו שספגו לא מעט שיט מבני הזוג ששודכו להם נותנים כעת ביטוי חי למושג "צחוק הגורל". אז אולי כדאי לרשום לקח מספר אחד מהתכנית- שלפעמים, עדיף שיזרקו אותך, ולאו דווקא ההפך, כמו שנהוג לחשוב?



ואולי יש לקח אחר מהתכנית, והוא דווקא עלינו. כי "חתונה ממבט ראשון", תכנית שהפורמט שלה הוא לחתן מיד אנשים שמעולם לא נפגשו לפני זה, ולצפות שהם יהפכו להיות זוג תוך 42 יום, כן מייצגת משהו מהותי על החברה שלנו היום - חברה שדורשת קיצור תהליכים, אבקות אינסטנט וחיים קלים. וכמו כל דבר אחר שניצב מולנו עם תווית מחיר על חלונות הראווה, גם אהבה ניצבת שם על מדף המוצרים, והיא משווקת לכל נפש בדיוק בתכניות כמו "הרווק"\"הרווקה"\"חתונה ממבט ראשון". כולנו רוצים את סיפור האהבה המושלם אבל כולנו עצלנים ועייפים מידי בשביל להתאמץ להשיג את זה. והיום כבר אין לנו באמת סיבה.

אז "חתונה ממבט ראשון" התחילה בחתונה וסיפור אגדה והמשיכה משם לחיים האמתיים, כביכול כדי להציג לנו את השגרה של אנשים בחיי הנישואין. ונכון שהפרידות של הזוגות נובעות גם מסיבות מורכבות ושונות (כמו למשל מהתאמה שגויה של המומחים מלכתחילה) אבל הנקודה המהותית שאולי היה חשוב להגיד כבר מההתחלה היא שאנשים שנמצאים ביחד רק 42 יום ועוד מלווים על ידי מצלמות - לא באמת נמצאים ב"קשר", לא משנה כמה טקסי חתונה וטבעות יעברו ביניהם. הם לא באמת מכירים כי עבר רק חודש, והם גם לא באמת נחשפים, כי יש סביבם מצלמות. וכמו כל דבר שאנחנו מורידים מהמדף ומשלמים עליו בקופה, בסופו של דבר, על אף כל ההבטחות, כשנגיע הביתה ונפתח את האריזה, רוב הסיכויים הם שנגלה שהמציאות היא אחרת. ואולי זאת גם הסיבה האמתית, שרגע אחרי פרקי הסיום הדרמטיים, כולם נפרדים בסוף.