ישבתי אתמול לצפות בפרק הבכורה של השעשועון החדש והנוצץ של זכיינית רשת "הקיר" בהנחייתו של צביקה הדר. הגעתי עם ציפיות נמוכות, עם חוסר חשק ועניין, עם שובע מחניק של תוכניות ריאלטי שתופסות לנו כל פיסה טובה בפריים טיים, מה כבר אפשר לצפות מטלוויזיה שמציפה אותנו בתכנים נמוכים שפונים לקהל יעד רחב, והאמת שהופתעתי ולגמרי לטובה. החל מהקונספט המסקרן של השעשועון, דרך הגימיק המרשים של קיר שנבנה לגובה של ארבע קומות, מבחירת המתמודדים שניחנו אף ביכולות משחק מרשימות ובסיפור חיים נוגע, ובעיקר מעבודת הנחייה נהדרת של צביקה הדר שהזכיר לי לרגע נשכחות של ימי טלוויזיה טובה של פעם. 

סופסוף הנחייה נטולת דוגמנים ודוגמניות שבגלל יופיים המהפנט קיבלו במה והפכו למנחים חסרי כריזה שמתאמצים בכח להחזיק אותנו שעה וחצי מרותקים למסך. יש כבר שהספידו את צביקה הדר על העבודות האחרונות שלו בטלוויזיה, טענו כי מיצה את המסך, כי סגנון ההנחייה שלו מיושן ומלווה אותנו עשורים, אבל מי אמר שמה שמלווה אותנו שנים מיצה את עצמו? להיפך. הוא משובח, מנוסה יותר וכבר הפך לבן בית בסלון שלנו. ואם כבר ביקורת, זה לא היה צביקה שהיה פחות טוב, אלו היו חברות ההפקה שלא נתנו לו את הפורמט שמתאים ליכולותיו ויתרונותיו. צביקה הדר הוא מענטש. הוא צריך במה גדולה, לעמוד מול קהל, לפנות לצופים בבית ולמתמודדים כאחד. הוא מרגש ומרתק, הוא מדויק, קליל ומצחיק, ובעיקר עובר נעים בעין ובאוזן. הפורמט החדש מתאים לו כמו כפפה ליד ומי שיגיד אחרת מחפש דרך לעשות כותרות מרעישות. 

"THE WALL", שעשועון הטריוויה החדש של זכיינית רשת 13, שמופק על ידי אנדמול שיין ישראל, בין היתר מפיקת "האח הגדול", נמכר ושודר בלמעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם. השעשועון נוצר על ידי כוכב ה-NBA לברון ג'יימס וכריס הארדוויק, ועלה לראשונה ברשת NBC בסוף 2016. אמש שודר פרק הבכורה בישראל, כשבכל פרק מגיע זוג אחד לאולפן, עונה על שאלות ומנסה לזכות בסכום המקסימילי של עד שישה מיליון שקלים. במרכזו של המשחק עומד קיר עם שבעה פתחים. לאורך המשחק כדורים נופלים מהפתחים ונכנסים לאחד מ-15 התאים, כשבכל תא יש סכום כסף.

שמונה מתוך 15 התאים נושאים סכומי כסף נמוכים, החל משקל עד מאה שקלים, כך שיותר מחמישים אחוז סיכויים שהכדור יחליק לתאים עם הסכומים הנמוכים. במשחק מוצגות שאלות למתמודדים. קיר אדום מראה על תשובה לא נכונה, תשובה נכונה תהפוך את הקיר לירוק. בסיבוב הראשון המתמודדים עונים יחדיו על השאלות וצוברים סכום להתחלה. לאחר מכן הם מתפצלים ואחד המתמודדים נכנס לתא מבודד. בסיבוב האחרון המתמודד שנמצא בתא המבודד בוחר בדילמה של חתימה על חוזה שמוצע בו זכייה בטוחה, או להמר על בן זוגו שהצליח להגיע לסכום גבוה במשחק. 

השעשועון עצמו הוא רענון לשעות פריים טיים, תוכנית שמתאימה לכל חתך הגילאים, גם לנו המבוגרים שיכולים לאתגר את המוח בשאלות טריוויה. החסרונות הם האולפן שנמצא בפולין, כך שקהל הצופים הממלאים את האולפן הם פולנים ולכן גם לא מבינים אף מילה שנאמרת בעברית על ידי המנחה או המתמודדים, מה שאוטומטית מוריד מהאמינות, והנוכחות שלהם כקישוט הופכת לגמרי למיותרת. 

בפרק הבכורה אמש לוהקו המתמודדים זיוה ושלומי גולדשמידט, שהגיעו לתוכנית במטרה להרוויח כסף שעשוי לעזור לבנם החולה במחלה האיומה דושן וזקוק לתרופה ניסיונית יקרה שעלותה 80 אלף שקלים בשבוע. הסיפור המרגש, הליהוק של שני אנשים טובים, זוג שקל להתחבר אליו, שמנסה לשרוד את החיים, הבעל הרגיש שדומע בקלות, תכלס התרגשתי בשבילם. הזכייה שלהם בכחצי מיליון שקלים היא טיפה בים עבור הטיפול היקר, אבל לפחות כספי הזכייה הולכים למטרה נעלה. 

נשאלת השאלה האם הזכיינית רשת תעמוד בעוד סכומי כסף עצומים כאלה גם בפרקים הבאים? ברור שלא. מה שמעלה בי תהיות וספקולציות על נוכחות מיסתורית של מגנטים בקיר העצום שגורמים לשליטה מלאה של ההפקה על סכומי הזכייה. אבל זה לא באמת משנה מי שולט ובמה, הפורמט הוא רלוונטי קליל ובידורי.