"מוצר שצעירים אוהבים": אתמול בבוקר נודע כי צמד הזמרים המצליח סטטיק ובן אל תבורי חתמו על חוזה, שנחשב לחוזה היקר ביותר בתולדות עולם הבידור הישראלי, לתקופה של עשור בחברת "Capitol Records" האמריקאית, מקבוצת EMI ומבית יוניברסל גרופ. חברת התקליטים הגדולה בעולם שאחראית להצלחות כמו פרנק סינטרה, הביטלס ורד הוט צ'ילי פפרס, תפיץ את הפרויקט הבינלאומי של הצמד, במסגרתו יקליטו שבעה אלבומים לועזיים.

החלטנו לבדוק מהם סיכויי ההצלחה של הצמד, עם מומחי מוזיקה ומיתוג ועם אמנים ישראלים מהמצליחים בעולם, עידן רייכל, אחינועם ניני, קובי פרחי מ"אורפנד לנד" ויזהר אשדות, שהיה אחראי לשיר שנחשב ללהיט הגדול ביותר שיצא מישראל, "אם ננעלו" של עפרה חזה.

"נראה שבניגוד לניסיונות עבר של מותגים ישראלים שניסו להצליח בחו"ל, הפעם הם יודעים מאיפה הם באים, ולאן הם הולכים", מסביר אורי ביילין, פרסומאי מוזיקאי ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה. "אני לא מדבר על הצלחות של אסף אבידן, הקולקטיב, ודה אנג'לסי, שבאים ואומרים 'אנחנו זה מה שאנחנו, לכל סיר יש מכסה, ובטוח נמצא את הקהל שלנו בעולם'. לעומת האומנים האלו סטטיק ובן אל מאוד גמישים, ומוכנים לעשות ויתורים אמנותיים כדי למצוא חן וכדי להגיע לקהלים רחבים, ולכן אני חושב שבמקרה שלהם הם יכולים להצליח בגדול".

"אין להם עכבות, נראה שהם ממש לא מתכוונים לדפוק חשבון לאף אחד", מוסיף ביילין. "אני לא אכנס למה שפורסם בתקשורת על היחסים במשפחה, אבל אם אתה לא כל הזמן פוחד מה תגיד הסביבה הקרובה, מה יגידו השכנים, מה יגידו אמא ואבא, אז הסיכויים שלך להצליח ממש גבוהים".


"לא דופקים חשבון": בן אל ושימי תבורי"לא דופקים חשבון": בן אל ושימי תבורי


מותגים חיים
"הבנתי שהצמד הוחתם בלייבל השייך לחיים סבן. ברור שסבן מבין בכל הנוגע בבניית מותגים לצעירים. לראייה חברת 'סבן ברנדז' המנוהלת בארץ ואחראית על ערוצי טלויזיה לילדים ועל מרצ׳נדייז של מותגי סבן הטלוויזיוניים כמו פאוור ריינג׳רז וכיו״ב. הם זיהו בסטטיק ובן אל מותג לכל דבר אשר עשוי לכבוד את הצעירים בחו"ל ולא רק בשוק הקטן פה", מסביר ביילין. "המוצר הזה מתחבר לאיזושהי מגמה עולמית מהזווית של המוזיקה הלטינית ויכול מאוד להצליח. הם גם השכילו לעשות מיתוג ברמה הכי גבוהה, ברמה שאפשר להרגיש את המותג, זה לא זמרים ששרים שירים, אלא מותגים חיים".

"המון כוכבים ישראליים ניסו את מזלם מעבר לים מאז קום המדינה, רובם הגדול חזר לארץ תוך זמן קצר עם המיקרופון בין הרגליים", אומר יונתן בר גיורא, מלחין קולנוע וטלוויזיה, מפיק מוזיקלי ומרצה בכיר במסלול מוזיקה וסאונד לקולנוע במכללה האקדמית ספיר. "אם אפשר לקבוע כלל אחד שנכון כמעט לכל אלה שכן הצליחו לעשות את זה בגדול בחו"ל (עפרה חזה, אחינעם ניני, עידן רייכל) הוא יהיה - אל תנסו למכור קרח לאסקימואים, יש להם כבר המון".



נתוני פתיחה לא רעים
"'אם ננעלו' ו'גלבי', פיוטים תימניים שזכו לטיפול נפלא של יזהר אשדות, הביאו לאוזניים מערביות סלסולים ומהלכים מלודיים חדשים, מפתיעים ומרגשים. אחינועם ניני הביאה צלילים שמקורם בתימן, ועידן רייכל, מנגינות מאפריקה על שלל גווניה, עם דגש על צבעים מוזיקליים אתיופיים", מרחיב בר גיורא. "מי שמנסה למכור באנגליה או ארה"ב רוק, או היפ הופ, או בלדות פסנתר 'מרגשות', מסתכן בכך שלעיניים ואוזניים מערביות הוא ייתפס בדיוק כמו שאנחנו תופסים את שלישיית הבנות היפניות שמנגנות רוקנרול ב'קיל ביל' של טרנטינו. זאת אומרת - מבוכה מעוררת גיחוך".

"נדמה שלאור הדברים האלה יש לסטטיק ובן אל נתוני פתיחה לא רעים", מוסיף המלחין. "ההפקות שלהם עשירות בשילובי טעמים, תמיד עם דגש על ההיצע המדהים שאפשר למצוא בשכונה שלנו, ולכן מובטח להם שלפחות בהתחלה לא מעט אוזניים מעבר לים ייזקפו בסקרנות למשמע הצליל הייחודי שלהם. אם גם הטקסטים יעברו את מכשול השפה והעניין, הסיכוי למכת פתיחה מוצלחת אף יגדל".



"מכשול אחר שיש להיזהר ממנו הוא המילים", מזהיר בר גיורא. "מומלץ מאד לשתף פעולה עם כותבים שחוצבים מילים במכרה המקומי. זה לא רק הדקדוק והתחביר - זה גם, בעיקר, התוכן. הבריזה והויזה שלנו לא בהכרח מעניינות ילדים במנהטן".

ד"ר נדב אפל חוקר מוזיקה פופולרית, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בר אילן, האם הנגיעות המזרחיות שלהם לא יהיו זרות מדי לאוזניים אמריקאיות? מה לנוער הבריטי ולסלסולים?

"המוזיקה של סטטיק ובן אל היא לא ים תיכונית במיוחד, יש להם נגיעות מאוד בסיסיות, סלסולים בסגנון השירה של בן אל, וכלי נגינה שיכולים להיות אוריינטליים. מהבחינה של פניה לקהל הבינלאומי, יש כאן שימוש מאוד פשוט וידידותי בשפה המוזיקלית הזו. זה ברמת הקישוט, וזה יכול לעבוד לטובתם".




"אני חושב שאחת הסיבות המרכזיות להצלחה של סטטיק ובן אל, היא שהם הצליחו לתפוס משהו מעבר לים תיכוניות, דווקא בחגיגה הזו של הסגנונות. 'נמסטה' זה סוג של רגאיי, 'טודו בום' זה סוג של פאנק ברזילאי, 'זהב' זה סוג של סיקסטיז, אבל בסופו של דבר זה לא זה ולא זה ולא זה - הכל זה סטטיק ובן אל", מסביר אפל. "מצד אחד המוזיקה שלהם נטועה בישראליות, אבל היא גם מאוד פתוחה וסקרנית לגבי מה שקורה בעולם. היכולת להיות קשוב למה שקורה סביבך, אבל לא להישמע חיקוי אלא כמי שיכול לבטא את זה בשפה שלך. מהבחינות הללו יש להם את האופי המוזיקלי להתאים למה שקורה עכשיו בפופ העולמי".


אחינועם ניני, כמי שבנתה קריירה מצליחה וארוכה מעבר לים, מה את חושבת על סיכויי ההצלחה של השניים?
"הם מעולים, גאווה ישראלית אמיתית. הם אנרגטיים מקוריים וקוליים, הם מבינים את שפת הפופ ויודעים לחבור לטרנדים עדכניים. אני חושבת שיש להם סיכוי כמו לכל אחד אחר בפופ העולמי, אין סיבה שהם יצליחו פחות כל מאומן שעובד בעולם, אבל אף אחד לא באמת יכול לדעת מה עובד".




"הדבר היחידי, ממנו אני מודאגת הוא אורך החוזה, 10 שנים, אף אחד לא יודע מה יהיה בעולם המוזיקה בעוד 10 שנים, זה עולם שמשתנה מאוד מהר ולא ברור אם חברות תקליטים יהיו גוף רלוונטי עוד כל כך הרבה שנים", מוסיפה ניני. "חברת יוניברסל איבדה בשנים האחרונות מכוחה ומהתקציבים שלה, ואני מקווה שמי שמנהל אותם ייתן להם מקסימום חופש ושהם לא יהיו כלואים בתוך חוזה דרקוני, בתוך עולם שמשתנה כל הזמן".

קובי פרחי, ממייסדי להקת המטאל "אורפנד לנד" שפעילה בעיקר באירופה מוסיף: "נראה שסטטיק ובן אל עושים משהו נכון בסגנון שלהם למרות שהוא לא בדיוק לטעמי האישי. חו"ל זה מגרש משחקים שונה וקשה יותר, אבל אני מאמין שאם התמדה וחומר נכון הם יכולים לשחק אותה ואני מאחל להם המון בהצלחה".




עידן רייכל, שהגיע להצלחה מרשימה עם "ההרכב הפרויקט של עידן רייכל" ובלעדיו, אומר: "תהיה לתעשייה הישראלית סיבה לגאווה גדולה מאוד עוד כמה שנים. סטטיק, בן אל תבורי וג׳ורדי פשוט מעולים, בכתיבה, בהפקה, ובהופעות שלהם. אני חושב שיש בהם שילוב של כיף אחד גדול ומקצוענות ראויה להערכה. ירידה לפרטים הכי קטנים וטיפול בכל שלב בהפקה".



יזהר אשדות, שהפיק עבור עפרה חזה את הלהיט "אם ננעלו" (Im Nin'Alu), שהפך לשיר הישראלי שהגיע להצלחה הגדולה ביותר בעולם, מסכם, "אם ב-1987 מישהו היה אומר לי שהלהיט הכי גדול בעולם בשנה שתבוא הוא שיר שהמילים שלו הן בתימנית, ערבית, עברית וקצת אנגלית, יש בו את אהרון עמרם מתופף על פח, ויש בו שילוב של תפילה יהודית בתימנית עם גרוב, קצב ועיבוד נכונים לאותו הרגע - הייתי חושב שהוא הוזה. אז אי אפשר לדעת, והכל יכול לקרות".