כשדנה סומברג, מגישת החדשות של המהדורה החדשה של ערוץ 20 פתחה את המשדר הראשון, היא אמרה "סוף סוף זה קורה. מהדורה ראשונה של חדשות ערוץ 20". וזה נכון. מבחינת הערוץ הזה, שהמנדט המקורי שלו היה לשדר שידורי מסורת ישראל, הלב היה מלכתחילה בחדשות ואקטואליה. הערב הוא באמת סוג של חג וניצחון. אבל לא רק לערוץ, שסוף סוף השיג את מה שהוא רצה, והגיע לציון דרך משמעותי בפעילותו. אני חושב שכל מהדורת חדשות נוספת היא תרומה לשוק התקשורת הישראלי. כל מהדורה נוספת מוסיפה לשוק הדעות בישראל, ולזכות של הציבור לקבל מבחר גדול כמה שאפשר של סיקור עיתונאי. אם כבר מדברים על שוק הדעות, אסביר בקצרה ובאופן חד משמעי: הערוץ מציג קו ברור, ימני ופטריוטי, ומהווה אלטרנטיבה של ממש למהדורות החדשות של הערוצים המסחריים.

קו חדשות וסיקור ימני ברור. מגישת חדשות רהוטה

הקו המערכתי, הימני והפטריוטי מאוד ברור במהדורה הראשונה. זה ניכר בבחירת האייטמים בליין אפ, שכולו עוסק בנושאים לאומיים, ביטחוניים או כאלו שבהם הדגש היה לאומי-פטריוטי. חוץ מהסיקור המתבקש של הגבול עם עזה, בחרו בליין אפ לדבר על הנושאים הבאים: הניצחון של השר בנט בהחדרת קוד אתי לאוניברסיטאות וצמצום הביטוי הפוליטי של מרצים, הסיקור על היישוב מחדש של מפוני עמונה, האייטם על תנאי החיים של אסירים ביטחוניים בכלא, ובו נטען בעדות אנונימית של סוהר, כי הם מכתיבים להנהלת השב''ס מהלכים בניהול השוטף של הכלא.

זה גם ברור מהריאיון המרכזי במהדורה עם המפכ''ל רוני אלשייך, אותו ניהלה דנה סומברג. אני חושב שצריך לפרגן לסומברג על ראיון חד מאוד, אפילו נוקב, שבו היא לא היססה להציג בפני המפכ''ל שאלות קשות וברורות בנוגע לאחריות המשטרה להדלפות בחקירות, בנוגע לגיבוי של המפכ''ל לניצב רוני ריטמן המואשם בהטרדות מיניות, ובנושאים נוספים. סומברג לא נרתעה מלשאול באופן ישיר שאלות לא נוחות, ונדמה שרוני אלשייך לא נרתע מהן מצידו. מעט חבל לדעתי, שלאחר ראיון כזה, בחרו במערכת התוכנית להזמין את ח''כ דודי אמסלם לאולפן להגיב על דברי המפכ''ל. דודי אמסלם התבטא כבר בעבר כנגד המשטרה, ולמרות שדעתו צפויה לחלוטין, זו הייתה הזדמנות ברורה להזמין גם אישיות אחרת שתשב לצידו ותעניק פרשנות נוספת או אחרת. אך במהדורה הראשונה בחרו לתת לאמסלם את הבמה לבדו. לדעתי, היה פה פספוס. הערוץ יכול היה להוכיח הוא נותן במה למגוון של פרשנויות, אך זה לא קרה. זה הרגיש כמו הרמה להנחתה בין חברים. יחד עם זאת, צריך לתת למהדורה עוד זמן. כמעט בטוח שהמערכת תבדוק את עצמה בהמשך, תסיק מסקנות, וייתכן שהמהדורה תתפתח עם הזמן בכיוונים נוספים.

הקו הימני היה ברור לחלוטין גם בחבורת הפרשנים המלווים באולפן. בשלב זה, המבחר שלהם די מצומצם ואף צפוי, שכן אלו דמויות קבועות בערוץ 20, ויש לקוות שהמערכת תתרחב עם פרשנים נוספים. שמעון ריקלין ואראל סג"ל בהחלט נותנים את הטון. מעט מביך לראות את שמעון ריקלין פותח כפרשן בחדשות, וממשיך מיד אחר כך לפתוח את תוכנית האקטואליה הבאה אחריה ("כולם ב-20"). הערוץ הודיע כי לאחר הפסח צוות הפרשנים והכתבים יורחב. זה בהחלט נחוץ.




הערוץ צריך להרחיב את שורותיו. שמעון ריקלין, צילום: פלאש 90הערוץ צריך להרחיב את שורותיו. שמעון ריקלין, צילום: פלאש 90

"מהדורה ישראלית, ציונית ומאוזנת" - האם נולד כאן ערוץ פוקס ניוז ישראלי?

בפרומו למהדורה הראשונה, אומרת דנה סומברג שהערוץ הולך ליצור מהדורת חדשות "ישראלית, ציונית ומאוזנת, שגם תביא את מגוון הקולות בחברה הישראלית". אך ערוץ 20 רוצה להיות ערוץ חדשות ואקטואליה ימני, שמרני ולאומי, ועכשיו כשהחקיקה בכנסת אפשרה לו לרדת רק ל 51% זמן שידור למורשת ישראל, ולאחר שסכנת הסגירה שלו כנראה חלפה (לפחות לעת עתה), ומי בכלל זוכר שפעם הוא הואשם על שלא נתן שום ביטוי בתוכניותיו לזרמים הליברליים ביהדות, וזה בניגוד למנדט המקורי שלו .

עכשיו הגיעה שעתו לעשות בגלוי את מה שהערוץ הזה רצה מלכתחילה: לשדר אקטואליה וחדשות בגוון ימני, במטרה להשפיע על שוק התקשורת ולעצב את השיח הציבורי. קשה לא לחשוב על ערוץ פוקס ניוז האמריקאי בהקשר זה. אני לא אהיה הראשון אם אומר, שכנראה יש בישראל מקום ברור לערוץ כזה בגרסה ישראלית. בהנחה שיש ציבור גדול שרוצה לראות בסוג כזה של סיקור חדשותי, נותרת השאלה האם מהדורת החדשות הזו תוכיח שיש לה קהל גדול שצמא לסיקור הזה. עכשיו כשהערוץ חופשי לעשות את מה שהוא הכי רצה לעשות מיומו הראשון – חובת ההוכחה מוטלת על כתפיו. ימים יגידו, האם הציבור קיבל את מה שהוא חיכה לו שנים רבות. בכל מקרה, היסטוריה חדשותית כבר נעשתה כאן.