הקלף המנצח חוזר עם אותן דמויות ואותם שחקנים: נתחיל ישר מהסוף, כי זה מה שהיה אתמול: פרק סיכום עונה. אז בתור פרק אחרון, הוא לא התעלה על שיאים קודמים, לא השאיר טעם מנצח וסופי. יכול להיות שקשה להשאיר טעם מנצח, בפרק מיוחד ושונה, כשכל העונה הייתה מנצחת ומוצלחת. אז נשארנו רק עם סיכום, שמה שבעיקר עבד בו הוא התזכורת לכל מה שהפך את ארץ נהדרת לפופולרית: מירי רגב, ביבי ושרה, ד"ר שקשוקה, רינגו סטאר, גלי עטרי ושאר דמויות מנצחות שהשחקנים האהובים התמזגו לתוכן, והצליחו למזג גם אותנו למסך אחריהם פעם אחר פעם.



הקלף המנצח של ארץ נהדרת הוא החזרה של שחקנים/יות קבועים בתור דמויות קבועות. לדעתי זה הסוד של המותג החזק הזה של התוכנית, יותר מכל מערכון מקורי וחד פעמי אחר.



ארץ נהדרת. צילום מסך
ארץ נהדרת. צילום מסך




מפגש פסגה מפוספס


טראמפ וקים, שנפגשנו בסינגפור וגרמו לעולם לעצור מלכת, לא השאירו חותם גדול מדי בפרק של אתמול. אולי קים הוא דמות חידתית מדי, לא ידועה מספיק, ומוסתרת בתוך הדיקטטורה הקומוניסטית האחרונה בעולם, אבל הדיאלוג בין קים וטראמפ לא הוריד ברקים אל האולפן. לא תמיד הפוליטיקה עוברת אל המערכון בצורה משכנעת. זה לא היה מצחיק. זה לא היה דרמטי כמו הפסגה האמיתית. זה לא גרם לאף אחד לעצור את הנשימה בבית, אני בטוח.



לעומת זאת, יותר מתמיד, הרשת הקבועה של הדמויות הסאטיריות המקומיות החזיקו את התוכנית, ואיזה מזל שמירי רגב (יובל סמו) נמצאת שם בשביל להסתבך עם ביבי ולעוף מהתוכנית. כמובן לכאורה. היא לא עפה, היא עמוד בטון של רייטינג. אבל היא מצאה את עצמה יושבת על ספסל, אחרי שביבי מפטר אותה. החומרים המקומיים שלנו כבר ממציאים את עצמם. התוכנית הזו מתפיחה את השמרים הפוליטיים שלנו מעצמה, ויוצרת את הקסם שלה. ואיך אפשר לדלג על כוכב תרבות מקומי, שעכשיו עלה לכותרות –יובל המבולבל, אבל אליו נשוב בסוף.



ארץ נהדרת. צילום מסך
ארץ נהדרת. צילום מסך




סערת התפילין של בנט בכוס התה הפוליטית


נקודת השיא העונה, שהיכתה גלים וגם תלונות, הייתה בפרק שבו ערן זרחוביץ' חיקה את נפתלי בנט, עם תפילין במראה ילדותי של נטע ברזילי. זה הצליח להרגיז, באופן אותנטי או צבוע, כמעט את כל הקשת הפוליטית, החל מהצד הימני-דתי, דרך ראש הממשלה שהתבטא בעניין, וכלה בהמון צופים נזעמים. לא היה מישהו במפלגות הדתיות שמנע מעצמו להגיב, להזדעזע ולהציב את עצמו בפוזיציית מגן העם ותחושותיו. אולי הזעם היה אמיתי. אולי התגובות המזדעזעות טובות לרייטינג של פוליטיקאי. אין לדעת איפה זה באמת נגע. אבל זה רק העצים את המותג של התוכנית, שבתור תוכנית סאטירה יכולה רק להתחזק מתגובות כאלו.



באופן אישי, אני חושב שכמעט בלתי אפשרי כיום לזעזע באמת, בתוך עידן של מלחמות רייטינג, ריבוי ערוצים והפרעות קשב. מה גם, שהמערכון לא כלל תכנים דתיים, ולא לעג לפרקטיקות יהודיות של פולחן או אמונה, אלא בעיקר הפך את הפריט הפולחני הזה לפארסה אסתטית וילדותית, כמו הקוקיות של נטע. ובכל זאת, אולי עם קשר ואולי בלי, בפרק הסיום לא הופיע מערכון של אסתי ורבנו. לעולם לא נדע אם העורכים החליטו שאת החבל הדתי הזה לא מותחים יותר. בכל מקרה, תוכנית סאטירה חייבת למתוח את הגבולות בשביל לא להפוך לתוכנית בידור בלבד. דעתי האישית כאמור, שאין כיום שום משמעות לסאטירה כי בלתי אפשרי לייצר סאטירה נשכנית, ואנחנו ממילא רק בתחום הבידורי. אז לפחות שהבידור יהיה משובח, על זה אסור להתפשר.




ארץ נהדרת. צילום מסך
ארץ נהדרת. צילום מסך




יובל המבולבל "התבלבל" על קוקאין


כוכבים נוסקים, וכוכבים נופלים, אבל חלקם נופלים אל ארץ נהדרת. עוד מוקדם לומר שיובל היה כוכב גדול, לקח סמים, ונפל לשכחה, כי כנראה שהרבה סלבס אחרים עושים בדיוק אותו דבר. לא ברור כרגע אם הוא ימשיך להופיע, או ירד מהבמה. אבל יובל הגיע לאולפן כדי להמחיש לנו את התוצאות של ''היי'' מבולבל במיוחד. אלו לא היו הרגעים החזקים של תוכנית הסיום. אפילו ציפי שביט היתה מצחיקה יותר מיובל, וכל מה שהיה לה זה בעיקר כמה בדיחות על פולניות.



מסתבר, שמה שרוכב חזק על הכותרות בחדשות או בעיתונים, לא עובר בהכרח כל כך חזק במערכונים. לכן, שלא נתבלבל, ארץ נהדרת תמשיך להצליח אם היא תשמור על המתכון הקבוע שלה. כלומר, תמשיך להתבסס על דמויות קבועות שמכשפות את הציבור הישראלי, נוגעות בו פעם אחרי פעם, למרות שהוא ''דוגדג'' בדיוק באותם מקומות כבר אלף פעם בעבר. זה עובד. זה ימשיך לעבוד עם מירי רגב ושו"ת גם בעונה הבאה.



ארץ נהדרת. צילום מסך
ארץ נהדרת. צילום מסך