משימת איראן היא אחת המשימות היותר מושקעות של "האח הגדול" הן מבחינת התפאורה והעיצוב, הן מבחינת הפעילויות שהדיירים נדרשו לבצע, והן מבחינת החשיבה המקורית מאחורי הרעיון להנחית אותם בארצות שונות על מנת לספוג את התרבות והרגלי המקום.
במשך שעות ארוכות היו הדיירים כלואים בתוך מטוס וירטואלי, אך הדיירים בעונה זו כל כך צייתנים ומרובעים שאף אחד מהם לא נתקף בקלסטרופוביה או רצה לשבור את המטוס ולפרוץ החוצה. רגע קומי נרשם (ערוץ 26), כאשר אלי שחרר נפיחה כמו בסרט העי"ג (ענק גדול ידידותי), ועמוס שעמד לידו ברח לקצה השני של המטוס וכולם התגלגלו מצחוק. אין כמו נפיחה אחת שתיצור אווירה חברית, משעשעת ומשחררת, ואם הייתה כזאת גם באמצע הצעקות של סימה על אביבית, הריב היה נגמר אחרת.
הרעיון לשלב בתוך המשימה מבקרים בשוק הפרסי שביניהם נמצאים קרובי משפחה של הדיירות שצופות בנעשה מאחורי קיר זכוכית ולא יכולות לדבר איתם, היה נחמד ויצירתי, אך תגובות הבכי וקריאות השבר של הדיירות למראה בני משפחתם או חבריהם, היה מאוס ולעוס. כמה אפשר לחזור על אותו גימיק של משפחה שמבקרת בתוך הבית והדיירים יכולים לראות אותם רק מעבר לזכוכית ופוצחים ביבבות כאילו עכשיו ראו איך תולים אותם בכיכר העיר.
מה יעשו כל הצעירים שנוסעים להודו ולמזרח הרחוק אחרי צבא, ולא רואים את משפחתם למשך שנה או שנתיים? גם כך יש מספיק רגעים מעיקים וכבדים בתוכנית הזאת, אז תנו לדיירים לפגוש את המשפחה רק אחרי שייצאו מהבית והניחו לנו עם כל סצנת הדמעות המייגעת הזאת. אפשר ליצור רייטינג לאו דווקא באמצעות מסחטת דמעות.
אדל ביצעה את חלקה במשימה הסודית והבלוף הגדול של מרד הנשים על הצד הטוב ביותר, למרות שהיא לא החליטה עדיין אם אותו מרד היה למען "מעצמה נשית" (על משקל: מעצמה גרעינית) או "העצמה נשית". היא כנראה גם העליבה קצת את "האח הגדול" כאשר במקום להודות לו על כל התפאורה הפרסית המרשימה שהוא העניק להם, היא הודתה לבורא עולם, שעסוק בכלל בעניינים אחרים וחשובים יותר.
מירב ישראל "חיים שלי", אף היא לא חוסכת מאיתנו את החזרה על המילה "אלוהיי" כאילו הייתה משה רבנו. קצת חריג ויוצא דופן בז'רגון העממי היומיומי. אני אף לא בטוחה ש"אלוהיי" כל כך מרוצה מכך שלמירב יש מוסר כפול. השבוע בערוץ 26 היא אמרה שמה שחסר לה בבית זה אותנטיות. אממה? היא לא שמה לב שהיא עצמה מדברת על אלי מאחורי גבו ומסבירה כמה היא לא סובלת אותו כי בגללו הודח תומר (הצדקת הדגולה, הרי ההדחה של תומר פינתה לה מקום בגמר), אבל כשהיא איתו, היא הכי נחמדה וסחבקית בעולם.
בכלל, נושא ההדתה תופס תאוצה ומתחזק משנה לשנה גם בתוך בית "האח הגדול". כל הדיירים מנשקים את המזוזה עם כניסתם לבית, גם אם חלקם בכלל לא דתיים. את טקס קבלת שבת הם מבצעים כהלכתו, ואפילו דניאל שהעידה על עצמה חילונית, מבצעת את כל המניירות ליד שולחן קידוש שבת כאילו הייתה בת הרב. מה לא עושים בשביל לשאת חן בעיני כמה שיותר צופים שרובם כנראה מסורתיים או בתהליך התחזקות, הטרנד האחרון בעולם האמונה.
בחזית סימה אביבית נרגעו העניינים אחרי המפץ הגדול. סימה כבר לא צועקת על אביבית "את בחיים לא תגיעי לקרסוליים שלי" (כנראה התכוונה שאביבית קטנת קומה ומגיעה לה עד הפופיק), ושתיהן שומרות על שקט מתוח.
במקום הסכסוך המזרח תיכוני המתמשך בין סימה ואביבית, מסתמן שאלי מקוסטה ריקה מתכנן לנו כמה סכסוכים משל עצמו שבקלות יוכלו לגרום למלחמה בתוך הבית, כי לאיש אין עצם בלשון. אחרי שאלי שמע את הילדים בחוץ מריעים לו בשאגות שמחה בכל פעם שהוא עומד להדחה ואף ילד לא צעק: "המלך הוא עירום", הוא החליט לספק את הסחורה ולעשות עוד ברדק בבית שיצדיק את קיומו והוא ימשיך להתענג על צעקות המתלהבים בכל פעם שיעמוד להדחה.
חודש לפני סיום העונה, ועדיין אני לא מוצאת אדם אחד ראוי לנצח בה, למרות שבני בן ה-8 כבר קבע שאליאב צריך לנצח כי הוא חביב, משעשע וטוב לב והוא שבה את ליבו עוד בתחילת התוכנית, אחרי שרכב על הברווז בבית ביחד עם אורלי ורצה להגיע איתה למקומות רחוקים.