"רבותיי, ההיסטוריה חוזרת! אבא שלי הפריד ביני לבין אלי כשהייתי בת 16, ועכשיו, אחרי 70 שנה, חזרנו אחד לשנייה”, מכריזה שולה פוליקמר בת ה־91, שסיפור האהבה הבלתי ייאמן שלה עם אלי עוזרי בן ה־95 יופיע כחלק מפרק בסדרה “סליחה על השאלה” העוסק בקשישים בני 80 ומעלה, שישודר הערב בערוץ כאן 11, בשעה 22:00. “אם היית מספר לי את זה, לא הייתי מאמינה”, אומרת פוליקמר. “אף אחד לא יכול היה להאמין שזה מה שיקרה. אני אומרת שזו אצבע אלוהים".

בני הזוג נולדו בשנות ה־20 של המאה הקודמת, ועברו במשך השנים שלל טלטלות ותהפוכות גורל שהפרידו ביניהם בשנות הנעורים והחזירו אותם זה לזרועות זה. פוליקמר ועוזרי שומרים על אופטימיות ועל גישה מבודחת לחיים, כשהם מספרים על תחנות חייהם ששזורות בתוך סיפור הקמתה והתפתחותה של המדינה. "גרנו בשכנות וגדלנו בתור שכנים בתל אביב", נזכרת פוליקמר. "אלי היה חבר טוב של אחי. הוא היה אז בן 8, ואני הייתי בת 4. דודה שלו אימצה אותו כי אמא שלו נפטרה בגיל שנתיים וחצי, וככה גדלנו יחד. גרנו בצפון תל אביב. לפני 72 שנים כלום לא היה פה באותה תקופה – רק חולות. כילדה בת 6, הייתי הולכת לבד את כל רחוב נורדאו בחולות, ובין עצי השקמה שהיינו מטפסים עליהם לפעמים. זה לא כמו היום שלוקחים את הילדים באוטו לכל מקום; אז, היה קשה".

"שולה סיפרה לי שהיא אהבה אותי מאז הילדות, אני לא הרגשתי את זה מאז", מוסיף עוזרי. "רק כשהתגייסתי לצבא הבריטי והיא הייתה בת 16, העניינים בינינו התחממו".

הרומן בין השניים החל כשפוליקמר הייתה בת 16. "היינו הולכים לחסקה בים, קוטפים ג'וז, הולכים לפארק, הולכים לבקר חברים, הולכים לקולנוע ב'גן רינה' ברחוב בן יהודה ולחוף גורדון, לא כמו היום כשיש מחשבים וכל הדברים האלו", היא משחזרת. "כשהוא היה בצבא הבריטי, נסענו לחיפה לנפוש אצל מישהי שהייתה מארחת חיילים בהתנדבות וישנו אצלה. ביקרנו אצלה, לא היה סקס אז, אבל חוויות אינסוף".

"אנחנו, הדור הצעיר, הלכנו אז על רומנטיקה ולא על מיניות", מוסיף עוזרי. "בתור חייל הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, שירתתי בגבול הצפון ליד ראש הנקרה, שמרנו על ישראל וחששנו שהגרמנים יגיעו עד לכאן. בזמן שאני שירתתי רחוק, היא הייתה נערה עירונית תל־אביבית והיינו רחוקים אחד מהשנייה, לכן כשנפגשנו זה היה מרגש ומיוחד".

הגורל, הנסיבות ההיסטוריות והאידאולוגיה של היישוב היהודי שנים ספורות לפני קום המדינה היו אלו שגדעו את האהבה הצעירה של פוליקמר ועוזרי, עם תום מלחמת העולם השנייה. "כשהשתחררתי מהצבא, הסוכנות היהודית הייתה מיישבת חיילים משוחררים לאורך הגבול והחלום שלי היה להיות חקלאי. כך קרה ששיכנו אותי ברמות נפתלי, על גבול לבנון", מספר עוזרי. "שולה הייתה עירונית. היא לא חלמה ולא חשבה להיות חקלאית. רמות נפתלי נראה כמו סוף העולם בזמנו. לא היה שום יישוב בסביבה, וכל מה שפגשנו היה סלעים ואבנים. הסוכנות אמרה לנו 'פה אתם יושבים', אז הוצאנו סלעים ועיבדנו את האדמה. אני הייתי נהג טרקטור והרווחתי שם כסף".


שולה פוליקמר. רפקודוקציה: אביטל הירששולה פוליקמר. רפקודוקציה: אביטל הירש


"כשהוא היה בצבא, חשבנו להתחתן", אומרת פוליקמר. "אחרי שאלי השתחרר, הוא רצה לעבור לרמות נפתלי, הוא היה פטריוט, אבל אבא שלי לא רצה שנתחתן. 'מה פתאום שהבת שלי תלך לרמות נפתלי לעבוד שם ולהוציא סלעים', הוא אמר. מה היה שם? כלום, מדבר. הוא רצה אותי לידו. אני הייתי הבת היחידה הקטנה, בת תפנוקיו. בזמנו שמענו להורים, לא כמו היום, וזה כל כך הרגיז אותי. באותה תקופה זה היה כך, אך אולי היום, בדיעבד, היינו משנים את זה. שבוע אחרי זה הוא עזב אותי ונסע לצפון. הוא היה אידיאליסט, סגנון החיים שלנו היה שונה. אם הוא היה נשאר בתל אביב, הכל היה נראה אחרת".

איך נפרדתם?
"נפרדנו ברוח טובה. זה לא היה לי נעים, אבל קיבלתי את זה, ובעלי היה בחור טוב".

נשבר לך הלב?
עוזרי: "אז לא התעסקנו בלב. בהתיישבות כולך דרוך בלהתפרנס, בחקלאות. היית עסוק בהובלת מים, לא היה זמן לחשוב על הלב. הלב לא היה קיים. הלב היה למטרה אחת - לציונות וחקלאות".

חיבוקים ונשיקות

"סליחה על השאלה" הוא דוקו־ריאליטי ישראלי המבוסס על הפורמט האוסטרלי You Can’t Ask That אשר נמכר לכ־30 מדינות ברחבי העולם. כל פרק מתמקד בקבוצת מיעוט מסוימת באוכלוסייה הישראלית, כגון זקנים, נמוכי קומה, שמנים, טרנסג'נדרים, חולים במחלות סופניות ועוד. המרואיינים עונים על שאלות הצופים, שהרבה פעמים הן שאלות שאנשים לרוב מפחדים לשאול. בין היתר, התוכנית מנסה לנפץ סטריאוטיפים על אותם אנשים ולהתמודד עם הסטיגמות החברתיות שסובבות אותם.

פוליקמר ועוזרי, כאמור, יככבו הערב בפרק שיעניק הצצה לחייהם של קשישים בחברה הישראלית. במסגרת הפרק נשאלו השניים שאלות שנוגעות לדעות הקדומות על אנשים בגיל השלישי, והם השיבו עליהן באומץ. בין השאר, נשאלו על היחס שלהם לטכנולוגיה, על בדידות, על אושר, על השאלה אם היו רוצים לחזור לעבר, והאם הם “רוצים לעשות סקס והם חושבים על סקס”: על כך ענתה שולה בחיוך: “חיבוקים, נשיקות, כן”.

“אני לא יודעת איך הם הגיעו אלינו”, אומרת פוליקמר כעת. “כל כך הרבה מצטלמים ומתראיינים, ואנחנו בגיל 91 ו־95 גם זכינו לזה. סוף־סוף רואים אותנו. הפעם האחרונה שראו אותנו בטלוויזיה זה היה בשנת 1945, לפני שהייתה הטלוויזיה. צעדנו במכביאדה ואני מופיעה בסרטון. ראו אותנו בפרומו, הרבה אמרו לנו ‘ראינו אותך’ והתלהבו”.

אלי עוזרי. רפקודוקציה: אביטל הירשאלי עוזרי. רפקודוקציה: אביטל הירש


היה חשוב לכם להשתתף בתוכנית כדי לשבור סטיגמות?
“מבוגרים יש כל מיני. אני לא ביקשתי טובה מביטוח לאומי. אנחנו עצמאיים, וחשוב שיראו שיש אנשים בני 90 פלוס שהם לגמרי עצמאיים. יש מבוגרים שהם מסכנים כבר, אנחנו לא בקטע הזה, ונקווה שנלך לעולם הבא בריאים ושלמים בלי בעיות. אף אחד לא יודע מה ילד יום”.

איך היה בצילומים?
“בצילומים הייתה בחורה נחמדה, היא צילמה אותנו יושבים, שאלה שאלות. הייתה חוויה נעימה, לא התרגשנו במיוחד. רצינו לשתף את הסיפור שלנו”.

בלי דעות קדומות

אחרי הפרידה פצחו כאמור פוליקמר ועוזרי בחיים נפרדים לגמרי, ואף שנשארו ביחסים טובים, הקשר ביניהם התמוסס עם השנים. "שבוע אחרי שאלי עזב לצפון, הכרתי את בעלי עדי", מספרת פוליקמר. "הוא היה יקה מגרמניה. גם אותו אבא שלי לא רצה בהתחלה, עליו הוא אמר 'גוי', מפני שהוא מאירופה. הוא היה בן יחיד לאמו, הם ברחו מהנאצים כשהוא היה בן 13. חיינו יפה, טיילנו הרבה באירופה, באמריקה. אמא שלו שמעה שהוא מתחתן עם תימנייה ואמרה לו: 'אם אתה מתחתן עם פרענקית, אתה מת בשבילי', הוא אמר לי: 'אז אני מת בשבילך'. אמא שלו ראתה את זה, ואחרי כמה ימים אמרה: 'תביא אותה, נכיר אותה'. כששמעה שאני דוברת גרמנית פרפקט, מפני שגדלתי ליד עולים מגרמניה שדיברו רק גרמנית, היא הייתה בשמיים. היא חשבה שאני 'שוורצע' ושהיא לא תוכל לדבר איתי. אסור שיהיו דעות קדומות. תכיר את הבן אדם ותחליט".

פוליקמר ובעלה עדי חשבו לברוח לבלגיה, אלא שמלחמת השחרור שפרצה הרסה להם את התוכניות. "עדי נסע לאבא שלו לבלגיה, ואני היית אמורה לבוא אחריו, אבל היה פתאום צו גיוס לנשים נשואות ללא ילדים, אז מיד התגייסתי. עדי לא רצה להישאר בבלגיה לבד, ויום אחד הוא חזר ארצה והגיע לבסיס שלי. פתאום שמעתי את השריקה שלנו וראיתי אותו. אחרי השחרור נכנסתי להריון, והבאנו לעולם ארבעה בנים".

עוזרי היה נשוי פעמיים. "בגיל 24 התחתנתי עם אשתי הראשונה ואחרי זה נפרדנו. בפעם השנייה התחתנתי בגיל 27. היה לי בן אחד מהאישה הראשונה. אשתי השנייה נפטרה לפני שש שנים בגיל 84. מאז אני אלמן עד היום".

שולה פוליקמר, אלי עוזרי. אביטל הירש שולה פוליקמר, אלי עוזרי. אביטל הירש


הפעם האחרונה שבה השניים נפגשו הייתה לפני 40 שנה בכפר טרומן. "אחי היה חבר טוב שלו", מספרת פוליקמר. "הוא כבר היה נשוי. היינו אצלו בכפר, דיברנו והצטלמנו יחד".

פגישתם המחודשת של השניים עדיין אפופה מסתורין עבורם, והנסיבות לכך שהחליט עוזרי פתאום לפגוש את פוליקמר לא ממש בהירות גם לו. "אני לא יודע מי זימן בינינו שוב. אין לי מושג איך", הוא אומר. "לא יודע מאיפה היה לי את הטלפון שלה, גם היא לא זוכרת. אנחנו על בליינד לא יודעים שום דבר לגבי איך נפגשנו שוב. נסעתי לבקר את אחותי, שגרה בצפון תל אביב, והאוטובוס שיצא מאחותי עבר דרך הבית של שולה. משהו הוביל אותי להיכנס ולהגיד שלום".

"הכל היה בהפתעה לא נורמלית", מוסיפה פוליקמר. "בעלי שכב על ערש דווי וחודש אחר כך נפטר. פתאום אלי בא לבקר. זה היה מרגש מאוד. לא האמנתי, לא חשבתי שמשהו כזה יקרה. הוא היה אז אלמן שנתיים ובודד, בעלי ז"ל הלך לעולמו לגן עדן. מאותו רגע אלי ואני לא עזבנו אחד את השנייה. נפרדנו לפני 72 שנים וחזרנו ביתר שאת. היום אנחנו משלימים את כל מה שהפסדנו. אנחנו ביחד, והאהבה חזרה".