עד חצי הסרט, "שתי קטלוניות" הוא פצצת שעמום שגורמת לצופה סביר להירדם. אולי בחציו השני מצטרפים סקרלט אוהרה ורט באטלר כדי ליצור אפוס ענק על מלחמת עצמאות אדירה שהכריז החבל הקטלוני על הממשל הספרדי המרכזי - את זאת אני לא יודע, כי כאן כבר עיני היו עצומות וישנתי שנת ישרים ארוכה ויסודית. אולי כאן טמונה איכותו האמיתית של "שתי קטלוניות": תרופה משובחת לנדודי שינה. קחו עשר דקות ממנו אחרי ארוחת הערב ומובטחת לכם שנת לילה מצוינת.

ייתכן בעצם כי אני אשם. הייתי צריך להיות ערני יותר לשם הסרט. ראיתי "קטלוניה", חשבתי שאולי נמצא כאן קווים מקבילים לסכסוך הישראלי–פלסטיני במזג אוויר נוח יותר ובארכיטקטורה יפה יותר. לא שחסרו כאלה: סיפור המסגרת הרופף סובב סביב המאבק של קטלוניה לשחרור מספרד והשגת עצמאות לעצמה. בכמה הבזקים קצרצרים ובלתי נעימים זוכה הצופה הישראלי המדושן למנה מרה של חיים תחת שלטון זר העושה שימוש באלות ובכדורי גומי.

אלא שזהו רק סיפור המסגרת הרופף. הסרט עצמו מדבר על המאבק הפנימי של תושבי החבל הקטלוני: בין אלה המבקשים להתבדל מספרד ולהקים מדינה עצמאית לבין אלה המעדיפים להישאר תחת שלטון ספרד. ושאלה זו, מנקודת מבט ישראלית, מעניינת את הסבתא.

שתי קטלוניות. צילום מסך שתי קטלוניות. צילום מסך

שבע מפלגות, לא פחות, קיימות בחבל קטלוניה, שעד למשאל העם האחרון זכה לאוטונומיה חלקית. לכל אחת מהשבע יש דעה משלה באשר לבדלנות או להישארות תחת שלטון ספרד. דעותיהן של כל השבע - כולל שמות ראשי המפלגות, עוזריהם, תולדותיהם ושם התוכי שלהם - מומטרות בזרם שוצף על ראשו של צופה ישראלי סביר, שנדרש להיות בעל סבלנות ברזל וזיכרון של פיל כדי להבין מי מופיע עכשיו על המסך, לאיזו מפלגה הוא משתייך, ובעצם למה כל זה מעניין אותו.

רק לעתים נדירות מבזיקה על המסך פיסת היסטוריה קטלונית ויחסיה עם ספרד לאורך השנים. והלב מתרונן, מקווה שאולי סוף–סוף יפסיקו לבלבל לנו את המוח בנפתולי מלחמות ש"ס ואגודה הקטלוניות בעיריית ירושלים, ויצדיקו את הצבת הסרט בנטפליקס שלנו. אבל חולפות דקות קצרות מאוד והסרט דועך בחזרה לביצת הפוליטיקה הקטלונית שמעניינת את הצופה הישראלי כמו שקרבות הלודרים אלקין וליאון מעניינים את הצופה הספרדי.

ההומור, עם זאת, לא אובד בסרט. מדי פעם מוזכרת ההיסטוריה העתיקה של העם הספרדי בכלל, ומעשיו המפוארים בפרט. ועוד איזה מפוארים, אומר לעצמו הצופה הישראלי - היהודי וגם המוסלמי - הכורע על ברכיו בהתרגשות, וזוכר את סבא של סבא של סבא שנשרף על המוקד בטולדו, ואת אחיו ומשפחתו שנשדדו וגורשו מספרד העתיקה והמפוארת כל כך. משעממים אבל יודעים לעשות צחוקים, הספרדים האלה.

"שתי קטלוניות", נטפליקס

***

יס מורידה מהמסך את FOX SPORTS

חברת הלוויין החליטה להוריד את FOX SPORTS מרשימת הערוצים שלה דווקא בתקופה שבה טלוויזיית הסטרימינג מעצימה את חדירתה לארץ ותרבות הצפייה משתנה. מעצבן ולא חכם.

ניחוח חזק של אחד שהולך עם פנס ומחפש צרות עולה מההחלטה של יס להוריד את ערוץ FOX SPORTS. למי ששכח, לפני מספר שנים ערפו ביס (ובהוט) את ראשו של ערוץ ESPN ששידר ספורט אמריקאי סביב היממה וגזלו מאיתנו, בין השאר, את הצפייה בשידור משחקי ה–NBA בשפת המקור, ללא העונג הכרוך, למשל, בהאזנה לפרשנותו של שימי ריגר.

הורדת ערוץ FOX SPORTS הצפויה בזמן הקרוב גוזלת מאיתנו בין השאר את הבייסבול (פלייאוף, פלייאוף!) והפוטבול, שני נתחים עסיסיים נוספים. כל תירוץ של יס שערוצים אחרים ירועננו ויושבחו הוא רק עלה תאנה קרוע ונבול. את האמת אי אפשר להסתיר בסיפורי סבתא: יס מחטיפה עוד סטירה לחובבי הספורט.

אני לא מתכוון להיכנס כאן לדיון העקרוני הגדול על חשיבות הספורט כקטר מוביל לערוצים אחרים. גם לא לעתיד הקודר שמעמידות בפני חברות הכבלים והלוויין ענקיות השידור האינטרנטי. לדעתי הצנועה, אם לא ימצאו לעצמן מודל שידורי–כלכלי חדש, הן הולכות בצעד בטוח ובלתי נמנע לקראת קריסה, אבל היו"רים והמנכ"לים שם בטח לא צריכים אותי כדי לחלק להם כאן עצות. אפשר להיות בטוחים שהם לא ישנים בלילות גם בלעדי. הייתי רק מבקש בצניעות לציין שהורדת ערוץ ספורט חשוב - גם אם הוא מעוט צופים באופן יחסי - היא לא הדרך המומלצת ביותר להישאר רצוי ורלוונטי.

fox sports. לוגוfox sports. לוגו

בלי להודיע בדרמטיות שאם המהלך אכן יתממש אני מתנתק מחר בבוקר מיס, ואכן גם אין בכוונתי לעשות זאת, הייתי מבקש ללכת בקטן, לתאר את התהליך המתרחש בביתה של משפחה אחת, כלומר זו שלי, בשנים האחרונות, ועד כמה צריכים להיות קברניטי יס והוט מודאגים ממנו. הטף התנתק לחלוטין מהלוויין ועולמו מתקיים בסביבת נטפליקס בלבד. קשיש שכמוני עוד שומר אמונים למספר ערוצים - בעיקר ערוצי הספורט למיניהם, נודד לעתים ל–VOD, ומפליג בנונשלנט שסיגלתי לעצמי בשנה האחרונה לעבר הטלוויזיות האינטרנטיות.

עולם הצפייה הצטמצם לספורט וסדרות. ושפע הסדרות, אגב, הוא כל כך גדול, עד שלאחרונה הבחנתי בתופעה מרתקת אצל הצופה המדובר, כלומר אני: הפסקתי לצפות בסדרות עד הסוף. רואה שלושה–ארבעה פרקים, והנה עוד חמש סדרות חדשות צצו ביומיים האחרונים. ברגל קלה של ספורטאי כורסה אני מדלג אל הסדרה הבאה והבאה אחריה וכן הלאה. אם יס מעוניינת ללכוד שפן טלוויזיה דוהר כמוני, הנמצא כל העת בתחושה שהוא מאחר, מחמיץ ומפספס, לפני שעולים בו הרהורים על מה בעצם הוא משלם מאות שקלים בחודש - במקומם לא הייתי מסיר אחלה ערוץ כמו FOX SPORTS.

***

מכות בין מ.כ חולון למכבי ת"א

מתי ילמדו כבר צלמי הסלולרי לתעד תגרות בין ישראלים כמו שצריך? בשבוע שעבר החמצנו קרב עסיסי במגרש כדוריד רק בגלל צילום קלוקל. מרגיז.

נכתב כאן כבר כמה פעמים בעבר בזכות הסרטונים המופצים ברשתות החברתיות ולעתים מגיעים גם לטלוויזיה, המתעדים תגרות המוניות שפורצות בין חבורות של ישראלים בבריכות מלון, פארקי מים וסתם מקומות ציבוריים, ובהם נעשה שימוש נרחב בכיסאות פלסטיק, קרשים, בקבוקים ושאר כל טוב הבא ליד. בצד המחמאות שחולקו לישראלים המתקוטטים ואיחולי הצלחה חמים לשני הצדדים, ביקשתי כאן בכל לשון של בקשה מהצלמים האקראים להקפיד על כללי ביצוע נאותים, כדי שהסרטון המתעד את האירוע ילכוד כמה שיותר פרטים ויעביר תמונה שלמה ככל שניתן לצופה הסקרן.

נעשו עד היום מעט מאוד סרטים דוקומנטריים המתעדים בדיוק רב יותר את ההוויה הישראלית: מצילום תקריב ברור של כיסא פלסטיק לבן המונחת על ראשו של מתקוטט, ועד כרס מיוזעת מתנופפת כדגל על רקע בריכת מים שמימיה התכולים מתנוצצים בשמש חודש אוגוסט.

רוב הסרטונים מצולמים ממרחק גדול מדי, ביד רועדת ובחוסר שימת לב למרכז ההתרחשות האמיתי, וכך הצופה נותר מאוכזב כשהרבה פחות ממחצית תאוותו בידו.

בשבוע שעבר פרצה תגרה נהדרת בין שתי קבוצות נוער בכדוריד - מ.כ. חולון ומכבי ת"א - שבעקבותיה הסתערו למגרש הוריהם של השחקנים. ומי שדאג לרגע כי כוונת ההורים הייתה להפריד בין הנצים יכול להירגע: ההורים הצטרפו בעצמם לתגרה.

והיה גם מי שתיעד את האירוע במצלמת הטלפון הסלולרי שלו, אבל למרבה האכזבה הוא לא שמר על כללי הצילום הנכון. כל שניתן היה לראות זה גוש צבעוני צפוף. בלי כיסא בראש או בקבוק שמונחתים בצילום תקריב. וזה מצער. מצער מאוד. סרט באיכות נמוכה כזו מאכזב את הצופים ובוודאי לא יגיע לתפוצה ארצית במהדורות חדשות. מי שרוצה לפרוץ לתודעה כצלם תגרות לאומי חייב להקפיד על הכללים. אין דרך אחרת.