בעולם טוב יותר שבו אני הייתי ראש ממשלה, את 1,900 עמודי "החברה הגאונה" אפשר היה לקצר בחצי בלי לפגוע באיכות הספר, ולהפוך אותו לטלוויזיה לא היה מותר בכלל. להפוך ספר לסדרת טלוויזיה זו הזמנה לצרות. בטח כשמדובר בארבעה כרכים ארוכים, המתקיימים על המנעד שבין הגאוני לביזארי, שחלק נכבד מתוכנם מתרחש במוחן ונפשן של הגיבורות. מראש יודע הצופה שלפניו הבטחה למשהו שלא יהיה קל לעיכול.
וההבטחה מתקיימת במהירות כבר ברקע הסיפור. שכונת העוני הנאפוליטנית העצומה מוחלפת בתפאורת קרטון זעירה ודלה, בנוסח עיירות המערב הפרוע האמריקאיות לתיירים. הג'ונגל האיטלקי המרתק - שמוצג באופן כה נהדר בספרים - מוחלף בחזית בית וחצי בן שלוש קומות, ולמטה קרקע מיושרת, מגורפת, ומבהיקה בניקיונה. ערימות הטינופת, שופכין, שאריות אוכל, המון בני אדם, חתולי רחוב? יוק. אפילו עוברים ושבים עברו ולא שבו. העניים לא עניים, המריבות לא מריבות כהלכה. מלבד מלינה המשוגעת לא שומעים צרחות. זו לא נאפולי. רק לצבוע את חזיתות הבתים בלבן ולהניח כמה אדניות במרפסת והנה לכם ציריך.
הקונפליקט המורכב שגם בספר נותר בלתי מפוענח עד סופו בין אלנה ללינה, מצומצם בסדרה לדרגת קנאה בלבד. אלנה, התלמידה השקדנית והטובה שמוצאת עצמה לפתע שנייה לאינטליגנציה הטבעית של לינה, מתבאסת על עצמה - וזהו זה. גמרנו. הכניעות הבלתי ברורה, הכמעט סגידה ללינה הן תכונות שכמעט בלתי אפשרי לאלף לטלוויזיה, ותגובתה הקבועה של אלנה למצב סגנית האלופה משוטחת לעצב בלבד. והצער מבוטא באופן אחיד - ראש מושפל לקרקע והליכה ללא טלטול ידיים. ומכיוון שאלנה מתחככת בלינה ללא הפסק וכמעט תמיד מפסידה, ידיה נותרות כמעט חסרות תנועה. כמעט הייתה יכולה להשאיר אותן בבית ולהגיע בלעדיהן לצילומים.
אפשר לטעון שלא הוגן לשפוט את "החברה הגאונה" על פי סדרת הספרים, מכיוון שבאופן זה הביקורת אינה מתייחסת לסדרה, אלא למידת ההתאמה שלה למקור הספרותי. אפשר לקבל בקושי טענה זו, מכיוון שהסדרה נקראה "החברה הגאונה", ולא למשל "איירונסייד", וגם מניעה את אותה עלילה בסיסית במקום לספר על פענוחי פשעים של הבלש המשותק. אם זה עושה קולות של ברווז וגו', זו החברה הגאונה. ובנוסף, גם כעומדת בפני עצמה, גם מי שלא פתח והתעמק בארבעת כרכי הספר, ספק אם יחזיק מעמד מול פרקי הסדרה בשל ליקוייה.
על המסך מתרחשת עלילה קודרת, סתומה, קטנה באירועיה וקמצנית בתמונות הרקע. לנאפולי מגיע יותר, לאלנה ולינה מגיע יותר, וגם לצופים/קוראים מגיע יותר. בכל זאת עמדנו בגבורה בארבעה כרכים שאפשר היה, לדעתו הצנועה של הכותב, לקצר בחצי ולהישאר בחיים.
"החברה הגאונה", HOT VOD, החל מ־19.12