"משפחת שדה", הוט REAL, הוט בידור, הוט VOD
הסיפור של אמא אילנית ואבא אלירז, שמתחזקים בית עם שני ילדים (של אילנית ושל אייל גולן). בלי לנבור בפצעים, בלי לעוף על עצמם. ריאליטי אחר על אחלה משפחה
יש לכל מי שמגיע לריאליטי החדש “משפחת שדה" קייס לא רע בכלל למבט ראשון בעין עקומה. קודם כל זה אייל גולן. אייל גולן, אף על פי שהפליג כבר ללא מעט משפחות אחרות, זה עדיין 75% ממשפחת שדה. ואומנם קבעו שאין עילה להעמיד את גולן לדין בעקבות הסיפור ההוא עם הקטינות, אבל אצלי בכל זאת נשאר טעם חמוץ בפה. ובכלל, השירים שלו לא באים לי טוב. יפה שלי, ועוד כאלה שירי אהבת נצח שנשפכת בגלונים של דבש בלי הפסקה, ורק שמתברר שאהבת הנצח של הבנאדם נמשכת בערך שנתיים לפני שהוא ממשיך לאהבת הנצח הבאה. אז מודה: זה אולי לא הוגן לפקוד עוון אבא על שאר המשפחה, אבל העין העקומה, מה לעשות, יש לה חוקים משלה. היא עדיין עקומה.
ולא נשכח את הצלע הרביעית במשפחת שדה - אלירז. לא ראיתי אותו ב"האח הגדול". אולי הוא אכן היה שם שובה לבבות. את המופע שלו אני רואה בעיקר בקרקס הפוליטי, ושם, איך נאמר, ללא קשר לעמדותיו, הוא לא הוגה מעמיק שאת משנתו ישתו בצמא עוד שנים רבות קדימה. אפשר אפילו להגדיל ולומר: גם אם אלירז לא היה נקרא כלל אל המיקרופונים בפאנלים שונים, לא היה נגרע במאומה עולמו הפוליטי של צופה המחפש מדריך בעולם המבלבל של המציאות הישראלית.
וככה, חמוש בגישה מסתייגת זו, התיישבתי מול שני הפרקים הראשונים של “משפחת שדה", וההפתעה הייתה לא קטנה בכלל. על המסך התייצבה משפחה לא מעצבנת, לא עפה על עצמה, קלה לחבב ולהתחבב, גם לא זוכה לעידוד או לעריכה פרובוקטיבית של ההפקה לסכסך או להסתכסך: קהל צופים נכבד, לפניכם משפחת שדה, שלפחות על פי הריאליטי שלה היא אחלה משפחה.
אלירז, כבר אפשר להבין למה צופי “האח הגדול" השתגעו עליו, הוא נשמה. עוד נראה אותו בוודאי לובש תחפושת טורף כשאיזה פרק יגיע לפוליטיקה, אבל הבנאדם הוא טיפוס שהדמעה תמיד נמצאת אצלו קרובה לעור ומוכנה בכל רגע לצאת. יפה ומעורר הערכה לראות כיצד התברג לתוך סיטואציה משפחתית לא פשוטה לחלוטין, אל החלל שהשאיר שם האין אבא אייל, לא מתחנף, בתוך מידותיו, לא מנסה להיות מה שאינו - את הקול שלי אלירז מקבל רטרואקטיבית לזכייה ב"האח הגדול".
אילנית היא האשת חיל. מדגמנת כשהיא כבר בחודש תשיעי. מנהלת בשלט רחוק מאתר הצילומים ביחד עם אלירז את משק הבית המצוי בשיפוצים. לא יוצאת מדעתה כשאלירז משגע אותה כשהיא נוהגת, או כשהבן הולך לעשות קעקוע בניגוד לרצונה. עם אם בעלת מוסר עבודה כמו שלה, ובעלת יכולת שמירה על שפיות בסיטואציה משפחתית סבוכה כמוה, לא מפתיע לפגוש את שני ילדיה, ליאם בן ה־18 ואלין בת ה־15 מקיימים ביניהם יחסי חברות קרובה ספוגת אהבה.
מילה טובה מגיעה כאמור גם להפקה. בהחלטה מראש כנראה, ואולי בהתניה מוקדמת של המשפחה, שומרת המצלמה מרחק מכובד ואינה נוברת במוגלה משפחתית בלתי נמנעת. דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא ברגע שבו אלין בוכה על חסרונו של האב אייל בשנים רבות בחייה, והצלם/במאי לא מבצע זום אין לתוך האפידרמיס שלה ממש, לא חודר בשאלות טורדניות, נשאר שותק ומרוחק. אולי נולד כאן ז'אנר ריאליטי חדש: כזה שלא חי על זוהמה.
לראות או לוותר: לא תשכילו מהביקור בבית משפחת שדה. גם לא תרגישו כעס או אכזבה על בזבוז זמן. סך הכל חביב. אפשר בהחלט.