עדיה לאנג: מנהלת מקצועית בחברת האלכוהול IBBLS
הכניסה לעולם האלכוהול הגיעה מקורס ברמנים, שקיבלתי כצ'ופר על עבודה טובה בבר שעבדתי בו. לאחר מכן נכנסתי לבר ולא יצאתי ממנו מאז", מספרת עדיה לאנג (34) נשואה ואם לילד שמתגוררת בתל אביב. "התשוקה לארח, הרצון לשנות לאנשים את הערב, לחשוף אותם לטעמים חדשים ובעיקר לעשות אותם מאושרים, היא זו שסחפה אותי וגרמה להישאר. מה שלא מובן מאליו הוא הדלתות שנפתחו ואפשרו לי להישאר ופשוט - לעשות מזה קריירה. מעט אנשים קמים בבוקר ובאמת אוהבים את מה שהם עושים. אני בת־מזל ללא ספק".
לאנג נמצאת בתעשיית האלכוהול כבר 14 שנים. בין היתר שימשה כמנהלת בבית הספר לברמנים "זמן אמיתי" וייעצה למקומות חדשים שנפתחו. בחמש השנים האחרונות היא עובדת ב־IBBLS, שם היא מנהלת כיום את מותגי הריזרב ואת תחרות הברמנים WORLD CLASS , שנחשבת לפרויקט הדגל של החברה.
למה לדעתך הנוכחות הנשית בעולם הזה היא קטנה?
"אני חושבת שעולם האלכוהול נשלט על ידי אנשים שעושים דברים טובים. המגדר הוא לא רלוונטי. יש נשים שעושות דברים מדהימים בעולם הזה וגברים שעושים דברים מדהימים לא פחות".
הדרינק המועדף עלייך?
"שאלה קשה. תלוי בשעה ביום. אפרול שפריץ בבוקר, טאליסקר 18 בערב".
משהו שלעולם לא תשתי?
"קוקטלי שמנת זה פחות אני".
מסר שתרצי להעביר לנשים בישראל?
"זה לא שאת לא אוהבת וויסקי, פשוט עוד לא מצאת את הוויסקי שמתאים לך".
מירה איתן: מנהלת שיווק ביקבי כרמל ויתיר
אל העיסוק בעולם האלכוהול הגעתי במקרה, לפני 23 שנים, כשפתחתי פאב בגחמה ילדותית משהו ובלי להבין הרבה", מספרת מירה איתן, מנהלת שיווק ביקבי כרמל ויתיר, נשואה ומתגוררת בתל אביב. "הבר שפתחתי נסגר אחרי פחות משנתיים. להפתעתי גיליתי שלא מספיק שעולם האלכוהול מרתק אותי, ושבשביל לנהל פאב רצוי להבין בעסקים. אז בעסקים הפסדתי, אבל הרווחתי עולם מרתק. חקרתי ולמדתי על תרבות האלכוהול, שנשביתי בקסמה, סיירתי במבשלות, במזקקות ובבתי ייצור אלכוהול ברחבי העולם. בהמשך לימדתי על אלכוהול ויין בבית הספר לברמנים 'זמן אמיתי'. הדבר שהכי גרם לי אושר הוא כתיבת הספר 'שעות שמחות', שהוצאתי לפני כמה שנים - סיפורים על הבר ומתכוני קוקטיילים מפורסמים".
למה לדעתך הנוכחות הנשית בעולם הזה היא קטנה?
"עולם האלכוהול אכן נשלט על ידי גברים, לדאבוני, גם בנוכחות בברים, גם בצריכה, גם בפרסום וגם בעובדים בתעשייה. נשים לרוב הן אלה שמתעסקות יותר בטיפול בילדים, בצרכים הבסיסיים, והן אלה שצריכות לעתים לשמור על איזון. כנראה העולם עדיין חושב שהן צריכות להיות בדרך כלל פיכחות. עם זאת, בשנים האחרונות העולם שלנו הופך להיות קצת יותר ליברלי, וניתן לראות יותר ויותר נשים שעוסקות בעולם האלכוהול, ביקבים ועוד".
הדרינק המועדף עלייך?
"האמת שאני אוהבת ליהנות ממגוון דרינקים, לאו דווקא ביחד, כי אני אוהבת לנסות דברים חדשים וללמוד כל פעם משהו נוסף. עם ארוחה טובה אעדיף לרוב יין. בבילוי עם חברים או הפסקה באמצע היום אעדיף בירה. את הקפה שלי מעשירה לפעמים בגרפה. בחורף קר איהנה מקוניאק, ויסקי או רום מיושן, ובקיץ ג'ין עם קרח ולימון מרענן. האמת שג'ין תמיד מתאים לי, לא חשובה עונת השנה. אם צריך לבחור רק אחד, כנראה אבחר בו".
משהו שלעולם לא תשתי?
"מעדיפה לא לשתות משקאות מתוקים מדי".
מסר שתרצי להעביר לנשים בישראל?
"נשים אוהבות לנסות, נשים אוהבות טעמים חדשים, ומחקרים מראים שנשים הן גם טועמות רגישות וחדות יותר מגברים, בשל כמות גדולה יותר של נקבוביות טעם ותאי חישה על הלשון. אז בנות ישראל, צאו, תבלו, תנסו, שבו על הבר ושתו באחריות, זה רק יסב לכן עונג".
ויטה ולדימירסקי: בעלת הבר 57 FRENCH ומדריכה ב"זמן אמיתי"
לפני ארבע שנים הגעתי לצומת דרכים, שבו היה עלי לבחור בין 'עבודה של גדולים' לבין התמסרות לבר", מספרת ויטה ולדימירסקי, (29) רווקה מתל אביב, בעלת הבר בעל הסגנון הניו־אורלינסי FRENCH 57, על הסיבה שהביאה אותה לעבוד בתחום האלכוהול. "ככה יצא שבדיוק באותה התקופה שאלו אותי אם אני יכולה למלא מקום בתחרות קוקטיילים לברמניות בלבד. הסכמתי, למרות שלא היה לי מושג על קוקטיילים בכלל. בתחרות נכשלתי ובגדול, אבל בעקבות זאת נחשפתי לרבדים חדשים, לטכניקות חדשות, להיסטוריה, לאומנות המיקסולוגיה ולקהילה שלמה שלא הכרתי בעבר. תוך שבוע עזבתי את עבודת המשרד שלי והקדשתי את כולי ללמוד ולהתפתח ובעיקר לעשות את מה שאני נהנית ממנו הכי הרבה".
למה לדעתך הנוכחות הנשית בעולם הזה היא קטנה?
"היו שנים שבהן היה אסור לנשים להיכנס לברים ובטח לא לעבוד באחד, והתפיסה הייתה שהתחום באופן כללי לא יאה לאישה הגונה. מאז ועד היום עברו הרבה דברים. התפיסה של המקצוע הפכה לחיובית, וההזדמנויות בו גדולות לנשים וגברים כאחד. מספר הנשים בתעשייה הולך וגדל גם בתפקידי מפתח: בעלות ברים, שגרירות מותג, מזקקות, מנהלות מותג, סמנכ"ליות של יבואניות אלכוהול ועוד. איך שאני רואה את זה, לגברים פשוט הייתה זכות ראשונים במקצוע".
הדרינק המועדף עלייך?
"אני שותה בהתאם למצב הרוח. כמו באוכל, לפעמים מתחשק משהו מרענן וחמצמץ, ביום אחד כוס וויסקי ולפעמים ג'ין וטוניק. קשה להחליט, אבל אם אני חייבת, אז ניגרוני בלי קרח ושלא יהיה משוקשק".
משהו שלעולם לא תשתי?
"משקה שיכול להזיק לי, כמו ליקר מפוקפק שאין לו אמא ואבא ושלא ברור איך מכינים אותו".
מסר שתרצי להעביר לנשים בישראל?
"אין שום דבר שאת לא יכולה לעשות, בטח אם את אוהבת את זה. לכי תעשי את זה ותעשי את זה טוב".