"206 דגים" היא מסעדה שנותנת כבוד לדגים, מעניקה להם הדרת כבוד. לא רק כבוד, גם כובד. התקרה נמוכה, החלונות מכוסים בווילונות אטומים ובלתי ניתנים לפתיחה, אפילו המוזיקה מורכבת מלהיטי סיקסטיז. אין פה טיפת קלילות. לא פלא שמרבית הלקוחות הם פנסיונרים. לא שיש בזה שלילי, תכף גם אנחנו שם, אפילו מייחלים לרגע, אבל חסרה לנו קריצה, קלילות, כיף.
באופן דיכוטומי, האוכל הוא ההפך הגמור מהאווירה הכבדה האופפת אותו. כזאת היא בדיוק מנת עלה הפסטה הטרייה. איזו רעננות, כמה יצירתיות יש במנה ראשונה כזו, שמוגשת בפרזנטציה יפהפייה של צבעי צהוב של פסטה, לבן של חלמון וירוק של רוזמרין, שמתפלשים כולם בצהוב של הביצה העלומה, שחלמונה מתפרץ ולוקח איתו את כל המרכיבים יחד. במסגרת "ארוחה עסקית השף", כך היא נקראת, המוגשת משעה חמש בערב, שהושקה כעת ושלשמה הגענו, נמכרות מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח ב־159 שקלים. לא זול, אבל לפי איך שהעניינים זורמים, בהחלט משתלמת.
גם טבולה ביס היא מנה ראשונה מקורית ונועזת. לתוך שלוש כפות מקופלות א־לה אורי גלר, נשפכת תכולה של נתחי מוסר ים עם בורגול, ובתחתיתם קרם פרש. המנה לא רק יפהפייה, אלא גם טעימה. המוסר טרי ומריח ים, וכל ביס הוא תאווה לעיניים ולחך.
העונג נמשך ביתר שאת גם עם פילה הלברק, שמעבר להיותו עשוי במדויק, רך ומריח נפלא, רוטב חמאת המרווה שהוא שוחה בו מנחם ושמן, כמו מדובר במנה חורפית כיפית וממכרת גם באביב. הסלמון המאודה לא אכזב, אבל גם לא עמד בסטנדרט שהמנות הקודמות הציבו. סלמון הוא סלמון הוא סלמון, וגם רוטב המיסו והירקות המאודים לא הצילו אותו משיממונו.
זו חוויה נפלאה, לאכול בשעה מוקדמת בערב. כל הערב שלאחר מכן עדיין פנוי ואפשר ליהנות מעוד שעתיים של רוגע. זו חוויה גדולה אף יותר לאכול בשעה מוקדמת במקום כזה.
"206 דגים”, משה סנה 54, תל אביב, 03-6483030.