מכירים את אנשי ה"יום אחד"? סביר להניח שגם אתם נמנים עמם. אלו האנשים שאומרים "יום אחד אני...", ואז מספרים על פנטזיה קטנה שלהם. יום אחד אעשה בנג'י, יום אחד אסע לחודשיים לתאילנד, יום אחד אכתוב ספר. אנשי ה"יום אחד" לרוב לא מספיקים לממש את חלומם. כמעט תמיד משהו בדרך משתבש, כמעט תמיד אין להם אומץ, כמעט תמיד הם מחמיצים, ואז בגיל מבוגר הם אומרים "חבל שכשהייתי צעיר לא הגשמתי את חלומי".



אז ה"יום אחד" שלי הוא לעבור למושב. מתישהו, יום אחד, אעבור להתגורר בבית צמוד קרקע בין מרחבי דשא, אאכיל ברווזים ליד האגם ואשב לקרוא עיתון בגינה מתחת לקרני השמש. גם זה, כנראה, ישתבש מתישהו, כי אני ממש מתקשה לדמיין את עצמי מוותר על תשלום של 700 שקלים בחודש עבור חניה בתל אביב. אבל הביקור בצור משה הזכיר לי שוב מדוע אני אידיוט. יום אחד, כשאפסיק להיות אידיוט, אולי כשהילדים יגדלו, אעבור לכאן ואוכל כל ערב ב"קופינאס" של השף ירון שנבל.
 
המסעדה האיטלקית היא כמעט כל מה שבן אדם צריך: נינוחה, רחבה, ביתית, חמה, מזמינה. אין פה דוחק של חניה ולא צפיפות בין שולחנות. האנשים כאן חסרי פוזה, נועלים סנדלי שורש גם בחורף, אוהבי אדם ובעלי חיים והאוכל מתמזג באווירה - טעים, נעים, טרי, לא מתחכם שלא לצורך. מתאים לנו ברגע זה, וגם כשנהיה בני 70.


התחלנו בטרטר סלמון ושורשים (49 שקלים) - קוביות סלמון נא מתובלות ברוטב צ'ילי דומיננטי, מעורבבות במקלוני סלק וקולרבי ונבטים. פחות הבנו כיצד הטוסטונים קשורים למנה, לכן דילגנו מעליהם בקלילות ונהנינו מסלט פשוט, טרי, עסיסי ונדיב.

פיצה בטטה היא מנה חדשה כאן, מתומחרת באופן גבוה יחסית (71 שקלים), אבל ייחודית ונועזת ושווה נגיסה. במקום רסק עגבניות מסורתי נמרח קרם בטטה מתקתק, שיחד עם מסקרפונה, תרד, גבינת פטה, בצל סגול, דבש, שומשום ועלי מיקרו־אפונה, השד יודע מהם, יוצרים פיצה חורפית ומענגת, שהלוואי שהיינו יכולים לאכול ממנה מול נטפליקס פעמיים בשבוע, גם בתל אביב וגם כשנעבור להתגורר בסמיכות לכאן.
 
ויתרנו על הפסטות והגענו ישר למנות הבשריות, שם המנות לה אנטרקוט וסטייק מינוטו (101 ו־103 שקלים בהתאמה) הוגשו בדרגת צלייה מדויקת, במליחות נעימה ובעסיסיות בשרנית. קוביות האנטרקוט צרובות על הפלאנצ'ה ומוגשות לצד פסטו; וסטייק מינוטו מוגש כשתי יחידות דקות של אנטרקוט במרינדת עשבי תיבול, עלי ארוגולה, שמן זית ולימון. כמה פשוט, ככה טעים. לא מנות שכמותן לא פגשתם מעולם, אבל טריות וטעימות, מתובלנות במידה, לא מתיפייפות, אמיתיות, כמעט נועלות סנדלי שורש. עם האווירה מסביב והשירות הידידותי והמקצועי, עושה חשק לעבור לגור כאן בהקדם. יום אחד זה יקרה.

קופינאס, השיבולים 3, צור משה, 09-7722672

השורד האחרון 



למרות הסימפטיה למחאת המסעדנים שמתלוננים שהמסים הורגים אותם, הטוקבקיסטים, כמעט כולם, חושבים שהם דווקא ערימה של מפונקים, יקרנים ונצלנים. "שחטתם אותנו במחיר במשך עשרות שנים, עכשיו אנחנו נשחט אתכם", זה לשון טוקבק שעוד נחשב עדין. האמת, ככל הנראה, היא נחלת כל הצדדים. אכן קשה עד בלתי אפשרי להתפרנס מענף המסעדנות כיום, ומהצד האחר יש מסעדות שמתפקעות מלקוחות ושורדות לא מעט שנים בזכות איכות טובה ומחירים סבירים.
 
כזו היא ככל הנראה גם רשת הבשרים "אנגוס", שפותחת עוד ועוד סניפים תחת מותג הבשרים האיכותיים שהיא מובילה. ביום שישי בערב, אז ביקרנו בסניף הארבעה בתל אביב, מספר הלקוחות היה גבוה ממספר הכיסאות, למרות הגשם.
 
לכן כה רבה הייתה פליאתנו כשקיבלנו מנות ראשונות שביניהן לבין מנות דגל בשריות גדול המרחק כמרחק איילת שקד ונפתלי בנט מהמרכז הפוליטי. פטה כבדים ומוח עצם (39 שקלים) נשמעת כמו מנה עם טוויסט. התאכזבנו לגלות שלושה כדורי פטה כבדי עוף ממוצעים בטעמם, המוגשים בפרזנטציה של שנה ראשונה בלימודי בישול, כשהם מצופים בקראסט אגוזי לוז מקורמלים. כל כך הרבה אגוזים, עד שטעם הפטה נעלם והפך לניטרלי, ואילו טעם האגוזים הפך לדומיננטי. מוח העצם בתנור הוא אכן טוויסט, אבל מנגד, ריבת העגבניות וצנימי לחם המסכנים - אין מילה אחרת לתאר אותם - איזנו את היצירתיות.
 
סלט אנגוסטייל (56 שקלים) הכיל דווקא ירקות טריים כמו מיקס חסות, עגבניות צלויות, בצל סגול, מקלוני קולרבי, מלפפון, ביצה ואננס מקורמל, אבל פצפוצי האסאדו שהושלכו אליו היו ערימת נתחי שומן שבינם לבין בשר אין הרבה.

ויהי לילה, ויהי אור, ואז הגיעה המנה העיקרית, שכולה כמעט מצדיקה את תדמית הרשת. מיקס אנגוס הוא חגיגה אמיתית של מגוון בשרים (329 שקלים) - מנה המתאימה לזוג. על גבי מגש מבעבע מצאנו 300 גרם סינטה בשרנית ועבה, 300 גרם אנטרקוט מהטובים שאכלנו, שתי יחידות פרגית סבירות, 2 צ'וריסוס חריפים במידה וארבע קציצות קבב טלה מאכזבות קלות. יחד איתם, אפשר לקבל גם שתי תוספות ורק שני רטבים.
 
למה מתקטננים על מספר הרטבים כשמזמינים בשרים בשווי 329 שקלים? אולי בזכות הקמצנות הזו, "אנגוס", בניגוד למסעדות רבות אחרות, שורדת את המשבר הכלכלי. 

אנגוס, הארבעה 20, תל אביב, 03-7715733 

אנגוס. צילום: אלון צרפתי